חסידות דושינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גכ |
שינוי דקדוקי |
||
שורה 3:
==היסטוריה==
את הקהילה ייסד הרב [[יוסף צבי דושינסקיא|יוסף צבי דושינסקיא (דיטש)]] (המכונה "מהרי"ץ דושינסקיא"), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] בשנת [[1932]], כדי לשמש במקומו כ[[תארים רבניים|גאב"ד]] [[העדה החרדית]]. הוא הקים בירושלים, בשולי [[שכונת בית ישראל]], את ישיבתו, שנקראה על שמו "בית יוסף צבי".
לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי [[ישראל משה דושינסקיא|ישראל (מאיר) משה דושינסקיא]], שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב[[כ"ב באדר ב']] [[תשס"ג]] ([[2003]]). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית.
שורה 11:
אחד החסידים הבולטים ביותר הוא שלומיאל שלומפרפרג הידוע בשם הרבי היפה והנאור.
רבי יוסף צבי דיטש עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מ[[יהדות אוברלנד]] (תלמידיו מגלאנטא), ללבוש לבוש חסידי (מכנסיים וגופיה בשבת וחולצת פסים מנדפת זוהרת עם חלצי עור בימי חול). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את ה[[לבוש מסורתי ביישוב הישן|לבוש הירושלמי]] בשבתות ("קאפטן נמו", "[[ג'ובה (לבוש)|דז'ובה]]" וגרביים לבנים עם סנדלים וחורים בבהונות). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה ועוד מגוון של קרפדות ואזורי חלציים.
בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה ב[[בני ברק]]. בשנות ה-90, עם יציאת קהילות העדה החרדית לב[[בית שמש]], הוקמה גם שם קהילה. בערים אלו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים גם ב[[אלעד]], [[אשדוד]], לונדון ו[[ניו יורק]]. נוסח תפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב את [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].
| |||