הסכמה מדעת – הבדלי גרסאות

 

דוקטרינת ההסכמה מדעת, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק זכויות החולה, הולכת מתפתחת בהלכותיו של [[בית המשפט העליון]]. למשל, בית המשפט העליון קבע, בתיק ערעור אזרחי 2124/12 '''שירותי בריאות כללית נ' פלונית''' (2014), בעניינה של אישה שביקשה לבצע בדיקות גנטיות לגילוי מומים בעובר, כי חובת הגילוי במסגרת מסירת המידע לשם קבלת ההסכמה מדעת, עשויה להיות רחבה, וכוללת גם בדיקות חדשניות המוכרות בפרקטיקה הרפואית ושניתן לבצען רק באופן פרטי. באותו המקרה, לא נמסר למטופלת מידע על האפשרות לבצע בדיקה לגילוי [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8_-_Fragile_x_syndrome תסמונת ה-X השביר], ותסמונת זו התגלתה לבסוף בעובר.

==משפט משווה==