הסכמה מדעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daat245 (שיחה | תרומות)
Daat245 (שיחה | תרומות)
שורה 35:
החוק קובע כי במידה שהמטפל מבקש שלא למסור למטופל מידע, הדרוש לצורך הסכמה מדעת, עליו לפנות ל[[ועדת אתיקה|וועדת אתיקה]] לבחינת המקרה. כך גם אם לדעת מטפל, מטופל נמצא בסכנה חמורה לחייו, או לאיבר בגופו, ומסרב לטיפול רפואי העשוי להועיל לו, אין המטפל יכול לטפל במטופל ללא הסכמתו, אלא באישור ועדת אתיקה.
 
דוקטרינת ההסכמה מדעת, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק זכויות החולה, הולכת מתפתחת בהלכותיו של [[בית המשפט העליון]]. למשל, בית המשפט העליון קבע, בתיק ערעור אזרחי 2124/12 '''שירותי בריאות כללית נ' פלונית''' (2014), בעניינה של אישה שביקשה לבצע בדיקות גנטיות לגילוי מומים בעובר, כי חובת הגילוי במסגרת מסירת המידע לשם קבלת ההסכמה מדעת, עשויה להיות רחבה, וכוללת גם בדיקות חדשניות המוכרות בפרקטיקה הרפואית ושניתן לבצען רק באופן פרטי. באותו המקרה, לא נמסר למטופלת מידע על האפשרות לבצע בדיקה לגילוי [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A8_-_Fragile_x_syndrome תסמונת ה-X השביר], ותסמונת זו התגלתה לבסוף בעובר. התפתחות שכזו, שמרחיבה את היקף האחריות של רופאים בתיקי רשלנות רפואית, מדאיגה את העוסקים ברפואה וגורמת, בין היתר, לעידוד תופעת הרפואה המתגוננת.<ref>{{צ-ספר|מחבר = להרחבה, ראו: נתנאל ר. בושרי ורון בן-ארי, טיפול רפואי בעידן ההסכמה מדעת, 197-216 (2015)|שם = |מו"ל = |שנת הוצאה = }}</ref> דוגמא לכך היא גילוי דעת של איגוד הגניקולוגים ממאי 2015, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, כי מומלץ לכל אישה לפנות לייעוץ גנטי פרטי, גם כשאינן בסיכון.<ref>{{קישור כללי|כותרת = איגוד הגינקולוגים: כל אישה בהריון צריכה ייעוץ גנטי|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4655995,00.html|אתר = ynet|תאריך_וידוא = 2016-01-10}}</ref>
==משפט משווה==