למידה ארגונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 11:
הנחת המוצא לתחום הלמידה הארגונית היא שהלמידה מתרחשת בכל מקרה. אם דרך תהליכי [[סוציאליזציה]] בארגון, אם כתגובה להצלחות או כשלונות בתוצאה הארגונית או בכניסה של אנשים חדשים ורעיונות חדשים לארגון. אולם אחת המטרות בגישות ובכלי הלמידה הארגונית היא להצליח לארגן את התהליכים הללו באופן שישרת בצורה הטובה ביותר את הארגון.
 
את הכלים הראשונים שאבו ארגונים עסקיים מהמוסדות שיישמו תהליכי למידה ארגונית - צבאות ומוסדות רפואיים וניסו ליישמם. אולם ההבדל בצורת הפעולה בין הארגונים השונים חייב פיתוחם של כלים חדשים. ואכן ב-15 עד 20 השנים האחרונות נבנו מספר רב של מודלים, גישות, תאוריות וכלים לביצוע תהליכי למידה בארגונים עסקיים. מהגישות הבולטות ניתן למנות את יישומו של מודל התחקיר במצבים עסקיים, את גישת הלמידה המערכתית של [[פיטר סנג'י]], את גישת "יצירת הידע" של נונאקה (ששם דגש על "יצירת ידע" ויצירתיות בתוך הארגון בעזרת צוותי חשיבה ארגוניים), מודל ה- [[SWOT]] לחשיבה אסטרטגית (SWOT = Strenghts, Weaknesses, Opportunities, Threats: מודל לאבחון מצבו של הארגון מול סביבתו והערכת היערכותו הפנימית) ועוד. כלים וגישות אלו מנסים לשפר את יכולות האנשים בארגון להבין את סביבת הארגון והתהליכים המתרחשים בה, לאבחן בעיות, כשלים וטעויות כרוניות המתרחשות בפעולת הארגון, לשמר ידע הקיים בתוך הארגון לזמן רב וליצור ידע חדש שישרת את פעולת הארגון.
 
ישנן מספר תופעות וסוגיות החוזרות ביישומם של כלי הלמידה הארגונית: