אולף השלישי, מלך נורווגיה – הבדלי גרסאות

התבוסה הקשה שספג אביו של אולף ב-[[1066]], פיתתה את [[סוון השני, מלך דנמרק]] להתכונן למתקפה על נורווגיה. סוון לא ראה יותר את עצמו כבול להסכם הפסקת האש שנחתם עם האראלד ב-[[1064]], שכן הסכם זה היה תקף רק לתקופת חייהם של שני המלכים שחתמו עליו. אולף כרת שלום עם סוון ונשא לאישה את בתו, אינגריד. מאוחר יותר, נישאה אחותו-למחצה של אולף לבנו של סוון, לימים [[אולף הראשון, מלך דנמרק]]. למרותאף על פי שהיו כמה התקפות על [[אנגליה]] על ידי כוחות דנים, שרר שלום בין דנמרק לבין נורווגיה. אולף גם כרת ברית שלום עם [[ויליאם הראשון, מלך אנגליה]].

אולף שינה את מערכת היחסים של המלוכה עם הכנסייה בהשוואה לזו של אביו. האראלד השלישי קרא תיגר על ה[[ארכיבישוף|ארכיבישופות]] של [[ברמן]] ועל סמכותה כלפי [[הכנסייה הנורווגית]]. אולף הכיר בסמכות זו במלואה. ניתן להסביר גישה פייסנית זו בשיקולים פוליטיים. אולף גם עסק בשינויים במבנה האירגוניהארגוני של הכנסייה. עד לתקופתו היו הבישופים חלק מחצר המלכות והם נסעו עם המלך ברחבי הארץ כדי לדאוג לעניינים הכנסייתיים, הרוחניים, בעוד שהמלך דאג לנושאים הגשמיים. הבישופים ישבו ב[[אוסלו]], נידארוס ([[טרונדהיים]]) ובברגן. אולף גם יזם את בנייתן של כנסיות, כולל כנסיית המשיח בברגן, ו[[קתדרלת נידארוס]] בטרונדהיים.