הזורע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי מצב הזורע היום |
|||
שורה 20:
במשך קרוב לשלוש שנים ישבו חברי הגרעין על חלקת אדמה קטנה באורך 300 מטר ורוחב של 60 מטר{{הערה|{{דבר||קבוץ הזורע ביקנעם|1936/07/01|00813}}}} באוהלים וצריפים ארעיים וסבלו מהתנכלויות בתקופת [[המרד הערבי הגדול]]. במהלך הזמן נעשו ניסיונות להגיע להסדר פינוי עם הבדואים האריסים שישבו על אדמתם, אך הדבר לא התאפשר בגלל לחץ של קיצונים ערביים. ב-6 בספטמבר 1938 פונו הבדואים מהקרקע על ידי [[משטרת המנדט]]{{הערה|{{ynet|נדב מן|הפינוי משדות עמק יזרעאל|3195057|6 בינואר 2006|}}}} והועברו לקרקע חלופית של חברת [[הכשרת היישוב]]. בדצמבר 1938 הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] למבנה הקבע הראשון של הקיבוץ, בית הילדים{{הערה|{{דבר||בית ראשון לקיבוץ "הזורע" ביקנעם|1938/12/05|00107}}}}.
בשנת 1942 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של יוצאי גרמניה, רובם יוצאי ה"[[ורקלויטה|וורקלויטה]]", שעזבו את [[שמיר (קיבוץ)|קיבוץ שמיר]]. כן קלט הקיבוץ קבוצת נוער מ[[בולגריה]] שלא מעטים מבניה התגייסו מיד לאחר מכן ל[[פלמ"ח]] ול[[צה"ל]], ונפלו ב[[מלחמת השחרור]]. זמן קצר לאחר מכן נקלטה קבוצת ילדים בני [[מרוקו]], וכן נערים שעלו מ[[סוריה]] ו[[לבנון]]. לאחר מלחמת השחרור קיבל הקיבוץ תוספת אדמה שהייתה לפני כן אדמות הכפרים קירי ו[[אבו זריק]]{{הערה|1=[http://www.hazorea.org.il/objDoc.asp?PID=218811&OID=237046 אתר קיבוץ הזורע]}}.
בהמשך נקלטו בקיבוץ עולים מארצות רבות שהגיעו תחילה ל[[אולפן עברית|אולפן העברית]] שפעל בו משנת 1956 ונסגר לאחרונה.
| |||