מגנוס השני, מלך נורווגיה – הבדלי גרסאות

|הבא בתפקיד=[[אולף השלישי, מלך נורווגיה|אולף השלישי]]

מגנוס נולד ב-[[1048]] או [[1049]]. הוא היה הבכור מבין שני בניהם של [[האראלד השלישי, מלך נורווגיה|האראלד השלישי]] ושל רעייתו, תורה תורברגסדאטר. אין בנמצא שירת חצר שנכתבה עליו והוא מופיע רק בקצרה ב[[סאגה|סאגות]] הנורדיות. החיבור "ההיסטוריה של מלכי נורווגיה על פי אגריפ" (Ágrip af Nóregskonungasögum) מתאר אותו כ"גבר יפה תואר". בעוד שהוא לא מוזכר במקומות אחרים בסאגות, הוא מופיע במקורות בריטים בני התקופה בערך בשנת [[1058]] כמנהיג המשלחת הנורווגית לים האירי.

ב-[[1058]] עמד מגנוס בראש המשלחת אל [[הים האירי]], שמטרתה הייתה להרחיב את השליטה הנורווגית באזור. הנורווגים צידדו בפלג שהתנגד למלך הנורדי-גאלי, אגמרקק מק רגנייל. נראה היה שהמשלחת גם העניקה תמיכה לענף של שושלת איבר הנורדית-גאלית שהתנגדה למלך האירי, דיארמייט מק נה מבו. מגנוס פיקד על צי, שבנוסף מנורווגיה, גויסו אנשיו מ[[אורקני]], מ[[האיים ההברידיים]] ומממלכת [[דבלין]]. כוחותיו פעלו מאוחר יותר ב[[ויילס]] וככל הנראה באנגליה והכרוניקן האנגלי, ג'ון מווסטר, מחבר את פעילותו של צי זה (לצדו של המנהיג הוולשי, גרופיד' אפ ל'ואלין) עם שובו מגלות של אלפגר, רוזן מרסייה. ה[[כרוניקה]] [[דברי ימי טיגרנאך]] מרחיקה לכת אף יותר וטוענת שמטרתו של מגנוס הייתה לתפוס את השלטון באנגליה, אך טענה זו לא נתמכת במקורות הוולשים והאנגלים.

המערכה שבראשה עמד מגנוס הייתה ככל הנראה חלק מתכניותיומתוכניותיו של אביו לפלוש לאנגליה, שכן שליטה על ממלכת האיים הייתה מספקת לו כוחות צבאיים נוספים. ההיסטוריון קלי דה-וירס הוסיף וטען שככל הנראה רצה האראלד לבחון את המצב באנגליה לפני קיומה של פלישה אפשרית, רק כדי להגיע למסקנה שהוא לא יוכל לנהל בו זמנית מלחמה באנגליה ומלחמה כנגד דנמרק. משלחתו של מגנוס לא ביצעה נחיתה משמעותית כלשהי על היבשה, אך עבור המלך האנגלי [[אדוארד המודה]], היה זה סימן לחידוש השאיפות הנורווגיות, שכן האראלד השלישי ראה עצמו יורשו החוקי של אדוארד. באותה עת, עליית כוחם של [[גודווין, רוזן וסקס]] ושל בניו, במיוחד [[הרולד השני, מלך אנגליה|הרולד גודווינסון]], החלה להוות איום על תביעתו של האראלד.

מנגד, טוען ההיסטוריון אלכס וולף שיעדה של המשלחת היה מלכתחילה אורקני ושבמסגרת חיפוש אחר שלל היא המשיכה אל הים האירי ובצירוף מקרים סתמי הזדמן למגנוס לבצע את פשיטותיו עם אלפגר. שנת מותו המדויקת של תורפין זיגרודסון, רוזן אורקני, לא מתועדת בשום מקור, למעט העובדה שב"סגאה של אורקני" מצוייןמצוין שמותו אירע במהלך ימיו האחרונים של האראלד השלישי. לפיכך, ייתכן שמותו של תורפין עורר את יציאת משלחתו של מגנוס ומסעה של המשלחת הייתה הזדמנות שבה פול וארלנד תורפינסון, יורשיו של תורפין על כס הרוזנות, נכנעו להאראלד. וולף גם טען שמגנוס עשוי היה לקחת חלק במלחמה שהתנהלה ב[[סקוטלנד]] בין השנים [[1057]] – [[1058]] ויתכןוייתכן שהוא העניק תמיכה ל[[מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד|מייל קולים מק דונכדה]] במאבקו כנגד [[לולאך, מלך סקוטלנד]].

מגנוס התלווה למערכה של אביו האראלד כנגד [[דנמרק]] ב-[[1062]]. בדרכו לדנמרק, התנגש הצי של האראלד עם הצי של [[סוון השני, מלך דנמרק]] בקרב הימי הגדול בניסה, שהסתיים בניצחון נורווגי. ב-[[1066]], לאחר שסוכמו תנאי השלום עם סוון, יצא האראלד למסע הכיבוש של [[אנגליה]] מידיו של [[הרולד השני, מלך אנגליה|הרולד גודווינסון]]. לפני יציאתו לדרך, הוא מינה את מגנוס להיות [[עוצר (שליט)|עוצר]] הממלכה בהעדרובהיעדרו ולקח אתו את בנו הצעיר, [[אולף השלישי, מלך נורווגיה|אולף]]. לאחר הצלחה ראשונית בקרב פולפורד, הובס האראלד ונהרג על יד הרולד ב[[קרב גשר סטמפורד]]. אולף שרד את הקרב ושב בראשית [[1067]] לנורווגיה עם שארית הפליטה של הכוחות והוכרז כמלך וכשליט שותף יחד עם אחיו מגנוס.

כשמלאו פחות משלוש שנים לעלייתו לכס המלכות, חלה מגנוס השני ומת בנידארוס ([[טרונדהיים]]) ב-[[28 באפריל]] [[1069]]. הסאגות מעלות השערה שהוא מת ממחלת ה[[גזזת]], אך חוקרים מודרניים טוענים שיתכןשייתכן שהוא מת מ[[ארגוטיזם]] (הרעלה מפטריות [[ארגוט]]). [[סנורי סטורלוסון]] מאזכר בקצרה בסאגה על האראלד השלישי שמגנוס היה "מלך ידידותי ושעמו קונן על מותו".

* [https://nbl.snl.no/Magnus_2_Haraldsson Krag, Claus. "Magnus 2 Haraldsson". Norsk biografisk leksikon] {{נורווגית}}