בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 2:
'''בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט''' (ב[[רומנית]]: '''Templul Coral''', "'''טמפלול כוראל'''") הוקם ב[[בוקרשט]], ב[[רומניה]], כ[[בית כנסת]] רפורמיסטי מתון{{הערה|Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 65. ציטוט ברומנית: Comunitatea locală a fost întemeiată din iniţiativa liderilor Comunităţii Templului Coral (reformist moderat) ובתרגום לעברית: "הקהילה המקומית הוקמה ביוזמת מנהיגי קהילת היכל כורל (רפורמיסטי מתון)".}}, על ידי קהילה שכללה מספר רב של [[יהודים]] [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] ו[[חילונים]]{{הערה|B.Tercatin,L.Z. Herşcovici ibidem p.65 ''ea a reunit mulţi evrei ortodocşi , dar şi mulţi evrei laici''. קבוצה אחרת של יהודים אורתודוקסים, מונהגת על ידי הרב חיים שמואל שור, פרשה והקימה קהילה אורתודוקסית נפרדת בבית כנסת אחר, יותר קטן}}. בית הכנסת הכוראלי בבוקרשט הפך לבית הכנסת המרכזי של יהדות רומניה. נכון ל-[[2009]], הרבנים המכהנים בו הם הרב הראשי של רומניה, [[מנחם הכהן]], והרב סורין שלמה רוזן.
 
[[בית כנסת|בית הכנסת]] "הכוראלי" נבנה לפי תכנונם של שני [[אדריכל]]ים מ[[וינה|ווינה]], אנדרלה ופרייוואלד. לפי דגם [[בית הכנסת טמפלגאסה]] ב[[וינה|ווינה]] שהוקם בשנים [[1855]]-[[1858]].
 
== בניית בית הכנסת ==
שורה 32:
 
==== העוגב ====
עם הקמתו, ההתנגדות להפעלת מוזיקה כלית בבית הכנסת הייתה גדולה למדי וכללה אפילו חלק מחברי הנהלת הקהילה. ב-1869, כשלצורכי חתונה שנערכה בבית הכנסת, הוגשה בקשה לשימוש ב[[אקורדיון]], נשיא הקהילה דאז, מלך נתנזון, שראה בכך פתיחת הדלת להכנסת עוגב, הגיש את התפטרותו, התפטרות שנדחתה על ידי יתר חברי ההנהלה, שהבהירו לו שחששותיו חסרי בסיס. לבסוף לא היה שימוש באקורדיון, משום שהחזן לא הספיק לעשות חזרות עם האקורדיוניסט. למרות זאת, ב-1887, בנישואי אחד הדירקטורים של "בנק רומניה", השירה לוותה באקורדיון. ב-1892, כשנערכו שינויים במבנה, חברי הקהילה הצעירים תבעו התקנת [[עוגב]]. נשיא הקהילה באותה תקופה, [[ישראל יעקב שנפלד]] (Israel Iacob Schönfeld), פנה בכתב לשורה של אישים הידועים כסמכויות רבניות ב[[מערב אירופה]], כדי לשמוע מהם על יחסם להתקנת והפעלת עוגב בבית כנסת. מכתב התשובה של [[צדוק כהן]] (קהן), שהיה הרב הראשי של [[צרפת]], מובא ב"[[מונוגרפיה]] היסטורית של בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט" שכתב הרב [[מאיר אברהם הלוי]] ובו מציין הרב הצרפתי שהעוגב הוכנס לשימוש בארבעת בתי הכנסת הקונסיסטוריאליים של פריז בטרם נכנס לכהונתו וזה לא נוגד את המסורת היהודית. המעטים המתנגדים לעוגב, יכולים ללכת לבתי תפילה פרטיים על פי טעמם. העוגב משמש לחתונות ואירועיים שונים, אך גם לצורכי עבודת הקודש בכל הימים, כולל חגים ושבתות, ללא יוצא מן הכלל חוץ מיום הכיפורים. בשבתות ובחגים מפעיל את העוגב [[מוזיקאי]] שאינו יהודי ובמשך השבוע הוא מופעל על ידי יהודים{{הערה|Evreii din România în texte istoriografice - Antologie עמודים 532-533.}}. שנפלד דיווח על ההתייעצויות בישיבת הוועד שנערכה ב-9 ביוני 1896, לאחר שהעניין נרגע מעט, אולם בתחילת [[המאה ה-20]] הנושא חזר לסדר היום וב-14 ביוני 1901, בישיבה שנוהלה על ידי סגן הנשיא, לזרוביץ', התקבלה ההצעה המשתלמת ביותר עבור עוגב וניתנו סמכויות מלאות לנתן מישונצניקי לטפל בהזמנה. לרשות המזמינים עמדה קרן על סך 2,500 ליי שנאספה מזמן למטרה זו ולמרותואף על פי שהוגשה גם בקשה החתומה על ידי 54 חברים בקהילה, שביקשו את התקנת העוגב ללא דיחוי, עדיין נערמו התנגדויות של שמרנים. לאחר קביעה של הוועד בהנהגת [[אדולף שטרן]] התגברו על המכשולים, אך כדי לעמוד בתביעות הנגדיות נקבע בהתחלה שהעוגב יופעל על ידי מוזיקאי לא יהודי. המפעיל הראשון היה [[יוסיף פאשיל]] (J. Paschill) שפעל עד 1924, אך כבר ב-1903 הצטרף אליו המוזיקאי היהודי [[אברהם לוי-איוולה]] (Abraham Levy-Ivela), כמנגן בעוגב וכמתרגל המקהלה{{הערה|Evreii din România în texte istoriografice - Antologie עמודי 528-529.}}.
 
