קולנוע עדן (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
[[קובץ:עובדי קולנוע עדן - 1932.10.21.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עובדי קולנוע עדן על רקע הבניין, 1932]]
[[קובץ:קולנוע עדן - 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:קולנוע עדן - 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:קולנוע עדן - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:קולנוע עדן - 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
 
 
'''קולנוע עדן''' היה בית [[ראינוע]] ולאחר מכן [[בית קולנוע]] במרכז העיר [[ירושלים]] שפעל בין השניםבשנים [[1928]] - [[1990]]. מבנה הקולנוע עמד נטוש עד הריסתו בחודש יולי [[2015]].
 
==היסטוריה==
בשלהי [[שנות ה-20 של המאה העשרים]] הוקם ב[[גן דניאל|גן העיר]] שליד עיריית ירושלים ראינוע קיצי פתוח שהיה אחד מהראינועים הראשונים מסוגו בירושלים. בחודש [[יולי]] [[1928]] איבדו בעלי הראינוע את רישיון ההפעלה בשטח שהיה שייך לעירייה והעבירו את פעילותם למגרש בבעלותו של אלברט פלויד, בנו של [[רולה פלויד]], סמוך לפינת הרחובות [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ואגריפס.{{הערה|שם=המשולש|[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011, עמ' 141}} "גן ראינוע" הקיצי בבעלות פלויד, ובניהולו של יעקב קלטר בן-אור, הופעל החל מאוגוסט 1928{{הערה|'''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 27.7.1928, עמ' 3}} ובמשך חודשי הקיץ בשנתיים שלאחר מכן.
 
בשנתבחודש [[1930]]אפריל 1931 נחנך במגרשבמגרשו אולםשל פלויד "תיאטרון עדן המחודש",{{הערה|'''[[בטוןדואר היום]]''', גדול24.4.1931, עמ' 7}} והראינוע היה לקולנוע. האולם הגדול, בתכנונו של האדריכל נתן ברין, נבנה מ[[בטון]] מצופה [[טיח]] גס ("שפריץ") בצבע אפור עם תקרת בטון במִפתח גדול. מבנה זה היה משוכלל יחסית בתקופה בהשבה רוב בתי הקולנוע בירושלים היו עםמחופים גגות עשויים [[פח (מתכת)|פח]].{{הערה|שם=המשולש|}}{{הערה|בירושלים קשה לקבל רישיון לבניית בניין, שאינו מצופה [[אבן ירושלמית|אבן]]}} בעשורים הראשונים שללפעילותו פעילותהתקיימו בית הקולנועבו, כנהוג בבתי הקולנוע באותהבאותם תקופה, התקיימו בו גם אספות פוליטיות והרצאות שונות.
 
בשנת 1935‏–‏1936 הועבר ניהול הקולנוע לידי משה ואלישבע שפירא, תחילה במסגרת הסכמים שנתיים בינם לבין הבעלים אלברט פלויד ובשותפות עימו, והחל משנת 1942‏ – במסגרת חוזה חכירה למשך 50 שנה. משפחת שפירא ניהלה הן את קולנוע "עדן" והן את "[[רולה פלויד#בית פלויד בירושלים|בית פלויד]]" במשך 35 השנים הבאות.
 
בשנות ה-30 הוקרנו במקום סרטים באנגלית, צרפתית וגרמנית. מראשית שנות ה-40 ואילך הוקרנו סרטים של חברת [[מטרו גולדווין מאייר]]. הקרנת הבכורה של המפורסם בהם – ‏"[[חלף עם הרוח (סרט)|חלף עם הרוח]]" – נערכה בנובמבר 1941 כאירוע גאלה חגיגי. משה שפירא, בוגר [[הגימנסיה העברית "הרצליה"|הגימנסיה "הרצליה"]] (1918), העניק לכל סרטי מ.ג'.מ. את שמותיהם העבריים שבלטו במקוריותיהם (כגון "[[אנני אוקלי אשת לפידות]]" ל-Annie Get Your Gun, ו"[[רומא עיר פרזות]]" ל-Roma Città Aperta).
 
בשנת 1977 העבירה אלישבע שפירא, שנתאלמנה בשנת 1966, את הזכויות לתקופת החכירה הנותרת לקבלנים הירושלים האחים אלה, והקולנוע עבר לניהולם.
בשנת [[1930]] נחנך במגרש אולם [[בטון]] גדול בתכנונו של האדריכל נתן ברין, מבנה זה היה משוכלל יחסית בתקופה בה רוב בתי הקולנוע בירושלים היו עם גגות עשויים [[פח (מתכת)|פח]].{{הערה|שם=המשולש|}}{{הערה|בירושלים קשה לקבל רישיון לבניית בניין, שאינו מצופה [[אבן ירושלמית|אבן]]}} בעשורים הראשונים של פעילות בית הקולנוע, כנהוג בבתי הקולנוע באותה תקופה, התקיימו בו גם אספות פוליטיות והרצאות שונות.
 
לקראת סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עם פריחת ה[[מרכז קניות|קניונים]] ב[[ישראל]] ופתיחת בתי הקולנוע בהםבתוכם, ירדה קרנם של בתי הקולנוע הוותיקים במרכז ירושלים. מעברגרמו לזאת,לכך מכשירגם הקרנות סרטים באמצעות מכשירי ה[[וידאו]] הפך לנפוץ וקרנם של כלל בתי הקולנוע ירדה. וכך ירדה גם יוקרתו של קולנוע עדןהביתיים. מצבו הפיזי ורמתם הטכנית הירודה של הסרטים שהוצגו בובקולנוע הדרדרה"עדן" כמו גםתרמו רמתאף הפופולריותהם שלהםלהידרדרותו.{{הערה|שם=המשולש|}} בקולנועבתקופה עדןזו נוספה בשנים אלה,בו בימי חול, לצד ההצגה היומית ושתי הצגות הערב, גם הצגת בוקר. הצגת הבוקרזו הוקדשה ל[[סרט כחול|סרטים כחולים]] וצפו בה בעיקר [[מובטל]]ים.
 
הקולנועקולנוע "עדן" נסגר בשנת [[1990]] ומאז שוכן במקום [[חניון]] למכוניות. בשנת [[2015]] אושרה סופית תוכנית לבניית [[מגדל עדן]], מגדל גבוה על חורבות בית הקולנוע בתכנון האדריכל [[דניאל ליבסקינד]], על חורבות בית הקולנוע.
 
==ראו גם==
שורה 21 ⟵ 28:
 
==לקריאה נוספת==
*[[דוד קרויאנקר]], '''‏המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]] ו[[מכון ירושלים לחקר ישראל]], 2011, עמ' 141-143141‏–‏143
 
==קישורים חיצוניים==