יהושע טן-פי – הבדלי גרסאות

יהושע טן-פי נולד כ'''שייע בודשטסקיבּוּּּדשְׁטְסקי''' (Ши́е Буде́штский) ב[[קישינב]], למשפחהלשאול-יחזקאל ולמניה (לבית בריל) בודשטסקי, משפחה דתית. למד ב[[הגימנסיה העברית (כללי)|גימנסיה עבריתהעברית]] -דתית "מגן דוד" שהקים הרב [[יהודה לייב צירלסון]]. [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בשנת [[1934]]., הצטרףוהצטרף ל[[קיבוץ]] [[השומר הצעיר]] ב[[מגדיאל]]. עבד בראשית צעדיו בארץ ישראל כ[[פרדסנות|פרדסן]], [[חקלאות|חקלאי]] ו[[פועל בניין]] המשיך לעבוד בסביבות מגדיאל. נסעבתקופה זו כתב את ספר השירים הראשון שלו, שיצא בשנת ל[[1937]]. אחר-כך עבר לגור ב[[תל אביב]] והשתתף בקביעות במוסף הספרותי של "[[דבר]]". בשנים 1937–1938 שהה ב[[פריז]] להשלמתלצורך השלמת לימודיו, שם התאהב בלשון ה[[צרפתית]], ולימים התפרסם בעיקר כמחבר ה[[מילון]] המפורסם, מילון טן-פי ל[[צרפתית]]. עם עלייתו [[עיברות|עברת]] את שמו ל"פייטן", כיוון שראה עצמו כ[[משורר]] כבר מגיל צעיר. לימים שינה את השם פייטן ל"טן-פי" – [[אנגרמה]], אותו השם בהיפוך ההברות.

עבד כמורה בבית הספר של [[כפר ויתקין]] ואחרי-כן ב[[כפר יהושע]]. בשנת [[1942]] הצטרף למערכת עיתון "[[הארץ]]" בתל אביב, ואףוכעבור שלוש שנים עזב אותה. אז ייסד את [[הוצאה לאור|הוצאת ספריםהספרים]] קטנההקטנה "ספריית השעות", שבמסגרתה הוציא לאור בעיקר [[ספרי ילדים|ספרוני ילדים]], מקור ו[[תרגום]]. בין מפעליו המו"ליים גם השבועון "[[הד ירושלים]]", והשבועון המצויר לילדים "[[מיקי מעוז]]". בשנת [[1948]] חזר למערכת "הארץ", ובשנת [[1951]] הועבר ל[[ירושלים]], כדי לשמש ראש מערכת העיתון בעיר. היה חבר המועצה הספרותית של אגודת הסופרים וסגן יושב ראש אגודת העיתונאים בירושלים.

יהושע טן-פי היה משורר ייחודי, שלא הצטרף לשום [[חבורה ספרותית]]. הושפע מאוד מה[[שירה צרפתית|שירה הצרפתית]] בת זמנו. בין הנושאים שעליהם כתב בצעירותו -– ייחודו של המשורר הצעיר ופריצתו אל העולם. "אשירה ליהושע טן-פי" היא פואמה ידועה שלו, שבה ניסח את התקדשותו לעולם הפיוט. לבד משיריו, תרגם מפות רבות, בהן [[יידיש]], [[רומנית]], [[גרמנית]], [[צרפתית]] ו[[אנגלית]].