הבדלים בין גרסאות בדף "גרורה"

הוסרו 147 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
הסרת קישורים עודפים, ניסוח
מ (הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי*)
מ (הסרת קישורים עודפים, ניסוח)
[[קובץ:Hirnmetastase MRT-T1 KM.jpg|ממוזער|150x150px|'''גרורה '''של סרטן הריאות במוח (מסומנת בחץ שחור)]]
 
'''גרורה''' (באנגלית: '''Metastasis''') היא [[גידול]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] שנוצר ב[[איבר]] מרוחק ממקום התפתחות ה[[גידול]]הגידול הראשוני. מקור המונח הלועזי בשפה ה[[יוונית]], בה משמעות המילה [[:en:Metastasis#cite ref-1|Metastasis]] היא הזזה, העברה.
 
גרורות ב[[איבר]]ים שניוניים מרוחקים הן תוצרים של התהליך הגרורתי הרב שלבי, בו [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] ניתקים מן ה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[כלי דם]] או כלי [[לימפה]], נודדים בהם ולבסוף יוצאים מהם ומתיישבים ב[[איברים בגוף האדם|איברים]] בגוף המרוחקים מן האיבר בו התפתח ה[[גידול]]הגידול הראשוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1126/science.1164853|title=CANCER: The Metastasis Cascade|year=2008|last1=Klein|first1=C. A.|journal=Science|volume=321|issue=5897|pages=1785–7|pmid=18818347}}}}{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1056/NEJMra0805239|title=Molecular Basis of Metastasis|year=2008|last1=Chiang|first1=Anne C.|last2=Massagué|first2=Joan|journal=New England Journal of Medicine|volume=359|issue=26|pages=2814–23|pmid=19109576}}}}. האיברים הנוטים יותר לפתח גרורות הם ה[[ריאה|ריאות]], ה[[כבד]], ה[[מוח]] וה[[עצמות]]{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/path.2727|title=Current and emerging concepts in tumour metastasis|year=2010|last1=Coghlin|first1=Caroline|last2=Murray|first2=Graeme I|journal=The Journal of Pathology|volume=222|pages=1–15|pmid=20681009|issue=1}}}}.
 
== תהליך יצירת גרורות ==
[[קובץ:How Metastasis Occurs.jpg|ממוזער|223x223px|'''תהליך יצירת גרורות.''' בשלב הראשוני בתהליך יצירת גרורות, תאים סרטניים נתקים מן ה[[גידול]] הראשוני ונצמדים ל[[כלי דם]] סמוכים. לאחר מכן הם חודרים את דופן [[כלי דם]] ונודדים ב[[כלי דם|כלי הדם]]. לבסוף, ייעצרו התאים, יצאו מ[[כלי דם|כלי הדם]] ויתיישבו ב[[איבר]] שניוני המרוחק מן הגידול ראשוני, ויצרו בו גרורות. ]]
גרורות נוצרות בתהליך רב שלבי מורכב. התהליך הגרורתי כולל הינתקות ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מן ה[[גידול]] הראשוני, חדירה ל[[כלי דם]] ו[[מערכת הלימפה|כלי לימפה]], נדידה ולבסוף יציאה מאותם [[כלי דם]] ו[[מערכת הלימפה|כלי לימפה]] והשתרשות באיברים המרוחקים מן ה[[איבר]] בו התפתח ה[[גידול]]הגידול הראשוני{{הערה|1={{cite journal|pmid=15170447|year=2004|last1=Pantel|first1=K|last2=Brakenhoff|first2=RH|title=Dissecting the metastatic cascade|volume=4|issue=6|pages=448–56|doi=10.1038/nrc1370|journal=Nature reviews. Cancer}}}}. השתרשות ושגשוג ה[[תא]]יםהתאים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ב[[איבר]]באיבר השניוני יובילו ליצירת גרורות, שהן למעשה [[גידול]]יםגידולים שניוניים.
 
