הבדלים בין גרסאות בדף "משה נחום ירושלמסקי"

אין תקציר עריכה
מ (ויקיזציה)
|תאריך לידה לועזי= [[1855]]
|תאריך פטירה לועזי= [[1916]]
|מקום פעילות= [[רוסיה]] [[פולין]]
|השתייכות=[[חסידות טאלנה]]
|נושאים בהם עסק=[[רב עיר]]
|חיבוריו= [[לשד השמן]] [[ברכת משה (פירושונים)]] [[באר משה]] [[מנחת משה]]
}}
רבי '''משה נחום ירושלמסקי''' נולד לר' בנימין מטאמשפל, בזב[[ז' באדר]] [[תרט"ו]] בעיר [[ברשאד]], כנצר למשפחה המיוחסת ל[[מהר"ם מרוטנבורג]] ולגאון רבי [[השיל מקראקא]] נפטר ביום [[כ"ט בסיוןבסיוון]] [[תרע"ו]] בחורול.
 
למדן מופלג, ומגדולי פוסקי ההלכה והמשיבים בדורו.
בנוסף הצטיין גם בחסידותו, בהיותו נמנה על חסידי הרה"ק רבי [[דוד טוורסקי]] מ[[טאלנה]], אשר כתב הסכמה נלהבת על ספרו 'מנחת משה', ובהמשך נמנה גם על חסידיו הנלהבים של נכדו הרה"ק רבי מנחם נחום מטאלנא.
 
בשנת [[תר"מ]] בהיותו רק כבן כ"ה שנים נקרא לכהן ברבנות הקהילה המיוחסת קאמינקא שברוסיה.
 
בשנת [[תרנ"ח]] עבר לפולין וקיבל את עול רבנות העיר [[אוסטרולנקה]] שבפלך לומז'ה, וקיבל יותר משישים מכתבי ברכה מכל קצוות תבל, מכתבים אלו הודפסו בסוף ספר באר משה ח"א מכתבים אלו מלמדים על מעמדו החשוב בקרב גדולי התורה מכל החוגים שהכירו והוקירו את אישיותו הכבירה.
 
בשנת [[תרס"ב]] נקרא לכהן כרבה של העיר [[קילץ]] העיר הגדולה ורבת האוכלוסין, אשר היתה בה קהילה גדולה, ושמשו בה גוונים רבים ושונים של יהודים, בכוח אישיותו המיוחדת הצליח לכבוש את לבו של כל יחיד מכל חלקי הקהילה, הכל ראו בו אב מורה דרך ואיש אשכולות וחרדו למוצא פיו לצד פעילותו המקומית הענפה לתקון גדרי הדת, והתקנת תקנות שהטביעו את חותמו בכל אורחות חייה היהודיים של קהלתו.
 
היה מחבר פורה וחיבר כמה וכמה ספרים {{ש}}
הראשון שבהם הוא ספר '''לשד השמן''' על הרמבה[[רמב]] וורשא [[תרמ"א]]
{{ש}}
בשנת [[תרמ"ב]] הדפיס את ספר תשובותיו הגדול על סדר השו"ע בשם '''מנחת משה'''.
{{ש}}
בשנת [[תרמ"ו]] הדפיס את ספרו '''ברכת משה''' הכולל שו"ת ופסקים וחידושים על מסכת שבת והלכות שחיטה ובדיקה [[לבוב תרמ"ו]].
{{ש}}
בשנת [[תרס"א]] פירסם את ספרו הגדול רב הכמות והאיכות '''באר משה''' הכולל קבוצת קונטרסים בכמה וכמה עניני הלכה בחלקם מו"מ עם חכמי התורה בשאלות של הלכה, ובחלקם הגדול חקרי הלכה בנושאים שאין יד הכל ממשמשת בהם, ושם מגלה המחבר טפח מאוצר ידיעותיו העשיר בכל מכמני התורה ומרחביה.
ספרים אלו שהתקבלו באהדה ובהערצה, העמידוהו בין מורי ההלכה המובהקים שבדור.
 
בנוסף היה גם מקברניטיה ומנושאי דגלה של האוכלוסיה היהודית, בהיותו תל תלפיות שהכל פונים אליו בכל העניינים שעלו על הפרק בציבוריות היהודית, ברוסי' אוקראינה, פולין ליטא, גליציה, ועוד מקומות, ובכל פעילות שנזדקקה למעורבותם של גדולי הדור היה הוא מן המובילים בראש, לצדם של שאר גדולי הדור ומנהיגיו, כפי שמוכח מתוך רבבות המכתבים שנשלחו אליו מכל גדולי ישראל וראשי הציבור לשבטיהם בכל הארצות הנ"ל בכל מגוון הנושאים, עניינים כלליים כמו עניינים מקומיים.
 
נלב"ע בכב[[כסיוןבסיוון]] [[תרע"ו]] והניח אחריו מורשה תורנית רבת היקף של החיבורים הנ"ל, וגם מאמרים יסודיים בענייני השקפה אשר פירסם בכמה במות ועתוני התקופה, ארכיונו העצום ובו אלפים רבים של אגרות ומכתבים שנכתבו אליו מרבים מגדולי ישראל, וכן קטעים מחיבורים נוספים שכתב וטרם נדפסו, הערות והשלמות לחיבוריו הנדפסים, שרד ונמצא כיום ברובו ברשות [[מכון שוקן למחקר היהדות]]בירושלים, וחלקם ב[[מכון ירושלים]].
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_29053_32.pdf משה נחום ירושלמסקי], בספר '''דור רבניו וסופריו'''
 
{{מיון רגיל:ירושלמסקי, משה נחום}}
[[קטגוריה:רבני יישובים]]
25

עריכות