חסידות דושינסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי דקדוקי
מ שוחזר מעריכות של 213.151.47.115 (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר
שורה 1:
[[קובץ:IMG 3402.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בנין חסידות דושינסקי בבני ברק]]
'''חסידות דושינסקיא''' (קרי: דושינסקי קופינסקי) היא [[קהילה]] בעלת מוטיבים של [[חצר חסידית]] שמרכזה ב[[ירושלים]]. החסידות היא אחת הקהילות הגדולות של [[העדה החרדית]].
 
==היסטוריה==
את הקהילה ייסד הרב [[יוסף צבי דושינסקיא|יוסף צבי דיטש]] (המכונה "מהרי"ץ דושינסקיא" קופנסקי), שעלה לארץ לאחר פטירתו של רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] בשנת [[1932]], כדי לשמש במקומו כ[[תארים רבניים|גאב"ד]] [[העדה החרדית]]. הוא הקים בירושלים, בשולי [[שכונת בית ישראל]], את ישיבתו, שנקראה על שמו "בית יוסף צבי".
 
לאחר פטירתו של המהרי"ץ בתש"ח התמנה לראשות הישיבה בנו, רבי [[ישראל משה דושינסקיא]], שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב[[כ"ב באדר ב']] [[תשס"ג]] ([[2003]]). כיהן מספר שנים גם כגאב"ד העדה החרדית.
שורה 9:
כנהוג ביהדות הונגריה, תלמידי הישיבה ראו בעומד בראשה את רבם, אף לאחר שסיימו לימודיהם בה, והמשיכו לכנותו "רבי". כמו כן, כנהוג ביהדות הונגריה, הנהגת ראש הישיבה הייתה מעין אדמו"רות. הוא היה עורך מעין [[טיש]] ונהג לברך את תלמידיו וכדומה. עם זאת, בישראל, מרבית תלמידיו פנו לאחר נישואיהם לחצרות חסידיות, בעיקר בעליות הונגרית, כמו [[תולדות אהרן]], [[חסידות בעלז|בעלז]] ו[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]].
 
רבי יוסף צבי עודד את תלמידיו, אף אלו שמוצאם מ[[יהדות אוברלנד]] (תלמידיו מגלאנטא), ללבוש לבוש חסידי ([[שטריימל]] בשבת וחליפה ארוכה באמצע השבוע). בתקופת רבי ישראל משה, פעלו כמה תלמידי אביו, בהנהגת יוסף דוידוביץ' והרב אברהם גולדשטיין, לפתח קהילה סביב רבי ישראל משה. הם עודדו אברכים להשתתף בטישים ובאירועים של הישיבה, והחלה להיווצר קהילת אברכים סביב הישיבה. במהלך השנים מרבית תלמידי הישיבה המשיכו להשתייך לקהילה לאחר נישואיהם, והיא הפכה לישיבת של בני הקהילה בלבד. מרבית בני הקהילה אימצו גם את ה[[לבוש מסורתי ביישוב הישן|לבוש הירושלמי]] בשבתות ("קאפטן", "[[ג'ובה (לבוש)|דז'ובה]]" וגרביים לבנים עם חורים בבהונות). עם זאת, עדיין הקהילה אינה חצר חסידית לחלוטין. כך למשל בטיש בליל שבת משתתפים בעיקר תלמידי הישיבה.
 
מסופר על אחד מהחסידים המובהקים היה שלומפיאל שלופרברגר, הידוע בשם השנקן האהוב והיפה והחתיך, שהוא אכל פעם שנצל ובננה ליד הרבי והרבי העיר לו שצריך להגיד בדיחה לפני כל שניצל שהוא אוכל, ולכן מאז ייסד הוא את בדיחות השניצל.
 
בתקופת רבי ישראל משה הוקמה קהילה ב[[בני ברק]]. בשנות ה-90, עם יציאת קהילות העדה החרדית לב[[בית שמש]], הוקמה גם שם קהילה. בערים אלו קיימים גם תלמודי תורה וישיבות קטנות של הקהילה. בירושלים ובבית שמש נפתחו בתי ספר וסמינרים לבנות. בתי מדרש של חסידי דושינסקיא קיימים גם ב[[אלעד]], [[אשדוד]], לונדון ו[[ניו יורק]]. נוסח תפילה של הקהילה נקרא נוסח מהרי"ץ והוא משלב את [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].