על מנת ש[[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] יצליח ליצור גרורות, עליו להשלים את התהליך הגרורתי. התהליך כולל את השלבים הבאים:
* '''פולשנות מקומית''' - ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] ניתקים מה[[גידול]] הראשוני, חודרים ל[[רקמה]] בריאה הקרובה אליהם ונזרעים בה.
* '''חדירה למחזור הדם''' - ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] חודרים ל[[כלי דם|כלי הדם]] או [[מערכת הלימפה|כלי לימפה]] הנמצאים בקרבת מקום ונודדים באמצעותם ל[[איבר]]ים אחרים בגוף.
* '''יציאה ממחזור הדם''' - ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] נעצרים או מפסיקים לנוע ב[[כלי דם]] קטנים, הנקראים [[נימים]], ב[[איבר]] השניוני המרוחק. אז הם חודרים את ה[[נימים]]הנימים ופולשים לתוך ה[[רקמה]] של ה[[איבר]]האיבר השניוני.
* '''התבססות באיברים מרוחקים''' - ה[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] מתיישבים ב[[רקמה|רקמת]] ה[[איבר]] השניוני ויוצרים בתחילה מיקרו-גרורות, [[גידול]]ים קטנים שאינם יכולים להתפתח מעבר לגודל מסוים. מיקרו-גרורות אלה מעודדות יצירה של [[כלי דם]] חדשים בסביבתן, מה שמאפשר את התפתחותן למאקרו-גרורות, [[גידול]]יםגידולים גדולים. אספקת [[דם|הדם]] נחוצה ל[[תא]]יםלתאים [[סרטן (מחלה)|הסרטניים]] על מנת לקבל [[חמצן]] ו[[חומרי מזון]].
 
היכולת של [[תא]] [[סרטן (מחלה)|סרטני]] להשלים את תהליך יצירת הגרורות תלויה במכלול התכונות שלו. רק [[תא]] לו יהיו את כל התכונות הדרושות להשלמת התהליך יצליח להגיע ל[[איבר]] מרוחק. גם לאחר ההגעה ל[[איבר]]לאיבר המרוחק, אין כל הבטחה כי ה[[תא]]התא שצלח את תהליך יצירת הגרורות, יצליח להשתרש ב[[איבר]]באיבר ולשגשג בו. גרורות יכולות להישאר רדומות במשך שנים עד שהן מתחילות לגדול שוב, אם בכלל.
 
היכולת של [[תא]] שהגיע ל[[איבר]] שניוני להתרבות וליצור בו גרורות מושפעת, בין היתר, מאינטרקציות של ה[[תא]]יםהתאים ה[[סרטן (מחלה)|סרטניים]] עם סביבת ה[[איבר]]האיבר השניוני{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1007/978-94-007-6217-6_2|title=The Tumor Immunoenvironment|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Witz|first2=Isaac P.|isbn=978-94-007-6216-9|pages=15}}}}. נצפה למשל, שסביבת ה[[ריאה|ריאות]] מעכבת חיות של [[תא]]יםתאים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] שיוצרים גרורות ב[[ריאה|ריאות]] ובכך משפיעה על היכולת ליצור גרורות ב[[איבר]]באיבר זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1002/ijc.28255|title=The metastatic microenvironment: Lung-derived factors control the viability of neuroblastoma lung metastasis|year=2013|last1=Maman|first1=Shelly|last2=Edry-Botzer|first2=Liat|last3=Sagi-Assif|first3=Orit|last4=Meshel|first4=Tsipi|last5=Yuan|first5=Weirong|last6=Lu|first6=Wuyuan|last7=Witz|first7=Isaac P.|journal=International Journal of Cancer|volume=133|issue=10|pages=2296}}}}, ייתכן שכחלק ממנגנון ההגנה של הגוף כנגד התקדמות התהליך ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]].
 
== מיקום התפתחות גרורות ==
תהליך יצירת הגרורות איננו אקראי - ל[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] שונים ישנה נטייה לנדוד ל[[איבר]]ים שונים. אבחנה זו נטבעה לראשונה בשנת 1889 על ידי ה[[מנתח]] האנגלי [[סטיבן פאגט]] (באנגלית [[:en:Stephen Paget|Stephen Paget]]), אשר טבע את היפותזת ה Seed and Soil, שאומרת כי גרורות יתפתחו רק כאשר תהיה התאמה בין ה[[תא]] ה[[סרטן (מחלה)|סרטני]] (Seed) לבין הסביבה באיבר השניוני אליו הגיע (Soil){{הערה|1={{cite journal|pmid=6764375|year=1982|last1=Hart|first1=IR|title='Seed and soil' revisited: Mechanisms of site-specific metastasis|volume=1|issue=1|pages=5–16|journal=Cancer metastasis reviews}}}}. כך למשל, [[סרטן בלוטת הערמונית]] יצור לרוב גרורות ב[[עצמות]], ואילו [[סרטן המעי הגס]] ינדוד לרוב ל[[כבד]]{{הערה|1={{cite journal|pmid=18517275|year=2008|last1=Disibio|first1=G|last2=French|first2=SW|title=Metastatic patterns of cancers: Results from a large autopsy study|volume=132|issue=6|pages=931–9|doi=10.1043/1543-2165(2008)132\931:MPOCRF]2.0.CO;2|journal=Archives of pathology & laboratory medicine}}}}. אם כן לסביבה ב[[איבר]]באיבר השניוני ישנה השפעה על התפתחות גרורות באיבר זה{{הערה|1={{cite journal|doi=10.1016/j.canlet.2013.08.029|title=The role played by the microenvironment in site-specific metastasis|year=2013|last1=Klein-Goldberg|first1=Anat|last2=Maman|first2=Shelly|last3=Witz|first3=Isaac P.|journal=Cancer Letters}}}}.
 
