עקרון החוקיות – הבדלי גרסאות

'''עקרון חוקיות המנהל''' הוא עקרון מן [[משפט מנהלי|המשפט המינהלי]] ו[[משפט ציבורי|המשפט הציבורי]]. משמעותו היא שהרשות מוסמכת לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת ב[[חוק]] או מכוחו, וכל מה שאינו מותר לה על פי הדין - אסור לה. פעולה של הרשות השלטונית ללא הסמכה מפורשת בחוק היא חריגה מסמכות: קרי פעולה לא חוקית.

 

 

עקרון החוקיות נועד להגן על [[זכויות אדם]] ולשמר את עקרון [[שלטון החוק]] ו[[חירויות הפרט]], ולהגביל את כוחו של השלטון ו[[המינהל הציבורי]].

א.     הרשות המנהלית יכולה לפעול מכוח הסמכה שניתנה לה בחקיקה ראשית, ולחלופין, מכוח הסמכה שניתנה לה בחקיקת משנה המבוססת על חקיקה ראשית מפורשת (8012/13 גורן, 0213/11 האגודה לזכויות האזרח).

 

 

 

=== חריגים לעקרון חוקיות המנהל{{הערה|שם}}: ===

בנסיבות מסוימות, עשוי בית המשפט לקבוע כי הרשות המנהלית פעלה מתוקף סמכותה גם בלא הסמכה שבחוק, כל עוד פעילות זו מהווה חלק מהפעלת שיקול דעת לגיטימי הנדרש לצורך מילוי תפקידה. חריג זה נכון במיוחד במקרים בהם:

 

 

 

 

==== ב. הסמכה חוקית גורפת או רחבה: ====

 

עם זאת, בית המשפט מאפשר לרשות המנהלית לפעול מכוח הסמכה חוקית גורפת או רחבה בנסיבות מסוימות, למשל, כאשר הסוגיה הנדונה היא בעלת אופי פוליטי מובהק והוא אינו מעוניין להתערב בה )122/11 עמותת שיח חדש(. כמו כן, קיימות נסיבות שבהן בית המשפט מאפשר הסמכה חוקית גורפת או רחבה אך מפרש אותה בצמצום כדי להבטיח את עקרון חוקיות המנהל. לדוגמה: בית המשפט יתחום את היקף הסמכות הגורפת שניתנה לרשות בחקיקה ראשית, כאשר הסוגיה הנדונה זכתה להסדרה בחקיקה פרטנית )1101/72 קונטקט( או כאשר מדובר בסוגיה מהותית שנדרש להסדירה במסגרת הסדר ראשוני )חקיקה ראשית( )1113/73 רובינשטיין(.

ד. הכלל השולל תחולה רטרואקטיבית של האיסור הפלילי. כוללת שלושה כללים (שניתן לראותם גם 4 הגישה הראויה לפרשנות המשפט הפלילי כשלושה שלבים, בסדר שלהלן):

 

 

 

 

[[קטגוריה:משפט מנהלי]]

[[קטגוריה:מונחים משפטיים]]