ספינת אוויר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ הסרת תבנית Link FA (מטופל בוויקינתונים) - The interwiki article is not featured
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:USS Akron in flight, nov 1931.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת אוויר בטיסה, [[2 בנובמבר]] [[1931]]]]
'''ספינת אוויר''' היא [[כלי טיס]] ממונע קל מן ה[[אטמוספירת כדור הארץ|אוויר]] בעל יכולת [[ניווט]]. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על [[עילוי (כוח)|כוח העילוי]], ספינת האוויר מתגברת על [[כבידה|כוח המשיכה]] בזכות משקלה הכולל, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו [[נפח]] כמו הספינה ([[חוק ארכימדס]]). [[צפיפות החומר|צפיפות המסה]] הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות ב[[גז]] קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של [[המאה ה-20|המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש ב[[צרפת]], ב[[גרמניה]] וב[[בריטניה]]. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר ב[[הליום]]. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק ב[[ארצות הברית]] על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
 
בניגוד ל[[כדור פורח|כדורים פורחים]] שתנועתם בדרך כלל מכוונת על פי ה[[רוח]], ספינות האוויר מסוגלות לנווט את דרכן. בשני כלי הטיס ניתן לשלוט על התנועה האנכית, אך לא שליטה מושלמת כב[[מסוק]], ולכן במספר מקרים היו סיבוכים בנחיתה. את ספינת האוויר הקשיחה המציא המהנדס [[דוד שוורץ]] ב-[[1897]], ואב הטיפוס שלה נבנה על ידי הצבא הגרמני.
 
==סוגי ספינות אוויר==
[[תמונהקובץ:Usn-airships.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוגים שונים של ספינות אוויר וכדורים פורחים]]
*'''ספינות אוויר קשיחות''' ([[צפלין|צפלינים]] למשל) הן בעלות מבנה קשיח, המכיל תאים רבים מלאים בגז. ספינות אלה אינן מסתמכות על [[לחץ]] גז כדי לשמור את צורתן. הספינה הקשיחה הראשונה של דוד שוורץ, נבנתה מסגסוגת אלומיניום, אך את הקשיחות השיגו באמצעות שלד עץ. בהמשך הן נבנו מחומרים שונים. כיום ברוב ספינות האוויר הקשיחות, הדפנות עשויות מיילר.
*'''ספינות אוויר רכות''' נעזרות בלחץ גז הגבוה מזה של סביבתן המקנה להן את צורתן.
שורה 24:
 
===תור הזהב===
[[תמונהקובץ:USS Shenandoah Bau.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת אוויר בבניה,[[1923]]]]
תור הזהב החל בחודש יולי [[1900]], עם שיגורה של ספינת הצפלין הראשונה, LZ1. [[פרדיננד פון צפלין]], שעל שמו נקראו הספינות, החל להתנסות בתכנון בספינות אוויר קשיחות ובנה גם את ה-LZ2 בשנת [[1906]]. בעת פריצת [[מלחמת העולם הראשונה]] היה לצפלינים מבנה יעיל - גליל מוארך בעל שלד ומעטפת מאלומיניום.
 
הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות [[פצצה|פצצות]] הועלה באירופה, עוד לפני שהן היו מסוגלות לכך. [[הרברט ג'ורג' ולס]] תיאר בספרו "המלחמה באוויר" ([[1908]]) השמדה של [[עיר|ערים]] שלמות בעזרת ספינות אוויר. ב-[[5 במרץ]] [[1912]] נעשה שימוש צבאי ראשון בספינות אוויר בידי הצבא האיטלקי, במהלך סיור תצפית ליד [[טורקיה]].
 
הגרמנים האמינו שהצפלין הוא הנשק האידאלי משום שאיתו ניתן לעקוף את [[חיל ים|חיל הים]] הבריטי ולתקוף ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] עצמה. הפשיטות החלו בסוף שנת [[1914]], הגיעו לשיאן ב-[[1915]] ואז נפסקו עד שנת [[1917]]. הצפלינים הוכיחו עצמם כנשק מעורר חרדה אך בלתי מדויק. הניווט, בחירת המטרות וכיוון הפצצות היו קשים גם בתנאים האופטימליים, ובמקרים של חשיכה או מזג אוויר מעונן נתגלו כקשים אף יותר. הנזק החומרי שגרמו הצפלינים היה קטן, ומספר ההרוגים מהפצצותיהם מוערך בכמה מאות. הם גם היו פגיעים להתקפות בידי מטוסים או [[תותח נ"מ|תותחי נ"מ]], במיוחד אלו שצוידו ב[[קליע נותב|קליעים נותבים]].
 
לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה, החליפו המטוסים את ספינות האוויר הגרמניות בתפקיד המפציצים. ספינות האוויר הקשיחות הבריטיות, עד תקופה זו, נבנו בעיקר כתגובה לאיום הגרמני ואף על פי כן לרוב לא היוו חיקוי מוחלט לצפלינים. נבנה העתק בריטי משרידי הספינה הגרמנית L-33 בשם R-34. ב-[[6 ביולי]] [[1919]] נחתה ספינת האוויר הבריטית ב[[ניו יורק]] ובכך הייתה ספינת האוויר הראשונה שחצתה את [[האוקיינוס האטלנטי]], וכלי הטיס הראשון שחצה אותו בטיסה רצופה. כתוצאה מכך, החלו מנהיגי הבריטים לשקול הקמת צי של ספינות אוויר שיקשר בינם לבין [[ארצות הברית]]. הגרמנים, באותה העת, בנו את ספינת האוויר גרף צפלין, שנועדה להוות תקן חדש בספינות מובילות נוסעים.
 
