הבדלים בין גרסאות בדף "מגנוס השני, מלך נורווגיה"

מ
סקריפט החלפות (מצוי, תוכנת, ייתכן, היעדר)
(יצירת דף עם התוכן "{{מנהיג1 |שם=האראלד השני |תמונה= |כיתוב= |שם בשפת המקור=Magnús Haraldsson |שם מלא=מגנוס האראלדסון...")
 
מ (סקריפט החלפות (מצוי, תוכנת, ייתכן, היעדר))
|מנהיג דת בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[האראלד השלישי, מלך נורווגיה|האראלד השלישי]]
|הבא בתפקיד=[[אולף השלישי, מלך נורווגיה|אולף השלישי]]
}}
}}
מגנוס ואולף מלכו כמלכים שותפים לאחר שובו של זה האחרון לנורווגיה, אך שלוש שנים לאחר עלייתו לכס המלכות חלה מגנוס השני ומת. עקב כך הופחת ערכה של תקופת מלכותו בהיסטוריה המאוחרת יותר. למגנוס היה בן אחד בלבד, [[הוקון מגנוססון]], שמלך לזמן קצר לאחר אולף, אך מת בצעירותו מבלי להעמיד צאצאים.
==ראשית חייו==
מגנוס נולד ב-[[1048]] או [[1049]]. הוא היה הבכור מבין שני בניהם של [[האראלד השלישי, מלך נורווגיה|האראלד השלישי]] ושל רעייתו, תורה תורברגסדאטר. אין בנמצא שירת חצר שנכתבה עליו והוא מופיע רק בקצרה ב[[סאגה|סאגות]] הנורדיות. החיבור "ההיסטוריה של מלכי נורווגיה על פי אגריפ" (Ágrip af Nóregskonungasögum) מתאר אותו כ"גבר יפה תואר". בעוד שהוא לא מוזכר במקומות אחרים בסאגות, הוא מופיע במקורות בריטים בני התקופה בערך בשנת [[1058]] כמנהיג המשלחת הנורווגית לים האירי.
==המשלחת למערב==
ב-[[1058]] עמד מגנוס בראש המשלחת אל [[הים האירי]], שמטרתה הייתה להרחיב את השליטה הנורווגית באזור. הנורווגים צידדו בפלג שהתנגד למלך הנורדי-גאלי, אגמרקק מק רגנייל. נראה היה שהמשלחת גם העניקה תמיכה לענף של שושלת איבר הנורדית-גאלית שהתנגדה למלך האירי, דיארמייט מק נה מבו. מגנוס פיקד על צי, שבנוסף מנורווגיה, גויסו אנשיו מ[[אורקני]], מ[[האיים ההברידיים]] ומממלכת [[דבלין]]. כוחותיו פעלו מאוחר יותר ב[[ויילס]] וככל הנראה באנגליה והכרוניקן האנגלי, ג'ון מווסטר, מחבר את פעילותו של צי זה (לצדו של המנהיג הוולשי, גרופיד' אפ ל'ואלין) עם שובו מגלות של אלפגר, רוזן מרסייה. ה[[כרוניקה]] [[דברי ימי טיגרנאך]] מרחיקה לכת אף יותר וטוענת שמטרתו של מגנוס הייתה לתפוס את השלטון באנגליה, אך טענה זו לא נתמכת במקורות הוולשים והאנגלים.
 
המערכה שבראשה עמד מגנוס הייתה ככל הנראה חלק מתכניותיומתוכניותיו של אביו לפלוש לאנגליה, שכן שליטה על ממלכת האיים הייתה מספקת לו כוחות צבאיים נוספים. ההיסטוריון קלי דה-וירס הוסיף וטען שככל הנראה רצה האראלד לבחון את המצב באנגליה לפני קיומה של פלישה אפשרית, רק כדי להגיע למסקנה שהוא לא יוכל לנהל בו זמנית מלחמה באנגליה ומלחמה כנגד דנמרק. משלחתו של מגנוס לא ביצעה נחיתה משמעותית כלשהי על היבשה, אך עבור המלך האנגלי [[אדוארד המודה]], היה זה סימן לחידוש השאיפות הנורווגיות, שכן האראלד השלישי ראה עצמו יורשו החוקי של אדוארד. באותה עת, עליית כוחם של [[גודווין, רוזן וסקס]] ושל בניו, במיוחד [[הרולד השני, מלך אנגליה|הרולד גודווינסון]], החלה להוות איום על תביעתו של האראלד.
 
