נביטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 213.57.29.16 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanya |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[החרא שלי חום רוב הזמן!]
בתחילה סופח הזרע מים מסביבתו ב[[פעפוע]]. בעקבות כך הזרע תופח וקליפתו נבקעת. [[מטבוליזם|התהליכים המטבוליים]], שהתרחשו בזרע באופן מינימלי, מתגברים. האנרגיה שהייתה אצורה בזרע הופכת לזמינה וחומרי התשמורת מתפרקים לצורך המשך התהליך. בהמשך חלה בעובר התרבות מהירה של [[תא]]ים. התאים עוברים [[התמיינות]] ומתפתחים לשורשון ולנצרון אשר פורצים מהזרע. לרוב בוקע קודם כל השורשון ורק לאחר מכן הנצרון. השורשון תמיד יגדל כלפי מטה והנצרון כלפי מעלה, ללא קשר לזווית בה מונח הזרע. השורשון גדל ומפתח [[יונקות]] אשר מתחילות לקלוט מהקרקע מים וחומרי מזון. הנצרון גדל, בוקע מעל פני הקרקע, מצמיח [[עלה|עלים]] ומתחיל בתהליך ה[[הטמעה]]. כעת הצמח נעשה עצמאי. תהליך הנביטה מושפע ממווסתי צמיחה, מווסתי הנביטה מתחלקים לשתי קבוצות: מעודדי נביטה ומעכבי נביטה. בין מעודדי הנביטה נמנים [[ג'יברלין]], [[ציטוקינין]] ו[[אתילן]], אילו בין המעכבים - בעיקר [[חומצה אבציסית|ABA]]. הג'יברלין מווסת ומעודד נביטה, ומבטל תרדמה של עוברים הנגרמת על ידי חומרים מעכבים. הוא פעיל בראשית הנביטה ומפעיל, כנראה, אנזימים המעבירים מידע מן החומר התורשתי. לאחר מכן, במהלך הנביטה, מפעיל הג'יברלין אנזימים המעורבים בפירוק חומרי התשמורת ובהעברתם. הציטוקינין משפיע, כנראה, על ידי ביטול ההשפעה המעכבת של ABA. בצמחים שבהם שיעור הנביטה נמוך, משלבים פעילות של ציטוקינין וג'יברלין גם יחד להסרת עיכוב הנביטה. האתילן מעורר את תהליכי הנביטה בזרעים מסוימים, כמו: בתירס, באפונה ובשעועית. השפעתו רבה בעיקר כשהוא ניתן במשולב עם ציטוקינין, עם דו-תחמוצת הפחמן או עם הארה. ה[[חומצה אבציסית|חומצה האבציסית]] (ABA) מעכבת את הנביטה. במהלך ההתפתחות של פירות רבים עולה רמת ה-ABA. ייתכן, כי בדרך זו נמנעת נביטת הזרעים בתוך אותם פירות. לעומת זאת, נמצא שבמהלך ההכמנה יורדת רמת ה-ABA בזרעים. בעוברים של זרעי כותנה שלא התפתחו, נמצאה רמה גבוהה של ABA, ובעוברים שהתפתחו נמצאה רמה נמוכה. השריית זרעים בתמיסת ABA מעכבת את הנביטה. רק שטיפה או השריית הזרעים בתמיסה ללא ABA מסירה את העיכוב.
== התנאים המתאימים ==
שורה 7 ⟵ 5:
* רטיבות: כמות המים בזרעים היא נמוכה מאוד. לכן רמת הפעילות בהם נמוכה, והם יכולים להחזיק מעמד בתנאים קיצוניים. כדי לנבוט הזרע חייב לספוח מים בכמות המספקת לגרום לתפיחתו עד לבקיעת הקליפה. בנוסף ממלאים המים תפקיד חשוב בתהליכים ה[[אנזים|אנזימטיים]] של ניצול האנרגיה, ופירוק והרכבת החומרים.
* תאורה: ל[[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים של צמחים דרושה תאורה על מנת שיתחילו בנביטה.
* החרא שלי חום רוב הזמן,אלא אם אני לא יחוש בטוב יכול להיות שצבאו ישתנה (תלוי במזג האוויר)ריכוזי גזים: התהליכים השונים הכלולים בנביטה דורשים [[חמצן]]. לכן ריכוז החמצן באוויר הוא משמעותי. ריכוז החמצן הדרוש לנביטה הוא כ-21%, כמו ריכוזו באוויר. תוספת בריכוז החמצן משפרת את הנביטה, והפחתתו מאיטה אותה. ריכוז ה[[פחמן דו-חמצני|פחמן הדו-חמצני]] פועל על הנביטה באופן הפוך.
* טמפרטורה: בין מיני צמחים שונים משתנות הטמפרטורות הדרושות לנביטה. אך לרוב מיני הצמחים הטמפרטורה האידאלית היא כ30<sup>o</sup> [[צלזיוס]].
| |||