על יד בית הכנסת הכוראלי הוקם במאה ה-20 מכון לתרבות יהודית שריכז סביבו חלק גדול של האליטה האינטלקטואלית והדתית היהודית - לרבות דמויות כמו הרבנים [[משה גסטר]], [[יעקב יצחק נימירובר]], [[מאיר אברהם הלוי]], [[אלכסנדר שפרן]], כמו [[משה שוורצפלד]], [[אדולף שטרן]] ואחרים.
שורה 39:
בית הכנסת נפגע קשה במאורעות [[מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט]] ושופץ לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בעזרת ארגוני צדקה. ב-21 בינואר 1941 בעת התפילה פלשו ליגיונרים מורדים לתוך בית הכנסת הכוראלי, עצרו את המתפללים, ולאחר מכן רצחו אותם ביער ז'ילאבה.
 
המקום הנוהוא מזה עשרות שנים מרכזי בחיי קהילת [[יהדות בוקרשט]] וביקרו בו גם כמה דמויות רומניות חשובות. למשל בשנת [[1946]] מנהיג [[המפלגה הקומוניסטית הרומנית]], [[גאורגה גאורגיו-דז]] - שבא חבוש [[כיפה (יהדות)|כיפה]] על ראשו לרגל עצרת מחאה של יהודי בוקרשט נגד מדיניות "[[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]]" הבריטית. הוא בא פעם אחת ויחידה, לצורך [[תעמולה|תעמולתי]], לפני שתפס לגמרי את רסני השלטון, ונאם בבית הכנסת על מנת למשוך את הציבור היהודי לשורות תומכי מפלגתו. כמו כן ביקרו לאורך השנים בבית הכנסת ה[[פטריארך]] של הכנסייה [[נצרות אורתודוקסית|האורתודוקסית]] הרומנית, יוסטיניאן, וראשי דתות אחרות במדינה. ביקרו בו גם רבים מראשי יהדות העולם וביניהם [[משה מונטפיורי]], [[מנחם אוסישקין]], [[זאב ז'בוטינסקי]], [[גולדה מאיר]], [[משה דיין]], [[מנחם בגין]], [[יצחק שמיר]], [[שמעון פרס]], [[יצחק רבין]], ה[[רב]]נים [[שלמה גורן]], [[ישראל מאיר לאו]] ועוד.
 
[[קובץ:Choral-bima.JPG|שמאל|ממוזער|190px|הבימה וארון הקודש בבית הכנסת הכוראלי]]
 
==לקריאה נוספת==
* דוקטור [[מאיר אברהם הלוי]], "מונוגרפיה היסטורית של בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט" - פורסם באנטולוגיה "יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים" שיצא לאור בהוצאת HASEFER, בבוקרשט, ב-2004.
*לוסיאן-זאב הרשקוביץ, '''[http://www.jstor.org/stable/23535835 תנועת התיקונים בדת בקרב יהודי רומניה 1857-1921]'''.
*Carol Herselle Krinsky - Synagogues in Europe, architecture, history, meaning.Courier Dover Publications, NYC, 1996.
שורה 52:
*{{ויקישיתוף בשורה|Category:Choral Synagogue in Bucharest}}
* [http://www.observatorcultural.ro/Das-Judische-Wien*articleID_7927-articles_details.html המאמר "וינה היהודית"] מאת הרי קולר בכתב העת הרומני לתרבות "אובסרבטורול קולטורל" מס 162, אפריל 2003
* [http://www.romanianjewish.org/db/pdf/nr278_279/pagina17.pdf כתבה על יובל ה-150 לבית הכנסת הקוראל בבוקרשט] בכתב בעת היהודי "ריאליטטיה אבריאסקה" מס' 278-279278–279, יוני-יולי 2007
* [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0004_0_03684.html Jewish Virtual Library - Bicharest] {{אנגלית}}
* [http://www.yivoencyclopedia.org/printarticle.aspx?id=910 Bucharest] {{אנגלית}}