אברהם עופר – הבדלי גרסאות

עופר נולד ב[[חורוסטקוב]] שב[[פולין]] בשם אברהם הירש, ו[[העלייה החמישית|עלה לישראל]] בשנת [[1933]]. למד בבית-הספר התיכון ב[[בית הכרם]] וב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]]. בשנת [[1937]] הצטרף ל{{ה|הגנה}} ושרת בחיל ה[[נוטרות|נוטרים]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שרת ב[[חיל הים הישראלי|חיל הים]] בדרגת סגן-קברניט, שימש ראש מחלקת כוח האדם במטה החיל.

 

כמו כן היה ממקימי [[הכפר הירוק]] ומנהלו הראשון.

 

 

בשנת [[1976]], עת כיהן עופר כ[[משרד הבינוי|שר השיכון]] בממשלתו של רבין, הועלו כנגדו חשדות לפיהם היה שותף למעשי [[שחיתות פוליטית|שחיתות]] בחברת [[שיכון עובדים]]. פנייתו ל{{ה|יועץ המשפטי לממשלה}}, [[אהרן ברק]], שיורה על הפסקת החקירה בעניינו, נענתה בשלילה. ב-[[3 בינואר]] [[1977]] נמצאה גופתו במכוניתו, לאחר ש[[התאבדות|התאבד]] בירייה. הוא הותיר אחריו מכתב ובו כתב: "זה שבועות וחודשים שמענים אותי, שופכים את דמי, מעלילים עלי עלילות ומתעללים בי. אין לי ספק שהאמת תצא לאור, שלא מעלתי ולא גנבתי, ושהכל הן עלילות שווא, אך אין לי כוח לשאת זאת יותר". עופר הותיר אחריו את רעייתו שושנה ושלושה בנים משותפים.

== לאחר מותו ==

לאחר התאבדותו נגנז התיק שנפתח כנגדו, והחשדות מעולם לא הוכחו בבית המשפט. (הפרשה שימשה השראה לספרו של [[אריה קרישק]] "האיש שבקיר", 1981).