יעקב פולוצקי – הבדלי גרסאות

פולוצקי היה מחשובי החוקרים המודרניים של הלשון המצרית וה[[שפות שמיות|לשונות השמיות]]. בשנת [[1936]] זכה לפריצת דרך מכרעת בתחום ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] במצרית, שאותה זקף בין היתר לידיעותיו באמהרית. פריצת דרך זו היוותה תגלית בולטת ומהפכנית ביותר בתחום הדקדוק המצרי, והיא שהובילה לאחד מהישגיו המשמעותיים ביותר של פולוצקי - פרסום "Études de syntaxe copte" בשנת [[1944]], אשר הניח את יסודותיה של שיטת הניתוח התחבירי-מבני הנקוטה ב[[אסכולת ירושלים]] של חקר הבלשנות המצרית. פרסום זה הביא לשינוי יסודי ומהותי בבסיס המדעי של הבנת המבנה התחבירי של השפה המצרית העתיקה והשפה הקופטית. במחקריו עסק בלשונות ה[[עברית]], ה[[יוונית]] ובלשונות מזרחיות - בראש ובראשונה מצד מבנן התחבירי. התמחותו המיוחדת הייתה ב[[מצרית]], [[קופטית]], [[סורית]] חדשה ו[[דיאלקט|ניב]]ים אתיופיים.

 

בשנת [[1959]] נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]. בשנת [[1962]] זכה ב[[פרס רוטשילד]] במדעי הרוח, בשנת [[1966]] זכה ב[[פרס ישראל]] ל[[מדעי הרוח]] וב-[[1982]] ב[[פרס הארווי]].