יעקב פולוצקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 25:
פולוצקי היה מחשובי החוקרים המודרניים של הלשון המצרית וה[[שפות שמיות|לשונות השמיות]]. בשנת [[1936]] זכה לפריצת דרך מכרעת בתחום ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] במצרית, שאותה זקף בין היתר לידיעותיו באמהרית. פריצת דרך זו היוותה תגלית בולטת ומהפכנית ביותר בתחום הדקדוק המצרי, והיא שהובילה לאחד מהישגיו המשמעותיים ביותר של פולוצקי - פרסום "Études de syntaxe copte" בשנת [[1944]], אשר הניח את יסודותיה של שיטת הניתוח התחבירי-מבני הנקוטה ב[[אסכולת ירושלים]] של חקר הבלשנות המצרית. פרסום זה הביא לשינוי יסודי ומהותי בבסיס המדעי של הבנת המבנה התחבירי של השפה המצרית העתיקה והשפה הקופטית. במחקריו עסק בלשונות ה[[עברית]], ה[[יוונית]] ובלשונות מזרחיות - בראש ובראשונה מצד מבנן התחבירי. התמחותו המיוחדת הייתה ב[[מצרית]], [[קופטית]], [[סורית]] חדשה ו[[דיאלקט|ניב]]ים אתיופיים.
 
במהלךך שנות השלושים נהג יעקבשלום להיפגש מדי שבת ולשוחח על עניינים ברומו של עולם, עם מספר מצומצם של חברים בביתו של [[ג'ורג' ליכטהיים]], במה שנתפרסם כחוגכ'''חוג פילג"ש''', ע"ש שמותיהם של המשתתפים: [[יעקב פולוצקי|יעקב <big>'''פ'''</big>ולוצקי]], [[האנס יונאס|האנס <big>'''י'''</big>ונאס]], [[ה' <big>'''ל'''</big>וי]], [[<big>'''ג''''</big>ורג' ליכטהיים]], [[<big>'''ג'''</big>רשם שלום]], ו[[שמואל סמבורסקי|<big>'''ש'''</big>מואל סמבורסקי]]{{הערה|1=אברהם שפירא, "המורשה כמקור לתחייה: לזהותו הרוחנית של גרשם שלום", בתוך: גרשם שלום, עוד דבר, פרקי מורשת ותחיה (ב), כינס וערך אברהם שפירא, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ן-1989 (להלן: "שפירא, זהותו הרוחנית של שלום"), עמ' 17. לפי גרשם שלום, תערוכת זכרון, עמ' מ.}}
 
בשנת [[1959]] נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]. בשנת [[1962]] זכה ב[[פרס רוטשילד]] במדעי הרוח, בשנת [[1966]] זכה ב[[פרס ישראל]] ל[[מדעי הרוח]] וב-[[1982]] ב[[פרס הארווי]].