פיליטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
== היסטוריה ==
הפיליטון נולד ב[[צרפת]] בראשית [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר = צבי קרניאל|שם = הפיליטון העברי; התפתחותו של הפיליטון בספרות העברית|מו"ל = אל"ף|שנת הוצאה = 1981}}</ref> התסיסה ה[[המהפכה הצרפתית|מהפכנית]], [[המהפכה התעשייתית|התמורות החברתיות]] והצימאון למידע חדשותי תרמו להיווצרותו של קהל קוראים חדש, אשר נזקק לסוג אחר של עיתונות. הקוראים החדשים, שבאו משכבות עממיות, דרשו חומר קריאה קל, משעשע ובעל מבנה פשוט, והפיליטונים ענו יפה על צרכיהם. המתכונת הגראפית של הפיליטון בעיתון כמעט ולא השתנתה מאז יצא הפיליטון הראשון ב 25.01.1800 כמוסף לעיתון הפריזאי: Journal des Debats ("ז'ורנל דה דֶבָּה") היה זה מעין דף קטן שנוסף לעיתון בעמוד השני והובדל מהחלק העליון באמצעות קו הפרדה. הפיליטון – Feuilliton - שפירושו בצרפתית: עלה, או דף קטן, הודפס בפונטים קטנים יותר מאלו שבהן הודפס שאר העיתון, וכך יכלו הקוראים לגשת מיד אל המדור המוכר להם.
למעשה, ריכזו מדורי הפיליטונים את כל החומר שאיננו חדשותי: חידות, אופנה, אנקדוטות קצרות, ביקורות, סאטירות, סיפורים פיקנטיים וכיו"ב. בהדרגה הפך הפיליטון למדור התרבותי של העיתון, כאשר פעמים רבות ה[[פובליציסטיקה|פובליציסט]] הרציני של העיתון כותב גם פיליטונים, ונוצר סגנון מיוחד של מעין פטפוט קל ואלגנטי, אשר נתן ביטוי ל"אספרי" הצרפתי. הנושאים עצמם התחלפו, אך הייתה בהם תמיד זיקה לאקטואליה וקלילות שמחפה לעיתים על תוכן רציני, ולעיתים אפילו מצליף של בן המקום. נוצר מצב חדש, שבו הסגנון האישי והוירטואוזי לעיתים של הפיליטוניסט דחק את רגלי המאמר בעל המידע האינפורמטיבי היבש. בנוסף לכך, שימש הפיליטון כדרך העוקפת את מספריו המחמירים של [[צנזורה ספרותית|הצנזור]], שב[[רוסיה הצארית|רוסיה הצאריסטית]] במיוחד, היה מחמיר מאוד עם כתבות שלא הלכו בתלם הקבוע של השלטון. לעיתים קרובות אמרו הפיליטוניסטים את שלהם, בדרך פארודית, אנאלוגית ובלתי מחייבת, וכל הצדדים יצאו מרוצים.
| |||