הבדלים בין גרסאות בדף "ראג' רמוהון ראי"

אין שינוי בגודל ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (ערן העביר את הדף ראג' רמוהון רוי ל־ראג' רמוהון ראי: ראו בדף השיחה)
מ
[[תמונה:Ram Mohan Roy statue.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|[[פסל (יצירה)|פסל]] של ראג' רמוהון רויראי ב[[בריסטול]] שב[[אנגליה]]]]
'''ראג' רמוהון רויראי''' או '''ראם מוהון רויראי''' (ב[[בנגלית]]: '''রামমোহন রায়'''{{כ}}; [[1772]] - [[1833]]) – נולד ב[[בנגל]] למשפחה ממעמד ה[[ברהמין|ברהמינים]]. [[ג'ווהרלל נהרו]] מתאר את ראג' רמוהון רויראי כאדם מסוג חדש, המשלב את החוכמה העתיקה יחד עם החוכמה העכשווית. רמוהון רויראי היה מומחה להגות ו[[פילוסופיה הודית]], ידע [[סנסקריט]], [[פרסית]] ו[[ערבית]], הוא היה תוצר של התרבות ההינדו-מוסלמית, שהייתה דומיננטית באותה תקופה בחוגים של משכילים הודיים. הגעתם של ה[[הממלכה המאוחדת|בריטים]] ל[[הודו]] והעליונות שלהם בתחומים רבים הכריחו אותו להתחיל לחקור את יסודות תרבותם. הוא למד [[אנגלית]], אך זה לא היה מספיק. הוא למד [[יוונית]], [[לטינית]] ו[[עברית]] על מנת להבין את המקורות של ה[[דת]] וה[[תרבות]] המערבית. כמו כן הוא נמשך ל[[מדע]] ולהישגים הטכנולוגיים של המערב, למרות שבתקופה ההיא ההישגים הטכנולוגיים האלו עוד לא היו בולטים כמו בהמשך. לרמוהון רויראי הייתה נטייה לפילוסופיה ומדע, לכן היה בלתי נמנע שהוא יפנה ל[[ספרות]] עתיקה. האוריינטליסט מונייר-וויליאמס אמר עליו ש"ככל הנראה הוא היה החוקר הרציני הראשון בתחום של דת השוואתית".
 
==דרכו הפוליטית==
רמוהון רויראי שאף לבצע רפורמות ב[[חינוך]]. הוא צידד בגישה המדעית ובמכתביו למושל הכללי של הודו הדגיש את החשיבות של לימודי "[[מתמטיקה]], נטורפילוסופיה, [[כימיה]], [[אנטומיה]] ומדעים מועילים אחרים" . השקפותיו על עליונותם של האנגלים בתחומים רבים ועל חשיבותה של השפה ה[[אנגלית]] כשפת העולם המודרני הובילו אותו בשנת [[1817]] להקמת ה"הינדו קולג'", מוסד להשכלה הגבוהה הראשון בהודו בו התנהלו כל הלימודים בשפה האנגלית. משנת 1855 קיבל הקולג' גם תלמידים מוסלמים, נוצרים, יהודים, בודהיסטים ומשנת 1897 גם נשים. יחד עם זה בשנת 1826 הוא יסד גם את ה"ודנטה קולג'" בו למדו אנשים מה[[קאסטה|קאסטות]] הגבוהות לקרוא טקסטים סנסקריטיים.
 
יותר מהיותו מדען וחוקר רמוהון רויראי היה רפורמטור. למרות היותו נתון להשפעת ה[[אסלאם]] בשנותיו המוקדמות ולהשפעת ה[[נצרות]] מאוחר יותר, הוא תמיד נשאר נאמן לעקרונות של דתו. אבל הוא רצה לבצע רפורמות בדת זו ולשחרר אותה מקיצוניות וממנהגים מזיקים כמו [[סאטי]] ו[[פוליגמיה]]. בעיקר בגלל דרישתו לבטל את הסאטי, שריפת האלמנות, השלטונות האנגליים אסרו את המנהג. הוא הוכיח שלפי כתבי הקודש של ההינדים סאטי הוא לא מעשה שהאלמנה חייבת לבצע. פעילותו של רמוהון רויראי כרפורמטור הובילה אותו לעיסוק ב[[עיתונות]]. הוא היה אחד מהמייסדים של העיתונות ההודית. היה לו קשר עם מספר עיתונים והוא יסד כתב עת בשתי שפות – [[בנגלית]] ואנגלית. מאוחר יותר על מנת להגיע לתפוצה בכל הודו הוא התחיל להוציא שבועון בשפה ה[[פרסית]], שפת המשכילים של הודו באותה תקופה. הפעילות הזו הופסקה בשנת 1823 בגלל השליטה על העיתונות שהנהיגו האנגלים.
 
בשנת 1828 ב[[כלכותה]] רמוהון רויראי מקים את ה"ברהמו סבהא" (האיחוד הברהמיני) שנודע לאחר מכן כ"ברהמו סומאז'". ה"ברהמו סומאז'" הכיר באל אחד ושאב את סמכותו הרוחנית מהוודות. אחד הרעיונות המרכזיים של "הברהמו-סומאז'" הוא בהדגשת מקומה של הישועה. רעיון זה מזכיר את רעיונותיה של הכנסייה [[יוניטריאניזם|האוניטרית]]. ייחודו של האיחוד היה בכך שהוא אפשר להינדים מהקאסטות העליונות לתרגל [[מונותאיזם]] ו[[אוניברסליזם|אוניברסליות]] במסגרת תרבותם. המצע של התנועה כלל מלחמה ב"סאטי" ובפוליגמיה ושאיפה להדגשת המרכיב המונותיאיסטי בהינדואיזם.
 
==יחסו למערב==
רמוהון רויראי היה איש בעל תפקיד ב[[חברת הודו המזרחית הבריטית]]. בשנת [[1830]] הוא נשלח לאנגליה כדי לתת פרספקטיבה של אדם הודי לפרלמנט האנגלי שדן בחידוש הצ'רטר של חברת הודו המזרחית. בתקופה הזאת הוא כותב מאמר שדן בתוצאות החיוביות והשליליות של הגירת אנגלים להודו. התוצאות החיובית בעיניו כוללות עליה [[טכנולוגיה|טכנולוגית]], הפחתת אפליה בעקבות היחשפות של האנגלים להודים ושיפר החקיקה והממשל. גם במקרה של ניתוק של אנגליה מהודו, המתיישבים יישמרו על הקשר האירופי ו"ימערבו" את הודו. יחד עם זאת, הוא רואה במהגרים אנגליים חלק אינטגראלי מהמעמד השליט שינסה לשמור על הפריווילגיות ולדכא את ההודים. חסרון נוסף הוא שהגירת המונים אירופית תפחית את דימוי האירופים כעליונים בעיני ההודים, מה שעשוי להוביל למרי ולקריאה לעצמאות .
במהלך שהותו באנגליה ראג' רמוהון רויראי חלה ונפטר ב[[בריסטול]] בשנת 1833.
 
{{מיון רגיל:רויראי, רמוהון}}
 
[[קטגוריה:הודו: היסטוריה]]