הבדלים בין גרסאות בדף "קליפורד הולידיי"

אין תקציר עריכה
(ז')
[[קובץ:Clifford-holliday.jpg|ממוזער|קליפורד הולידיי]]
'''אלברט קליפורד הולידיי''' ([[אנגלית]]: Albert Clifford Holliday{{כ}}, [[21 בדצמבר]] [[1897]] – [[26 בספטמבר]] [[1960]]), [[אדריכל]] ו[[מתכנן ערים]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[המנדט הבריטי]]. הולידיי הטביע באופן ניכר את חותמו על תכנון העיר [[ירושלים]] ובנייתה ב[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|תקופת המנדט]], וכן עסק בתוכניות פיתוח ב[[חיפה]] ובאזורים אחרים בארץ. לאחר שירותו בארץ ישראל עסק בתכנון עירוני גם ב[[ציילון]], ב[[גיברלטר]] וב[[אנגליה]].
 
== חייו ==
תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי, שעליה עבד 4 שנים ופורסמה ב-[[1930]], הייתה המשך ישיר לתוכניות הקודמות - [[תוכנית מקלין]] ו[[תוכנית גדס-אשבי]], ובאספקטים רבים חזרה על עקרונותיהם. אך לראשונה היה ניסיון לתכנן את ירושלים כישות עירונית המשתלבת בתכנון הכולל של יתר ארץ ישראל, עם כביש טבעתי המקיף אותה ומתקשר לצירי תחבורה המחברים אותה למרכזים אחרים בארץ. התכנית הגדירה באופן ברור ייעודי קרקע ל[[מגורים]], [[מסחר]] ו[[תעשייה]] ולקחה בחשבון את הצרכים הגדלים של שתי האוכלוסיות - היהודית והערבית - באזורי העיר השונים. התכנית נשארה בתוקף לאורך מרבית שנות המנדט והכתיבה את התפתחות העיר, עד שהוחלפה ב-1944 בתכנית חדשה של [[הנרי קנדל]].
 
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים. הוא תכנן מבנים גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]].
 
הולידיי תכנן מבנים וערך [[תוכנית בניין עיר|תכניות בניין עיר]] גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן פעל ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]]. בשנים [[1929]]-[[1931]] תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד [[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך ל[[נמל חיפה]] ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של [[המרכז המסחרי החדש בחיפה]], וכן עסק, בשנים [[1933]]-[[1935]], בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח [[מפרץ חיפה]] יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר פטריק אברקרומבי. הוא פתח משרד בחיפה ב-[[1934]] ובו העסיק אדריכל נוסף בוגר אוניברסיטת ליברפול, פירס האברד. יחד עם אד רוזנהק תכנן עבור [[חברת החשמל]] את מבנה [[תחנת הכוח חיפה]] (חיפה א'), שנפתחה ב-[[1935]] ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון [[תחנת הכח רדינג]] ב[[תל אביב]]. [[בנק ברקליס]], שהולידיי כבר תכנן עבורו משרדים מרשימים בירושלים (בחזית הדרומית של בניין עיריית ירושלים), מינה אותו לתכנן גם את מבני סניפיו בתל אביב ובחיפה. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים [[לוד]], [[רמלה]], [[טבריה]], [[יפו]] ו[[נתניה]].
 
לאחר סיום תקופת שרותו בארץ ישראל ב-[[1935]] שב הולידיי עם משפחתו לאנגליה. הוא התמודד על קבלת תפקידו של מורו לשעבר, פטריק אברקרומבי, כראש המחלקה לתכנון עירוני באוניברסיטת ליברפול, אך חרף המלצתו החמה של אברקרומבי לא זכה במינוי {{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=c-aQAgAAQBAJ&pg=PA61&dq=clifford+holliday&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwiX5_3885nKAhUmjnIKHX_SDBo4FBDoAQgfMAE#v=onepage&q=clifford%20holliday&f=false Holford: A Study in Architecture, Planning and Civic Design]}}. הוא פתח משרד לתכנון עירוני ב[[לונדון]] והתגורר ב[[ריצ'מונד שעל התמזה]], בפאתי לונדון. ב-[[1939]] יצא עם משפחתו ל[[ציילון]], שם קיבל מינוי להכין תוכנית-עיר לבירה הקולוניאלית [[קולומבו]]. שהות המשפחה שם, שמלכתחילה נועדה לחצי שנה, התארכה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], והולידיי לקח על עצמו פרויקטים נוספים באי - הידוע ביותר הוא עבודתו המשותפת עם פטריק אברקרומבי על תכנון קמפוס אוניברסיטת ציילון בסמוך לעיר ההיסטורית [[קאנדי]]. ב-[[1941]] עברה המשפחה ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]], ולאחר שנה חזרה לציילון.