תמורה (מתמטיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח ועיצוב
שורה 1:
[[קובץ:Permutations RGB.svg|ממוזער|6 התמורות האפשריות של שלושה עצמים (כל שורה מייצגת תמורה)]]
באופן אינטואיטיביב[[מתמטיקה]], '''תמורה''' (בלועזית: '''פֶּרְמוּטַצְיָה''') היא (באופן אינטואיטיבי) סידור מחדש של העצמים ב[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]]. הגדרה פורמלית, שלכל תמורהפונקציה מופיעה[[חד-חד בהמשךערכית ערךועל]] זה.מקבוצה לעצמה נחשבת תמורה.
 
==דוגמה -: מהי תמורה?==
למשל, נסתכל למשל על ה[[פונקציה]]
::::::::<math>\ \sigma =\begin{cases} 1 \mapsto 2 \\ 2 \mapsto 3 \\ 3 \mapsto 1 \end{cases}</math>
זו היא הפונקציה המתאימה ל־1 את 2, ל־2 את 3 ול־3 את 1, ובכך מסדרת מחדש את הקבוצה {1,2,3}.
שורה 11:
 
==הגדרה פורמלית==
תהא <math>\ X</math> [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]]. [[פונקציה]] <math>\sigma : X \to X</math> תקרא '''תמורה''' על הקבוצה <math>\ X</math> אם היא [[פונקציה חד-חד-ערכית ועל|חד-חד-ערכית ועל]].
 
הגדרה זו תקפה גם למקרהבמקרה שהקבוצה <math>X</math> [[קבוצה אינסופית|אינסופית]]. כלומרבמילים אחרות, היאתמורה יכולה מתארתלתאר גם שינוי בסדר של [[אינסוף]] איברים.
 
==חבורת התמורות==
'''אוסף כל התמורות''' מעל קבוצה X מקיימת את התכונות הבאות:
*'''[[סגירות (אלגברה)|סגירות]] קבוצת התמורות [[הרכבת פונקציות|להרכבה]]'''. כלומר, אם <math>\ \sigma , \tau</math> הן תמורות על הקבוצה <math>\ X</math>, אזי גם הרכבתן היא תמורה על <math>\ X</math>.
*'''קיום תמורה הופכית'''. אם <math>\ \sigma</math> היא תמורה על <math>\ X</math> אז יש תמורה <math>\ \ \sigma^{-1}</math> על <math>\ X</math> שהרכבתן היא תמורת הזהות <math>\ \mbox{id}</math> (התמורה שאינה משנה כלל את סדר האיברים). כלומר <math>\sigma \circ \sigma^{-1} = \sigma^{-1} \circ \sigma = \mbox{id} </math>.
*'''הרכבת תמורות היא [[אופרטור|פעולה]] [[אסוציאטיביות|אסוציאטיבית]]'''.
 
משלוש התכונות לעיל עולה שאוסף כל התמורות על קבוצה <math>\ X</math> מהווה [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורה]] עם הפעולה של [[הרכבת פונקציות|הרכבת תמורות]]. חבורה זו מסומנת <math>\ S_X</math> ונקראת [[החבורה הסימטרית]].
 
'''משפט:''' אם <math>\ X</math> [[קבוצה סופית]] בעלת <math>\ n</math> איברים אז
<math>\ |S_X|=n!</math>.
'''הוכחה''':
נסתכל על האיבר הראשון. יש <math>\ n</math> מקומות שבהם אפשר לשבץ אותו. נשבץ אותו באחד מהם. כעת נסתכל על האיבר השני. יש רק <math>\ n-1</math> אפשרויות בשבילו, כי מקום אחד כבר תפוס. נשבץ גם אותו ונמשיך בצורה דומה עבור כל האיברים. נקבל בסך הכול <math>\ n\cdot(n-1)\cdots 2\cdot 1=n!</math> אפשרויות שיבוץ, על פי עקרון הכפל שב[[קומבינטוריקה]]; ולכן יש <math>\ n!</math> תמורות אפשריות.
 
<!--
 
ההוכחה לכך היא באינדוקציה:
* שלב הבסיס: עבור n=1 ברור שיש רק תמורה אחת. עבור n=2 יש רק שתי תמורות: תמורת הזהות וחילוף מקום.
שורה 37:
 
