ורנר בראון – הבדלי גרסאות

בראון, מושפע מן הרעיונות של "הצילום החדש" בגרמניה של שנות ה-30, המדגישות את איכויותיו העצמאיות של הצילום כמדיום טכנולוגי-מודרני. אולם הוא משלב בין רעיונות אלו, עם נטייתו התרבותית של דור תש"ח. מצד אחד הינו חופשי ומשוחרר מבחינה צורנית, ומצד שני נענה לתחושות הלב ולמאוויים הקולקטיביים של היישוב העברי בארץ{{הערה|[http://snunit.k12.il/jerusalem-photo/MAINBraun.html גלריית צלמי ירושלים על שם צדוק בסון]}}. יחס דו ערכי בא לידי ביטוי גם בתצלומי הנוף שלו שגם הם מאפיינים את השיח היהודי/ציוני על אודות ארץ-ישראל, איכותה, גודלה וגבולותיה{{הערה|שם=שלמה}}.{{ש}}

 

ב"סטודיו" [[כתב עת|כתב העת]] ל[[אמנות]]{{הערה|שם=רז| מלחמה, שלום והומור (שיחה עם ורנר בראון רז גיא, 2001 ,( סטודיו 124, עמ' 79}}, נכתב: "בראון שייך לדור הצלמים "הייקים" שהגיעו לארץ בתחילת שנות ה-30 עם עליית הנאציזם. בכול נושא שורנר יצלם המניע אותו הוא אך ובעיקר האהבה לצילום.

ואכן דפדוף בצילומיו הרבים מספור, מראה גיוון רב ופריסה רחבה של נושאים: צילומי עיתונות דוקומנטאריים (שהפכו מזמן לתיעוד היסטורי יקר ערך!), צילומי אוויר, צילומים תת-ימיים, צילומי סקי, צילומי נוף וטבע מרהיבים וקסומים, נופי אדם וחברה - בנגיעה אנושית מלווה בנימה דקה של הומור, דיוקנים ועירומים רגישים ומעודנים, ובעצם הכול; דומה והוא היה רוצה לכבוש במבטו-האישי, דרך המצלמה, עולם ומלואו. מצלמתו היא חלק בלתי נפרד מגופו, דרוכה תמיד כדי לצוד רגעים מיוחדים וייחודיים בעת התרחשותם"{{הערה|שם=רז}}.