הבדלים בין גרסאות בדף "שמורה ביוספרית"

כך מופיעה באתר אונסק"ו
(ז')
(כך מופיעה באתר אונסק"ו)
על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי [[טבע]] המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר תהיה [[פיתוח בר קיימא|קיימות מקומית]] וייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע.
 
בישראל קיימות שתי שמורות ביוספריות, ב[[כרמל]] וברמות מנשה. שמורת הכרמל[[הר כרמל]] הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל [[1996]]. נכון ל-2009, מעמד השמורה נמצא בסכנה היות שההכרזה על השטח כשמורה הונחתה מלמעלה והאוכלוסייה המקומית לא שותפה בתכנון השמורה או בתהליך השימור הנוכחי.
 
פארק [[רמות מנשה]] הוכר כשמורה ביוספרית על ידי אונסק"ו ביוני 2011. לאחר קבלת התואר הרשמי נקרא הפארק בשם: "מרחב ביוספרי רמות מנשה".