הבדלים בין גרסאות בדף "שמורה ביוספרית"

מ
מחיקת הקביעה שהאוכלוסייה בשמורה הביוספרית הינה בעיקר דרוזית. העיר חיפה ושכנותיה נכללות בתחומי השמורה ומהוות את הרוב. עידכון מ-2014 עם ציטוט.
מ (←‏פתיח: , קישורים פנימיים)
מ (מחיקת הקביעה שהאוכלוסייה בשמורה הביוספרית הינה בעיקר דרוזית. העיר חיפה ושכנותיה נכללות בתחומי השמורה ומהוות את הרוב. עידכון מ-2014 עם ציטוט.)
על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי [[טבע]] המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה [[פיתוח בר קיימא|קיימות מקומית]] וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.
 
בישראל קיימות שתי שמורות ביוספריות, ב[[כרמל]] וברמות מנשה. שמורת הכרמל הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל [[1996]]. נכון ל-2009, מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית (דרוזית ברובה) לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.
 
בנוסף, פארק [[רמות מנשה]] הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".
 
במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול להחייאת המרחב הביוספרי בכרמל, שהוכר על ידי אונסק"ו. המטרה היא ליצור מנגנון ניהולי חדש לטובת תושבי האזור, פיתוח תחושת גאווה ואחריות של תושבי המקום, ובעקבות כך שמירה של תושבי המקום על הכרמל שהינו נכס ייחודי במדינת ישראל<ref>{{קישור כללי|כותרת = שמורה ביוספרית הר הכרמל|כתובת = http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/OpenSpaces/forests/Carmel-fire-rehabilitation/Pages/Carmel-Biosphere.aspx|אתר = www.sviva.gov.il|תאריך_וידוא = 2016-01-13}}</ref>.
 
==ראו גם==
10

עריכות