{| class="wikitable"
* '''מוח''' - [[תסמין|תסמינים]] הקשורים ל[[מערכת העצבים]] כגון כאבי ראש, [[פרכוס]]ים וסחרחורת
 
לחלק מהחולים, יחד עם זאת, אין [[תסמין|תסמינים]] כלל.
 
== אבחנה ==
גרורות יכולות להימצא בעת ה[[אבחנה]] של ה[[גידול]] הראשוני או שנים אחריה. כאשר [[גידול]]יםגידולים נוספים מאובחנים בחולה שטופל כנגד [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בעבר, לרוב מדובר בגרורות ולא ב[[גידול]]בגידול ראשוני נוסף.
אין בדיקה אחת המאבחנת גרורות, בדיקות שונות נחוצות על מנת לאבחן הימצאות או היעדר גרורות. הבדיקות שנעשות נבחרות על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] אותם מתאר ה[[חולה]].
 
=== בדיקות דם ===
[[בדיקות דם]] שגרתיות יכולות להצביע על מדדים חריגים המרמזים על הימצאות גרורות. כך למשל [[תפקודי כבד]] חריגים יכולים להצביע על גרורות בכבד. יחד עם זאת, למדדים חריגים אלה יכולים להיות גורמים רבים שאינם [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[בדיקות דם|בדיקות הדם]] תקינות, גם אצל אנשים בעלי מחלה מפושטת ומתקדמת.
ב[[סרטן (מחלה)|סרטנים]] מסוימים, ישנם סמנים (מרקרים) ספציפיים אשר ניתן למדוד את רמתם ב[[דם]], כגון הסמן PSA ב[[סרטן בלוטת הערמונית]] ו CA-125 ב[[סרטן השחלות]]. עלייה ברמת הביטוי של מדדים אלה ב[[דם]]בדם לעומת רמת הביטוי שלהם בעת ה[[אבחנה]] יכולה להצביע על התקדמות והתפשטות ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ולרמז על פיזור גרורתי.
 
=== בדיקות הדמיה ===
ישנן בדיקות רבות שמטרתן "לצלם תמונות" של [[איבר]]ים שונים בתוך ה[[גוף האדם|גוף]]. בדיקות ה[[הדמיה רפואית|הדמיה]] שיבוצעו ייבחרו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, ה[[איבר]]יםהאיברים המועדפים ליצירת גרורות על ידי הגידול הראשוני ועל פי ה[[תסמינים]] שיתוארו על ידי ה[[חולה]].
 
*ב[[צילום רנטגן]] נבלעות [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]] בחומרים צפופים בתוך ה[[גוף]], כגון [[סחוס]] ו[[עצם]], אבל לא על ידי חומרים שאינם צפופים, כמו [[דם]]. לכן צילום זה מאפשר לבחון הימצאות גרורות ב[[עצמות]] ה[[גוף]]הגוף.
*[[מיפוי עצמות]] מתבצע באמצעות חומר [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] המאפשר לאבחן נזק ב[[עצמות]] בכל ה[[גוף]]. אם אכן נצפה נזק, ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לאפיין את גודל הנזק.
*[[אולטרה סאונד]] היא דרך לאבחן הימצאות של גרורות ב[[חלל הבטן]]. השיטה טובה בזיהוי נוזלים בחלל הבטן ולכן יכולה להבדיל היטב בין [[ציסטה]] ב[[כבד]] שהיא [[שפיר]]ה, לבין [[גידול]] מוצק בכבד החשוד כגרורתי.
*בדיקת [[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT) היא סוג מתוחכם יותר של [[צילום רנטגן]], הבונה תמונה [[טכנולוגיית תלת-ממד|תלת-ממדית]] של פנים ה[[גוף]]. בבדיקה זו ניתן לקבל תמונה של ה[[ראש]], ה[[צוואר]], [[בית החזה]] וה[[אגן]] ולבחון הימצאות גרורות ב[[איבר]]ים אלה.
*[[הדמיית תהודה מגנטית]] (MRI) מאפשרת להדגים [[רקמות]] רכות עם [[ניגודיות]] טובה יותר מאשר ב[[טומוגרפיה ממוחשבת]] (CT), וללא שימוש ב[[קרינה מייננת]]. השימוש הטוב ביותר לבדיקה זו הוא אבחון הימצאות [[גידול]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] או גרורות ב[[מוח]] או גרורות ב[[עמוד השדרה]].
*[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET - positron emission tomography) מאתרת אזורים ב[[גוף]] בהם יש פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה, האופיינית לגידולים ולגרורות. כאשר הבדיקה מסתיימת, אותם אזורים בעלי פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה "יידלקו". יחד עם זאת, ישנם [[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] להם אין פעילות [[חילוף חומרים]] גבוהה ולכן לא יזוהו בשיטה זו, וכמו כן, לעתים "יידלקו" אזורים בהם יש פעילות מוגברת בשל סיבות אחרות שאינן הימצאות [[תא]]יםתאים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]].
*טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (PET-CT): בדיקה זו משלבת את שיטת ה[[טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים]] (PET) ושיטת ה[[טומוגרפיה ממוחשבת|טומוגרפיה הממוחשבת]] (CT). שילוב שתי שיטות אלה יעיל מאוד באיתור מקומות בהם ישנה פעילות [[חילוף חומרים]] מוגברת, האופיינית לגידולים ולגרורות. בשילוב שתי השיטות מתקבל כלי [[הדמיה רפואית|הדמיה]] היכול להבדיל בין ממצא גרורתי לממצא שאינו כזה ולאפיינו היטב מבחינת גודל ומיקום. הבדיקה פחות יעילה בממצאים שגודלם פחות מסנטימטר אחד.
 
