בית הנסן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה, הגהה |
|||
שורה 5:
'''בית הנסן''' הוא מרכז ל[[עיצוב]], [[מדיה דיגיטלית|מדיה]] ו[[טכנולוגיה]] הממוקם בשכונת [[טלביה]] ב[[ירושלים]], ברחוב גדליהו אלון 14, במבנה שהיה בעברו '''בית החולים הממשלתי ע"ש הַנסֶן''' - מרכז טיפולי לחולים ב[[מחלת הנסן]] (צרעת{{הערה|1=יש להבדיל בין מחלה זו לבין הצרעת המופיעה במקרא בספר [[ויקרא]] למשל, שהיא מחלה שונה לחלוטין במאפייניה (ראו [[:קובץ:Hansen Disease asylum 5237.JPG|מכתב פליקס זגהר]])}}). בית החולים הוקם בשלהי [[המאה ה-19]] בשם '''בית החולים למצורעים עזרת ישו''' כדי לשמש ל[[אשפוז בבידוד|אשפוז מבודד]] של חולי [[מחלת הנסן]] (צרעת). עד שנת [[2002]] פעל במתכונת של [[מרפאת חוץ]], ושיכן את המרכז הארצי למחלת הנסן של [[משרד הבריאות]].
מבנה בית החולים והמגרש בן 40 ה[[דונם]] עליו הוא ניצב, נחשבים כבעלי ערך היסטורי ואדריכלי, ומוגדרים כ[[שימור מבנים|מבנה לשימור]]. בשנים [[2011
==היסטוריה==
שורה 14:
המבנה נבנה עבור [[מסדר הדיאקוניסות|מסדר האחיות הדאקוניסות]] הגרמניות, אשר טיפל בחולים, והוקם ותופעל באמצעות תרומות מ[[גרמניה]]. בהמשך הועבר המבנה ל[[מסדר האחים הבוהמים]] (Herrenhutter Bomische Bruder). המתרפאים בו היו בני כל הדתות, אך הם אולצו להשתתף בטקסים דתיים נוצריים, על מנת לזכות בתנאים משופרים. לחלק מהמתרפאים היו משפחות תומכות שבאו לבקרם ולקחו אותם בחגים לביתם, אולם מתרפאים רבים מצאו בבית החולים את ביתם היחיד, בהם גם [[עליה לארץ ישראל|עולים חדשים]] ממדינות שבהן הייתה המחלה נפוצה יותר מאשר בארץ ישראל.
מנהלו הראשון של בית החולים היה ד"ר איינסלר, שהיה נשוי לבתו של קונרד שיק. משנת [[1919]]
בשנת [[1952]] הפך בית החולים ל[[בית חולים ממשלתי]], ונקרא על שם [[גרהארד ארמור הנסן]] (שגילה בשנת [[1879]] את ה[[חיידק]] הגורם למחלת הנסן). את בית החולים הממשלתי ניהלו בין היתר [[אריה דוסטרובסקי]] ולאחר מכן חתנו, פליקס זגהר. בעקבות ניסויים שנערכו בבית החולים בשנת 1964, גילה ד"ר [[:en:Jacob_Sheskin|יעקב שסקין]], רופא בבית-החולים, את השפעתה החיובית של תרופת [[תלידומיד|התלידומיד]] על החולים במחלת הנסן. לגילוי זה הייתה חשיבות בקנה מידה עולמי והשימוש בתלידומיד למחלת הנסן נמשך עד היום [[מדינות עולם שלישי|במדינות עולם שלישי]]{{הערה|1=ראו בערך [[תלידומיד]] בוויקיפדיה בשפה האנגלית}}.
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], בשל מיעוט החולים במחלה בישראל ובשל הכנסת טיפול יעיל באמצעות [[אנטיביוטיקה]], חדל בית החולים לפעול במתכונת אשפוזית, ומאז ועד [[2002]] תפקד כ[[מרפאת חוץ]] אמבולטורית, ושיכן את המרכז הארצי למחלת הנסן של משרד הבריאות. עם פינוי המבנה עבר המרכז הארצי למחלת הנסן ל[[בית הבריאות שטראוס]], בחסות "הדסה".
בשל העניין הרב בערכו ההיסטורי והאדריכלי של המבנה, הוא מוגדר כ[[מבנה לשימור]]. בישיבת הממשלה
בשנת 2013 הועברו למתחם התוכניות ללימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי, עיצוב אורבני ומדיניות ותאוריה של האמנויות של האקדמיה לאמנות ועיצוב [[בצלאל]]{{הערה|1=[http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=12502#.UZhxQ6KnzmU חדשות לימודים אינפו / במתחם הנסן יפתח מרכז אקדמי של בצלאל ללימודי עיצוב תעשייתי<!-- בוט יוצר כותרת -->]}}. המבנה משמש מרכז תרבות בנושאי העיצוב המדיה והטכנולוגיה והוקמו בו סדנאות, חללי תצוגה ואולם קולנוע.
==תיאור המבנה==
[[
בית החולים ניצב במגרש רחב-ידיים (40 דונם) ומוקף בחומה. המבנה בן שלוש קומות, גרם מדרגות כפול הוביל לכניסה הראשית למבנה, שהייתה בקומה השנייה, ומעלה [[קשת (מבנה)|קשת]]. בקומה השלישית ממוקמת [[מרפסת]], שבמרכזה, מעל שער הכניסה למבנה, [[גמלון]] עשוי עץ. למתחם הובילו מספר פתחים בחומה, שלוש דלתות מכיוון רחוב מרכוס של ימינו ושער לעגלות מכיוון רחוב הגדוד העברי ("[[חורשת הירח]]").
שורה 47:
* [http://www.jda.co.il/template/?Pid=107 בית הנסן] באתר [[הרשות לפיתוח ירושלים]]
* [http://www.shimur.org/article.php/article.php?id=251 בית החולים למצורעים] באתר המועצה לשימור אתרים
* נועם דביר: [http://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/1.1626226 ממרכז טיפול לחולי צרעת למרכז אמנות], הארץ, 26
* [http://hansen.co.il/ אתר הבית] ו[https://www.facebook.com/hansen.house.1887 דף הפייסבוק] של הנוכחות של בצלאל בבית הנסן
{{ynet|רונית סבירסקי|בית המצורעים: פחד ופאר בירושלים|3303587}}
שורה 53:
* [http://www.photour.co.il/index2.php?id=117&catId=17&lang=HEB גינות הנסן]
* [http://yuvalyairi.com/portfolio.html בית החולים למצורעים], [http://yuvalyairi.com/forevermore/ Forevermore] - עד עולם, סדרת צילומים [[מבית]] המצורעים [http://yuvalyairi.com/forevermore/ באתר יובל יאירי]
* {{הארץ|[[אריאל הירשפלד]]|על תערוכה שמרכזה סיפורו של בית המצורעים בירושלים|1097306|8
* אלי שי, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/399/529.html?hp=54&cat=869 מסע בעקבות השלדים בארון של בית המצורעים], [[זמן ירושלים]] 29
* {{xnet|נעמה ריבה|בית החולים למצורעים מזמין לגעת: מתחם הנסן בירושלים נפתח|3103376|5 בנובמבר 2013|}}
|