דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 88:
* קבלת הסדר חוקי המתיר ל[[שירות הביטחון הכללי]] להשתמש ב[[עינויים]] במידה מוגבלת.
* קיומו של [[מצב חירום]] מתמיד הנותן גושפנקה חוקית לפגיעה בזכויות אדם ובהליך הוגן;
* מצב השליטה ב[[השטחיםיהודה ושומרון|שטחיםיו"ש]] היוצר מספר מערכות משפט מקבילות החלות באשר לקבוצות שונות של אנשים בשטח הנשלט באופן אפקטיבי על ידי המדינה. יש לציין שהדבר אמור רק לגבי אזרחי המדינה שגרים שם ([[מתנחל|מתנחלים]]), שהחוק החל עליהם הוא צו של [[אלוף פיקוד המרכז]], ולא לגבי אזרחי [[הרשות הפלסטינית]], להם יש את החוקים שלה.
* היעדרה של [[חוקה]] כתובה, ככלי שלטוני שנועד לאזן את שרירותיות הממשלה או חקיקה הפוגעת בזכויות יסודיות. למרות חסרונה של [[חוקה]] כתובה, כיבדה ישראל תמיד עקרונות חוקתיים שהגנו על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה, ונקבעו במידה רבה על ידי [[בית המשפט העליון]]. [[המהפכה החוקתית]] ב-[[1992]], שעיקרה קבלת [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] בנוגע ל[[חופש העיסוק]] וכבוד האדם וחירותו, שעיגנו נושאים אלו באופן חוקתי, קרוב ככל האפשר לקיומה של חוקה, קירבה את ישראל למצב בו ישנה למדינה חוקה פורמלית, אך עדיין הסדרים רבים להגנה על [[זכויות האזרח]] אינם מוסדרים בחוקה, וזו עדיין רחוקה מלהיכתב.