אסטלת כלמו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Pergamonmuseum_-_Vorderasiatisches_Museum_046.JPG|left|ממוזער|333x333px|אסטלת כלמו]]
'''אסטלת כִּלַמֻוַ''' (בתעתיק מלא כּילַמוּוַה), היא [[אסטלה]] ממחצית המאה ה-9 לפנה"ס של המלך כלמו, מלך [[שמאל (ממלכה עתיקה)|ממלכת שַמאַל]] (Sam'al) הידועה גם בשם יַאֻדִי, ב[[חתית]]. שמאל הייתה ממלכה [[ארמים|ארמית]] ששכנה באזור דרום [[טורקיה]] של היום. מקומו של האתר הוא זינג'ירלי הויוק (Zincirli Höyük{{כ}} {{coord|37.103611|36.678611|display=inline|type:landmark}}). הממלכה התקיימה בין השנים 680-940 לפנה"ס, עד שנכבשה בידי [[אשור#האימפריה החדשה (עד סוף המאה ה-7 לפנה"ס)|האימפריה הנאו-אשורית]].
ב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] טען המלך כלמו שהוא הצליח לשמור ולספק את צורכי ממלכתו, וזאת בניגוד לאבותיו שנכשלו.
== האסטלה וגילויה ==
אסטלת כלמו (או אורטוסטט = אבן ריבוד) התגלתה במהלך החפירות שבוצעו בין השנים 1902-1888 על ידי משלחת גרמנית של [[החברה הגרמנית האורינטלית]] (Deutsche Orient-Gesellschaft), בראשותם של ה[[ארכאולוג]] האוסטרי פליקס פון לושן (Felix von Luschan) והארכאולוג הגרמני רוברט קולדווי (Robert Koldewey). האסטלה התגלתה בשנת 1902 בפתח הכניסה של הארמון המלכותי.{{הערה|[https://www.usc.edu/dept/LAS/wsrp/educational_site/ancient_texts/kilamuwa.shtml Kilamuwa and the kings of Sam'al] באתר WSRP}}
האסטלה עשויה מ[[בזלת]], גובהה כ-1.56 מטר ורוחבה 1.30 מטר והיא כוללת 16 שורות טקסט בשפה ה[[פיניקית]], וכתובה ב[[אלפבית פיניקי]].{{הערה|שם=בראון|[https://www.academia.edu/1130938/The_Kilamuwa_Relief_Ethnicity_class_and_power_in_Iron_Age_North_Syria The Kilamuwa Relief: Ethnicity, class and power in Iron Age North Syria] מאמר מאת {{כ}} Brian Brown, עמ' 342-341}}
הכתובת כתובה בפיניקית על ידי דובר [[ארמית]], שימוש זה מצביע על כך שכלמו התייחס לארמית כשפת דיבור ולא שפת כתיבה. מספר עשורים לאחר כתובת זאת, הפכה הארמית גם לשפת כתיבה.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=3QjdyM4YN8UC&pg=PA23&lpg=PA23&dq=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&source=bl&ots=9McA9cs59P&sig=aNVCXJ8xwHSUJTrwsEQR6MCShM0&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwj5uMGGoo7KAhUKsxQKHWT3Aw8Q6AEIHDAA#v=onepage&q=%22%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%9E%D7%95%22&f=false מבוא לארכיאולוגיה של ארץ־ישראל בתקופת המקרא - יחידה 10], הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 23}}
שורה 18:
== הכתובת ==
[[קובץ:Samal Text.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כתובת כלמו]]
הכתובת בת 16 השורות, מחולקת לשני חלקים כשבכל חלק יש 8 שורות. ההפרדה בין שני החלקים נעשתה על ידי שני קווים אמנותיים. הטקסט בשני החלקים אינו זהה באורכו. החלק הראשון קצר יותר. זאת כתובת ראווה שבו המלך מתפאר במעשיו, כשהוא מבטל את מעשי קודמיו. שני חלקי הכתובת מתחילים בהצגה עצמית של המלך.{{הערה|יצחק אבישור, '''כתובות פיניקיות והמקרא,''' הפרק "כתובת כלמ מלך יאדי", עמ' 206}}
הכתובת מתחילה בציון השושלת של כלמו, כשהוא מציין שכל מלך לא עשה דבר, בעוד שהוא כלמו מדגיש את הדברים שהוא עשה. מייסד השושלת הוא גַבַּרִ, לאחריו מלך בַּמַה, אחריו חיא, לאחריו המלך שַאַל שהיה אחיו של כלמו. ארבעת השמות הראשונים הם בשפה שמית-מערבית. השם כלמו הוא שם לווי {{אנ|Luwian language}}. על פי הכתובת, אביו חיא הוטרד על ידי מלכים חזקים שדרשו ממנו מזון, אבל הוא השתולל ביניהם כמו אש ושרף את זקנם. בכתובת יש התייחסות למלך הדננים, זאת היא ממלכת [[קוה (ממלכה)|קוה]] {{אנ|Quwê}} שכנתה המערבית של שמאל בצידה המזרחי של [[קיליקיה]], שהתעצמה ולחצה על שמאל. כדי לעמוד בלחצם, הוא ביקש ממלך אשור שיסייע לו במאבקו איתם. זאת הייתה הממלכה היחידה שהוא נדרש לעזרה כדי להתגבר עליה. הוא מספר שתחת המלכים הקודמים, האנשים יללו כמו כלבים, בעוד שהוא היה כמו אבא ואמא. אבל הוא נתן כסף, בקר ובגדים לגברים שמעולם לא ראו כל כך הרבה. הוא לקח את האנשים יד ביד, והם נתנו לו את נפשם כמו נפש יתום מאם. הכתובת מסתיימת בקללה האומרת שאם מישהו מהבנים הבאים אחריו, יתערב בכתובת הזאת, הוא מאחל לו, שלא יקבל כבוד בין אנשים.
| |||