חסידות דושינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי דקדוקי |
מ שוחזר מעריכות של 213.151.47.115 (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר |
||
שורה 1:
[[קובץ:IMG 3402.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בנין חסידות דושינסקי בבני ברק]]
'''חסידות דושינסקיא''' (קרי: דושינסקי
==היסטוריה==
את הקהילה ייסד הרב [[יוסף צבי דושינסקיא
לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי [[ישראל משה דושינסקיא]], שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב[[כ"ב באדר ב']] [[תשס"ג]] ([[2003]]). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית.
שורה 9:
כנהוג ביהדות הונגריה, תלמידי הישיבה ראו בעומד בראשה את רבם, אף לאחר שסיימו לימודיהם בה, והמשיכו לכנותו "רבי". כמו כן, כנהוג ביהדות הונגריה, הנהגת ראש הישיבה הייתה מעין אדמו"רות. הוא היה עורך מעין [[טיש]] ונהג לברך את תלמידיו וכדומה. עם זאת, בישראל, מרבית תלמידיו פנו לאחר נישואיהם לחצרות חסידיות, בעיקר בעליות הונגרית, כמו [[תולדות אהרן]], [[חסידות בעלז|בעלז]] ו[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]].
רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מ[[יהדות אוברלנד]] (תלמידיו מגלאנטא), ללבוש לבוש חסידי ([[שטריימל]] בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את ה[[לבוש מסורתי ביישוב הישן|לבוש הירושלמי]] בשבתות ("קאפטן", "[[ג'ובה (לבוש)|דז'ובה]]" וגרביים לבנים
בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה ב[[בני ברק]]. בשנות ה-90, עם יציאת קהילות העדה החרדית לב[[בית שמש]], הוקמה גם שם קהילה. בערים אלו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים גם ב[[אלעד]], [[אשדוד]], לונדון ו[[ניו יורק]]. נוסח תפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב את [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].
|