מרסל אופולס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ ←ביוגרפיה: תיקון קישור |
||
שורה 7:
בשנת [[1962]] ביים אפיזודה בסרט "אהבה בגיל עשרים", לצד במאים כ[[פרנסואה טריפו]], [[אנדז'יי ויידה]], [[רנצו רוסליני]] ו[[שינטרו אישיהארה]]. הסרט זכה להצלחה והיה מועמד לפרס דב הזהב ב[[פסטיבל ברלין]]. בשנת [[1964]] ביים קומדיה בשם "קליפת בננה" בכיכובם של [[ז'אן מורו]] ו[[ז'אן פול בלמונדו]], שזכתה להצלחה מסחרית רבה. בשנת [[1965]] ביים מותחן נוסף בכיכובו של [[אדי קונסטנטין]]. לאחר מכן עבר לבימוי [[סרט תיעודי|סרטים תיעודיים]]. בשנת [[1967]] ביים את סרט התעודה "מינכן" שעסק במשבר מינכן בשנת [[1938]]. היה זה סרטו התיעודי הראשון, שסימן מעבר לסוגה שונה, ונושאים שונים ורציניים בהרבה, שהפכו להיות מזוהים עמו בהמשך הקריירה שלו.
בשנת [[1969]] יצא אל האקרנים אחד מסרטיו החשובים ביותר, "[[הצער והחמלה]]", שבחן את קורותיה של
אופולס המשיך בעשייה דוקומנטרית במהלך השנים שלאחר מכן. ראוי במיוחד לציון סרטו "זיכרון הצדק" ([[1976]]) בו השווה בין מעשי הנאצים בצרפת, הצרפתים באלג'יר והאמריקאים בווייטנאם. מאבקים משפטיים הותירו אותו מרושש, ובמהלך שנות השבעים ושנות השמונים עסק אף מעט במשחק, וכן הרצה באוניברסיטה.
| |||