התאיידות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 2.54.40.144 (שיחה) לעריכה האחרונה של Galfriedman |
||
שורה 6:
תהליך זה שונה מ[[רתיחה]]. לדוגמה, [[מים]] ב[[לחץ]] של אטמוספירה אחת עוברים ממצב צבירה נוזלי לגזי תוך כדי רתיחה רק ב-100°C, אבל התאיידות מתרחשת (בקצב מסוים, לעתים נמוך מאד) בכל [[טמפרטורה]] שהיא. מולקולות המים נמצאות במצב תמידי של התאיידות וזרמי עיבוי בסמוך לפני המים. מולקולות פני השטח שמקבלות אנרגיה מספיקה תעזובנה את הנוזל ותהפוכנה לאדים. ההתאיידות משפיעה רבות על [[אקלים]] [[כדור הארץ]] וחיונית ל[[חיים]] על פניו - היא מהווה חלק מ[[מחזור המים]]. תהליך דומה פועל בחומרים רבים.
כדי שמולקולה תתנתק מהחומר המוצק או הנוזלי שהיא קשורה אליו, צריכה [[תנועה תרמית|התנועה
כאשר מתרחשת ההתאיידות בכלי סגור, מצטברות המולקולות הנמלטות כאדים מעל הנוזל. ככל שמתרבה מספר המולקולות שהפכו לגז, עולה הסיכוי של מולקולות גז לפגוע בפני הנוזל, ובסופו של דבר חוזרות מולקולות רבות אל הנוזל, והצפיפות והלחץ בכלי גדלים. כאשר תהליך ההימלטות והחזרה מגיע לאיזון ("[[שיווי משקל כימי|שיווי משקל]]"), נהוג לומר כי הכלי "רווי", ולא יתרחשו שינויים נוספים בלחץ בכלי או בטמפרטורת הנוזל.
שורה 12:
חלקיקי הגז מסודרים פחות ביחס למצבם בנוזל או במוצק, ולכן ה[[אנטרופיה]] במערכת עולה, דבר המצריך השקעת אנרגיה. פירוש הדבר כי שינוי ה[[אנתלפיה]] (ΔH<sub>evaporation</sub>) עבור התאיידות הוא תמיד חיובי.
'''התאיידות כפוייה''' היא תהליך בהפרדת תערובות, בו תערובת מחוממת באופן מבוקר כדי להוציא מתוכה את הרכיבים הנדיפים יותר (כגון מים), ולהשאיר בה רכיב יבש ונדיף פחות.
==פרמטרים המשפיעים על מידת ההתאיידות==
|