מנגד, טוען ההיסטוריון אלכס וולף שיעדה של המשלחת היה מלכתחילה אורקני ושבמסגרת חיפוש אחר שלל היא המשיכה אל הים האירי ובצירוף מקרים סתמי הזדמן למגנוס לבצע את פשיטותיו עם אלפגר. שנת מותו המדויקת של תורפין זיגרודסון, רוזן אורקני, לא מתועדת בשום מקור, למעט העובדה שב"סגאה של אורקני" מצוייןמצוין שמותו אירע במהלך ימיו האחרונים של האראלד השלישי. לפיכך, ייתכן שמותו של תורפין עורר את יציאת משלחתו של מגנוס ומסעה של המשלחת הייתה הזדמנות שבה פול וארלנד תורפינסון, יורשיו של תורפין על כס הרוזנות, נכנעו להאראלד. וולף גם טען שמגנוס עשוי היה לקחת חלק במלחמה שהתנהלה ב[[סקוטלנד]] בין השנים [[1057]] – [[1058]] ויתכןוייתכן שהוא העניק תמיכה ל[[מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד|מייל קולים מק דונכדה]] במאבקו כנגד [[לולאך, מלך סקוטלנד]].
==מלכותו==
מגנוס התלווה למערכה של אביו האראלד כנגד [[דנמרק]] ב-[[1062]]. בדרכו לדנמרק, התנגש הצי של האראלד עם הצי של [[סוון השני, מלך דנמרק]] בקרב הימי הגדול בניסה, שהסתיים בניצחון נורווגי. ב-[[1066]], לאחר שסוכמו תנאי השלום עם סוון, יצא האראלד למסע הכיבוש של [[אנגליה]] מידיו של [[הרולד השני, מלך אנגליה|הרולד גודווינסון]]. לפני יציאתו לדרך, הוא מינה את מגנוס להיות [[עוצר (שליט)|עוצר]] הממלכה בהעדרובהיעדרו ולקח אתו את בנו הצעיר, [[אולף השלישי, מלך נורווגיה|אולף]]. לאחר הצלחה ראשונית בקרב פולפורד, הובס האראלד ונהרג על יד הרולד ב[[קרב גשר סטמפורד]]. אולף שרד את הקרב ושב בראשית [[1067]] לנורווגיה עם שארית הפליטה של הכוחות והוכרז כמלך וכשליט שותף יחד עם אחיו מגנוס.
 
למרות שהכוונה הייתה ששני האחים ימשלו בממלכה יחדיו ללא חלוקתה, בפועל משל אולף על ויקן (החלק הדרום-מזרחי של נורווגיה) בעוד שמגנוס שלט על אופלד ועל טרונדלג (חלקה המרכזי של נורווגיה), בנוסף למערב ולצפון הממלכה. למרות חלוקה זו, לא ניתן היה להבחין בסימנים של עוינות בין האחים ונראה היה שיחסיהם היו מושתתים על ברית שלום.
==מותו==
כשמלאו פחות משלוש שנים לעלייתו לכס המלכות, חלה מגנוס השני ומת בנידארוס ([[טרונדהיים]]) ב-[[28 באפריל]] [[1069]]. הסאגות מעלות השערה שהוא מת ממחלת ה[[גזזת]], אך חוקרים מודרניים טוענים שיתכןשייתכן שהוא מת מ[[ארגוטיזם]] (הרעלה מפטריות [[ארגוט]]). [[סנורי סטורלוסון]] מאזכר בקצרה בסאגה על האראלד השלישי שמגנוס היה "מלך ידידותי ושעמו קונן על מותו".
 
ערכה של תקופת מלכותו של מגנוס הומעטה בדפי ההיסטוריה המאוחרת יותר עקב משכה הקצר ובשל העובדה שברובה מלך מגנוס בשיתוף עם אחיו. תקופת מלכותו הארוכה של אולף גם היא תרמה להעמדת מלכותו של מגנוס בצל, בשילוב עם העובדה ששושלות המלוכה הנורווגיות המאוחרות יותר היו צאצאיו (או טענו להיות כאלה) של אולף.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.britannica.com/biography/Magnus-II-Haraldsson מגנוס השני] באתר [[אנציקלופדיה בריטניקה]].
* [https://nbl.snl.no/Magnus_2_Haraldsson Krag, Claus. "Magnus 2 Haraldsson". Norsk biografisk leksikon] {{נורווגית}}
 
[[קטגוריה:מלכי נורווגיה]]