קפיצה לגובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
אין תקציר עריכה
שורה 16:
[[קובץ:Hochsprung rollstil 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סכמה של קפיצה בסגנון גלילת הבטן, שהייתה מקובלת עד שנכנס לשימוש סגנון הפוסברי.]]
[[קובץ:IrvingBaxter1900.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האתלט האמריקני [[אירווינג בקסטר]], שיאן עולמי בקפיצה לגובה ובקפיצה למוט, מתחרה ב[[אולימפיאדת פריז (1900)]]. ]]
בתחילת התחרות הרף מוצב בגובה נמוך יחסית. כל קופץ יכול להחליט האם להשתתף בסיבובים המוקדמים ואת הגובה בו הוא רוצה להתחיל. בלה בלה בלה!!!!~!!!!! לכל מתחרה שלוש הזדמנויות בכל גובה, מתחרה שנפסל (כלומר: מפיל את הרף) שלוש פעמים רצופות נושר מהתחרות. מתחרה גם רשאי לפסוח על ההזדמנויות השנייה והשלישית ולעבור לגובה הבא. המתחרה שמצליח לעבור את הגובה הגבוה ביותר מנצח בתחרות. אם שני קופצים או יותר עברו את הגובה הגבוה ביותר, המנצח יהיה הקופץ שצבר פחות פסילות בגובה האחרון אותו עבר. אם עדיין אין הכרעה, מנצח מי שמספר הפסילות הכללי שלו היה הנמוך ביותר. אם הקופצים צברו מספר זהה של פסילות, מתקיימת קפיצה מכריעה לקביעת המנצח. הכרעה מושגת רק כאשר אחד מהקופצים עבר את הרף והשני הפילו. בשלב ראשון הם מקבלים קפיצה רביעית בגובה בו הם נכשלו. אם שניהם נכשלים מורידים את הרף לגובה האחרון אותו עברו וכל אחד מקבל ניסיון נוסף. אם ושניהם עברו מעלים שוב לגובה בו הם נכשלו וכך הלאה עד השגת הכרעה.
 
הרף בקפיצה לגובה עשוי מ[[פלסטיק]] מועשר ב[[זכוכית]] או מ[[אלומיניום]]. השימוש בחומרים אחרים מותר, אך ישנן מגבלות על משקל הרף ועל גמישותו. אורך הרף הוא ארבעה מטרים בקירוב, והוא בעל חתך רוחב עגול, משולש או מרובע. בעזרת שתי נקודות מרובעות בקצה הרף, הוא מונח על שתי קורות אנכיות בגובה מסוים. הגובה נמדד מהרצפה ועד לקצה העליון של החלק הנמוך ברף. מיד מאחורי הרף נמצא מזרן מרופד המבטיח נחיתה בטוחה. על אף שהקופצים עשויים לגעת ברף בזמן הקפיצה, פסילה תירשם רק אם הרף נפל. במקרה והרף נופל לאחר שהקופץ כבר קם מהמזרן, זו אינה פסילה משום שניתן להאשים גורמים חיצוניים בנפילתו.