==סוגי תמורות==
בסעיףקל זהלהבין נסתכלאת בחבורותסוגי התמורות מעלהשונות, אם נסתכל על הקבוצה <math>\ \{ 1,2, \ldots, n \}</math>. במצב ההתחלתי, כל איבר נמצא במקום המתאים לו (האיבר 2, למשל, נמצא במקום השני). כאשר אנו מתארים תמורה אנו בעצם אומרים לגבי כל איבר לאיזה מקום הוא עובר. למשל: "האיבר 3 עובר למקום 5" פירושו הוא שבסדר החדש (סידור המספרים בשורה אחרי ביצוע התמורה, כלומר - הפעלת הפונקציה על כל אחד מהם) המספר 3 יופיע במקום החמישי. בהמשך לא תמיד נציין "איבר" או "מקום" ונשתמש בביטויים כמו "a עובר ל bל־b" או "c מחליף את d" וכדומה.
===חילוף===
* תמורה זו מסומנת כ כ־(a b), והיא פשוט מחליפה בין האיברים a ו bו־b.
* לדוגמה: הפעלת החילוף (2 1) על הקבוצה { 3 2 1 } מחזירמחזירה { 3 1 2}.
===מחזור===
* מחזור (או מעגל) זוהוא תמורה הפועלת על קבוצת מספרים באופן מעגלי: האיבר <math>\,a_1</math> עובר למקום <math>\,a_2</math>, האיבר <math>\,a_2</math> עובר ל ל־<math>\,a_3</math>, עד לאיבר <math>\,a_{r-1}</math> העובר ל-ל־<math>\,a_r</math>, ובסופווהאיבר שלהאחרון דבר האיברבסדרה, <math>\,a_r</math> עובר ל-ל־<math>\,a_1</math>. בשל החשיבותחשיבותן הרבה של תמורות מסוג זה לגבי פעולות ב[[החבורה הסימטרית|חבורה הסימטרית]], יש להן סימון מיוחד -: <math>\ \left(a_1, \ldots, a_r \right)</math>,. שממנומסימון זה מביניםמובן גם שהתמורה אינה מזיזה ערכיםממקומם איברים שאינם מופיעים ברשימה <math>\ a_1,\ldots,a_r</math>. לדוגמה: המחזור (4 3 2) מעביר את 2 ל-3ל־3, את 3 ל-4ל־4, את 4 ל-2ל־2, ואתומותיר 1(למשל) הואאת מותיר1 במקומו.
* מחזורחילוף הוא מקרה פרטי של מחזור: כאשר במחזור שני איברים בלבד הוא חילוףשקול לחילוף.
 
==פירוק למחזורים==
ניתן לפרק כל תמורה יחידה למחזורים זרים. לדוגמה, התמורה
: <math>\ \sigma = \begin{pmatrix} 1 & 2 & 3 & 4 & 5 & 6\\ 3 & 1 & 2 & 4 & 6 & 5 \end{pmatrix} </math>
ניתנת לפירוק ל <math>\ \sigma = (132)(56)</math>. בפירוק לרוב משמיטים את המחזורים באורך אחד (בדוגמה זו זהו המחזור <math> \ (4) </math> ), כיוון שמחזור באורך אחד הוא למעשה תמורת ה[[פונקציית הזהות|זהות]].
 
מבנה המחזורים של התמורה, כלומר אורך המחזורים הזרים ומספרם, מספק מידע חשוב לגבי התמורה. לדוגמה, [[סדר (תורת החבורות)#סדר של איבר בחבורה|סדר]] התמורה הוא ה[[מכפלה משותפת מינימלית|מכפלה המשותפת המינימלית]] של אורכי המחזורים. בנוסף, הפירוק למחזורים זרים היאהוא [[שמורה (מתמטיקה)|שמורה]] תחת [[איזומורפיזם (מתמטיקה)#איזומורפיזם בין חבורות|איזומורפיזמים]]: אם <math>\ \tau </math> תמורה כלשהי, אז ל[[הצמדה (תורת החבורות)|הצמדה]] <math>\ \tau\sigma\tau^{-1}</math> יש את אותו מבנה מחזורים של <math> \ \sigma </math>.
 
כשגודל התמורה שואף לאינסוף, תוחלת האורך של המחזור הארוך ביותר של תמורה שואף להיות לינארי בגודל התמורה כאשר המקדם הוא [[קבוע גולומב-דיקמן]].
 
==סימן של תמורה==
כל תמורה אפשר להציג כ[[הרכבת פונקציות|הרכבה]] של חילופים, בדרכים שונות. למרות שמספר החילופים אינו קבוע, הזוגיות של מספר זה לא תלויה בהצגה. בהתאם לכך, התמורה האמורה היא תמורה "זוגית", כלומר בעלת '''סימן''' "1+"; או "אי-זוגית", כלומר בעלת סימן "1-". לדרך זו של הקצאת סימנים לתמורות יש תכונה חשובה: הסימן של מכפלת תמורות שווה למכפלת הסימנים, כך שהעתקת הסימן <math>\ \mbox{sgn} : S_n \to \{ +1, -1 \}</math> מהווה [[הומומורפיזם (אלגברה)|הומומורפיזם]]. הגרעין של הומומורפיזם זה הוא [[חבורת התמורות הזוגיות]].
 
;הגדרות שקולות לסימן של תמורה
# הסימן של <math>\ \sigma</math> הוא <math>\ \sgn(\sigma) = \frac{\prod_{i<j}(x_j-x_i)}{\prod_{i<j}(x_{\sigma(j)}-x_{\sigma(i)})}</math>, כאשר <math>\ x_1,\dots,x_n</math> משתנים. התוצאה היא תמיד מספר, השווה ל-<math>\ \pm 1</math>.
# <math>(-1)^{|{(i,j)|i<j,\sigma(i)>\sigma(j)}|}</math>
# מייצגים את התמורה באמצעות קווים שנמתחים בין השורה <math>1,...,n</math> לבין אותה השורה. זוגיות מספר ההצטלבויות שלהם היא זוגיות התמורה.
שורה 74:
 
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה/תמורות|שם ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה}}
* [[תורת החבורות]]
*[[החבורה הסימטרית]]
שורה 80 ⟵ 81:
[[קטגוריה:קומבינטוריקה]]
[[קטגוריה:פונקציות מתמטיות: מאפיינים]]
 
{{מיזמים|ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה/תמורות|שם ויקיספר=מתמטיקה תיכונית/אלגברה תיכונית/קומבינטוריקה}}