===השקיעה===
[[תמונהקובץ:R-38-rescue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי ספינת אוויר בריטית, [[24 באוגוסט]] [[1921]]]]
בתחילה נחשבו ספינות האוויר לבטוחות ביותר. הגרף צפלין, לדוגמה, טסה למעלה ממיליון וחצי קילומטרים בלא פגע. הגידול במספר ספינות האוויר והביטחון העצמי הגובר של הטייסים הובילו לתאונות קשות. למעשה, פרט לגרף צפלין, מרבית ספינות האוויר המפורסמות התרסקו לבסוף.
 
שורה 55:
רק הספינות מסדרה K ו-TC היו כשירות ללחימה, ונעשה בהן שימוש כנגד [[צוללת|צוללות]] יפניות וגרמניות. בעקבות הצלחת ספינות האוויר במלחמת העולם הראשונה נגד הצוללות, הוחלט לייצר דגם חדש למטרה זו. ספינת האוויר ZP-12 נבנתה ב-[[2 בינואר]] [[1942]] והתבססה על סדרה K. חודש לאחר מכן, יוצרה גם ספינת האוויר ZP-32 שנתבססה על סדרות ה-TC וה-L. הוקם גם בסיס אימונים צבאי.
 
משנת [[1942]] עד שנת [[1945]] נבנו במפעל גודייר שב[[אוהיו]] 154 ספינות אוויר עבור הצי האמריקני ועוד 5 ספינות לצרכים אזרחיים. עבורן הוכשרו כ-1,400 טייסים וכ-3,000 אנשי צוות.
 
תפקידן העיקרי של ספינות האוויר היה ליווי וסיור לאורך החוף האמריקני. הן גם שמשו להכוונת ספינות, חיפושים ומשימות הצלה. במקרים נדירים יותר נעשה בהן שימוש לצילומי [[ריגול]], הטלת [[מוקש|מוקשים]]ים ימיים, גריפת מוקשים, הצנחת כוחות ונשיאת מטען.
 
ספינות האוויר תקפו את הצוללות בדרך–כלל באמצעות הטלת [[פצצת עומק|פצצות עומק]]. בצורה זו של התקפה התאימה ספינת האוויר את מהירותה לזו האיטית של הצוללת והטילה את פצצות העומק עד להשמדתה. בנוסף, לצוללות מתחת לפני המים לא הייתה אפשרות לגלות ספינות אוויר מתקרבות.
 
ספינת אוויר אחת בלבד הופלה בידי צוללת. הספינה, מסדרה K, סיירה בלילה שבין ה-18 ל-19 ביולי [[1943]] ליד [[פלורידה]] ואותרה על ידי צוללת גרמנית שפתחה לעברה באש. בשל בעיה במנגנון שחרור הפצצות, נפגם קצב האש של ספינת האוויר והיא נפגעה קשות. צוות הספינה נחת בשלום על המים אך אחד מאנשיו נהרג מתקיפת [[כריש]]. הצוללת הושמדה שעות ספורות לאחר מכן.
 
[[ברית המועצות]] נעזרה בספינות אוויר בודדות במהלך המלחמה. הספינה W-12 נבנתה בשנת [[1939]], הוכנסה לשירות ב-[[1942]] ומטרתה הייתה אימון [[צנחן|צנחנים]] והובלת ציוד. היא ביצעה 1,432 הובלות במשקל כולל של 300 טון עד 1945. ב-[[1 בפברואר]] 1945 יוצרה ספינת אוויר נוספת, לשם גריפת מוקשים וניקוי שרידים מ[[הים השחור]], והיא התרסקה ב-[[21 בינואר]] [[1947]]. ספינה נוספת, W-12ביס פטריוט הוזמנה ב-1947 ושימשה בעיקר לאימונים, תהלוכות ותעמולה.
 
===המשך השימוש בספינות אוויר===
[[תמונהקובץ:Fuji Blimp.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספינת אוויר רכה המשמשת לפרסום]]
למרות שספינות האוויר אינן משמשות כיום להובלת נוסעים, נעשה בהן שימוש למטרות אחרות.
 
שורה 73:
ספינות אוויר רכות משמשות ל[[פרסום]] וכבסיס למצלמות [[טלוויזיה]] באירועי ספורט מרכזיים.
 
ספינות אוויר לא-מאוישות משמשות ליישומים [[צבא|צבאיים]]יים: בעיקר [[בלון תצפית|תצפית]], [[צילום]] ואבטחת [[גבול|גבולות]]ות. יתרונן של ספינות האוויר הוא טווח פעולה רחב וחיסכון גדול בעלות התפעול מאחר שאינן דורשות [[דלק]] רב כדי להישאר באוויר למשך פרקי זמן ארוכים. לעתים, ספינת האוויר מחוברת לקרקע בכבל.
 
===מחקרים כיום===
בנוסף למחקרים על ספינות אוויר רכות שגרתיות, ישנם גם מספר אבות טיפוס בלתי רגילים שממשיכים להיחקר. דוגמה אחת היא תכנון של צבא ארצות הברית לספינה [[אנרגיה סולארית|סולארית]] ענקית שתשמש לריגול ותקשורת. הספינה, שגודלה פי 25 מספינת אוויר רכה של גודייר, מתוכננת לשאת טונות של ציוד ריגול ותקשורת הרחק מטווח תותחי הנ"מ.
 
נערך הסכם עם חברת [[לוקהיד מרטין]] לאספקת ספינות מגביהות טוס שיהוו תחליף ל[[לוויין|לוויינים]] נמוכי מסלול המשמשים למטרות תקשורת. הצעה אחת היא לשלוח ספינות אוויר בלתי מאוישות לגובה 21 ק"מ כדי לספק שירותי מידע ותקשורת סלולרית.
שורה 83:
* [[כדור פורח]]
* [[צפלין]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
{{תעופה}}