</gallery>
== טיפול ==
הטיפול נקבע ברובו על פי סוג ה[[גידול]] הראשוני, גודלו, מיקומו, מספר הגרורות ומיקומן, גיל ה[[חולה]], מצב בריאותו הכללי וסוג טיפולים שקיבל ה[[חולה]]החולה בעבר, אם בכלל. בעת הימצאות גרורות, ישנם מספר טיפולים שיכולים להינתן:
[[קובץ:Patient receives chemotherapy.jpg|ממוזער|185x185px|'''טיפול כימותרפי '''הניתן לחולה בעל גרורות כחלק מטיפול מערכתי. ]]
=== טיפול מערכתי ===
בטיפול מערכתי ניתנים חומרים הנודדים בזרם ה[[דם]] ובכך משפיעים על כל ה[[תא]]ים בגוף. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[טיפול הורמונלי|טיפולים ההורמונליים]], [[כימותרפיה]], טיפולים ביולוגיים ורוב הטיפולים הניסיוניים. לרוב כאשר מתגלות גרורות, הטיפול המערכתי הוא הטיפול הנבחר, כיוון שאם התגלו גרורות ב[[איבר]] מסוים, סביר כי ישנן גרורות ב[[איבר]]יםבאיברים נוספים גם אם לא אובחנו בשיטות ה[[הדמיה רפואית|הדמיה]] בשל גודלן הקטן.
=== טיפול מקומי ===
בטיפול מקומי מתמקדים על אזור הגרורה בלבד. לשיטת טיפול זו שייכים ה[[ניתוח]] המקומי להסרת גרורות ו[[רדיותרפיה|טיפול קרינתי]], או שילוב של השניים. לרוב, טיפול מקומי זה ייבחר כאשר יהיה צורך בטיפול חזק, ממוקד ומהיר, וכאשר אין זמן להמתין עד שהטיפול המערכתי יגיע לאזורים בהן ישנן גרורות.
טיפול להקלה בכאב קרוי גם [[טיפול פליאטיבי]] והוא ניתן לעתים בשילוב עם טיפול מערכתי או טיפול מקומי, ובמקרים אחרים כאשר לא ניתן לטפל כלל הוא ניתן על מנת להקל בתסמינים של ה[[חולה]] אשר לא ניתן לעשות דבר על מנת להצילו.
 
שיטות הטיפול שקיימות כיוםהקיימות ברובן אינן מצליחות לרפא סרטן גרורתי, על אף שישנם כמה סוגי סרטן, כגון [[סרטן בלוטת הערמונית]] ו[[סרטן בלוטת התריס]] שניתנים לטיפול גם לאחר שליחת גרורות.
[[מדען|מדענים]] רבים בוחנים דרכים חדשות למנוע התפשטות [[גידול]]ים ראשוניים על מנת לבלום היווצרות גרורות. לפני שטיפול יהפוך להיות זמין ל[[חולים]] ברחבי ה[[עולם]], הוא צריך להיבחן ב[[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] ולהימצא יעיל ובטוח. ישנם [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] רבים המתקיימים ב[[בית חולים|בתי חולים]], [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], [[מכון מחקר|מכוני מחקר]] ועוד. תוצאות של [[מחקר קליני|מחקרים קליניים]] קודמים הובילו להתקדמות בטיפול ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] והן לזיהוי, אבחנה ומניעה של המחלה.