ויקיפדיה

עקרון החוקיות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סש (שיחה | תרומות)
30 עריכות
היסטוריה
סש (שיחה | תרומות)
30 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 18:
1.     '''זכויות חוקתיות.''' עד לחקיקת חוקי היסוד שימש עקרון חוקיות המנהל כמקור הגנה לזכויות אדם. בית המשפט הסתייע בו כדי לבטל פעולות של הרשות המנהלית אשר פגעו בזכויות אלה בלא הרשאה מפורשת (0/27 בז'רנו, 022/21 שייב) לאחר חקיקת חוקי היסוד התווסף לבית המשפט כלי חדש להגן באמצעותו על זכויות אדם, אולם לא היה בכך כדי לייתר את חשיבותו של עקרון חוקיות המנהל גם בהקשר של הגנה מסוג זה (2011/72 הוועד נגד עינויים(.
 
2.     אינטרסים לגיטימיים. עקרון חוקיות המנהל מגביל את פעילותה של הרשות גם כאשר היא עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים (323/82 איגוד העיתונים היומיים) לעניין זה, אינטרסים לגיטימיים עשויים להיות כלכליים, חברתיים, תרבותיים וכיוצא באלה (לדוגמה: תחרות בשוק הפרטי, חסכון בזמן, הסתמכות האזרח על פעילות הרשות, נגישות למוסדות חברה ותרבות וכדומה(.)
 
3.     פיקוח על תקציבים. עקרון חוקיות המנהל מבטיח כי הרשות המנהלית תבצע פעילויות של גביית כספים כמו גם הוצאת כספים באופן אחראי ומוסדר, בהתאם לסמכויותיה המוגדרות ולתפקידיה הידועים, ומכוח הרשאה בלבד (1328/10 ליפשיץ)
שורה 50:
ככלל, חקיקה המסמיכה את הרשות המנהלית לבצע פעולות באופן גורף או רחב יתר על המידה, מבלי לפרט לגבי התכנים וההליכים שעל פיהם עליה לפעול, עומדת בניגוד לעקרון חוקיות המנהל (1113/73 רובינשטיין). לדוגמה: סמכויות שעת חירום אשר מעוגנות בחקיקה ראשית מאפשרות לרשות המנהלית להפעיל שיקול דעת רחב כדי להכריע בסוגיות שונות, מבלי להציב בפניה גבולות מוגדרים המבטיחים כי לא תנצל את כוחה לרעה. עקרון שלטון החוק מתקיים מן הפן הפורמלי שהרי קיימת הרשאה חוקית אולם אינו מתקיים מן הפן המהותי שהרי אין ערובה לשמירה על זכויות ואינטרסים.
 
עם זאת, בית המשפט מאפשר לרשות המנהלית לפעול מכוח הסמכה חוקית גורפת או רחבה בנסיבות מסוימות, למשל, כאשר הסוגיה הנדונה היא בעלת אופי פוליטי מובהק והוא אינו מעוניין להתערב בה )(122/11 עמותת שיח חדש(). כמו כן, קיימות נסיבות שבהן בית המשפט מאפשר הסמכה חוקית גורפת או רחבה אך מפרש אותה בצמצום כדי להבטיח את עקרון חוקיות המנהל. לדוגמה: בית המשפט יתחום את היקף הסמכות הגורפת שניתנה לרשות בחקיקה ראשית, כאשר הסוגיה הנדונה זכתה להסדרה בחקיקה פרטנית )(1101/72 קונטקט() או כאשר מדובר בסוגיה מהותית שנדרש להסדירה במסגרת הסדר ראשוני )(חקיקה ראשית( ) (1113/73 רובינשטיין().
 
==== ג. סמכות שיורית : ====
סעיף 11 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת", ומקנה לממשלה סמכות לפעול שלא על-פי חקיקה מקום בו קיים 'חלל מנהלי' )(2011/72 הועד הציבורי נגד עינויים(). בית המשפט מפרש סמכות שיורית זו בצמצום, רק בהתייחס לפעולות בעלות אופי ביצועי שאותן מבצעת הממשלה )או גופים אליהן אצלה את סמכויותיה(, במסגרת 'חלל מנהלי' שבו היא פועלת )(2011/72 הועד הציבורי נגד עינויים(). כך, למשל, בית המשפט אינו מתיר שימוש בסמכות השיורית האמורה כאשר הסוגיה הנדונה הוסדרה בחקיקה פרטנית )1708/71 עיריית קרית גת, 1111/72 דגניה, 2111/73 איגוד שמאי ביטוח(; כאשר הפעולה הנדונה מפרה זכויות יסוד חוקתיות )אז, כאמור, נדרשת הסמכה ברורה ומפורשת( )2011/72 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל,)( 8111/12 אבנר שמעוני(); או כאשר הפעולה נוגעת ל'הסדרים ראשוניים' )שאותם יש לקבוע במסגרת חקיקה ראשית(.
 
==== ד. מתן סעד מן הצדק: ====
בנסיבות מסוימות יכול בית המשפט ליתן סעד מן הצדק ולהורות לרשות המנהלית לפעול גם בלא הסמכה חוקית )(1200/11 עמותת הפורום לדו קיום בנגב(.)
 
==== ה. דוקטרינת הבטלות היחסית: ====
שורה 93:
 
למעשה, מקורו של עקרון החוקיות במובנו המודרני נעוץ בתובנות עידן הנאורות של המאה השמונה-עשרה באירופה ובלחצם של מעמדות הביניים הכלכליים על השלטונות ליצירת מסגרת משפטית הולמת להגנה על אינטרסיהם הכלכליים החדשים בעקבות המהפכה התעשייתית הראשונה. עוד במסגרת המשטר הישן והאבסולוטי יצרה המהפכה התעשייתית הראשונה מעמד ביניים כלכלי חדש, אשר ניזון מן הייצור התעשייתי והתבסס בערים. למעמד זה התעוררו צרכים חברתיים חדשים, אשר לא היו דרושים לאצולה או למשקי הבית הכפריים, אשר התבססו על המקרקעין . במקביל, הענישה הדרקונית שהיתה קיימת בעבירות הרכוש שהיו מצויות בתקופה זו, הובילה להתחמקויות של בתי המשפט מלהרשיע את חסרי-הכל בדרך של פרשנות משפטית מרחיקת-לכת, ובכך נמנעה גזירת אותה ענישה דרקונית על נאשמים אלה. התוצאה היתה היוותרותם של בני מעמד הביניים חשופים לפשיעה נגד רכושם ללא מערכת אפקטיבית להגנה לחצם כלפי השלטונות היה מופנה כלפי צירת עבירות פליליות חדשות, אשר הענישה בהן תהא מידתית (פרופורציונלית), ואשר נוסחן ההוגן יוביל להרתעה חברתית כמו גם אכיפתן בבתי המשפט.
 
----
 
[1] .OLIVIA F. ROBINSON, THE CRIMINAL LAW OF ANCIENT ROME 15–17 (1995)
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עקרון_החוקיות"