האמנה הבין-לאומית לבטיחות החיים בים – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: \1נוהלי\2
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q523582)
מ (בוט החלפות: \1נוהלי\2)
'''האמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים''' ([[אנגלית]]: '''International Convention for the Safety of Life at Sea''', [[ראשי תיבות|ר"ת]] '''SOLAS''') היא ה[[אמנה (הסכם)|אמנה]] המרכזית להגנה על בטיחות אוניות סוחר. גירסתה הראשונה של האמנה התקבלה בשנת 1914 לאחר טביעתה של [[טיטניק]]. האמנה קבעה את מספרן של סירות ההצלה הנדרשות על כל אונייה וציוד חירום אחר, וכן נהלינוהלי בטיחות, כולל הדרישה להאזנה מתמדת ברשת הקשר.
 
גרסאות מאוחרות יותר של האמנה נתקבלו בשנים 1929, 1948, 1960 ו-1974. האמנה משנת 1960, אשר נכנסה לתוקפה בשנת 1965, הייתה ההישג המשמעותי הראשון של [[ארגון הימאות הבינלאומי]] לאחר היווסדו והציגה התקדמות משמעותית בעדכון תקנות הימאות המסחרית לאור התפתחויות טכנולוגיות בשטח הספנות. בשנת 1974 הוחלט לפשט את תהליך עדכון ושינוי האמנה. במקום כינוס אסיפת המדינות החברות באמנה וגיוס תמיכתן לשינויים, תיקון האמנה נעשה על יסוד הסכמה משוערת של החברות והתיקונים נכנסים לתוקף אלא אם כן המדינות החברות, שלהן אוניות במעמס מינימום מסוים, מגישות התנגדויות. מאז, הוכנסו לאמנה מספר שינויים ותיקונים. בין השינויים הבולטים היו תיקוני האמנה בשנת 1988 לאור תקנות הרדיו הבינלאומיות משנת 1987, אשר הנהיגו את השימוש ב[[מערכת עולמית לקריאות מצוקה בים]] ([[אנגלית]]: Global Maritime Distress Safety System), במקום [[קוד מורס]] שהיה נהוג עד לאותה עת. חובת השימוש במערכת ה-GMDSS נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 1992.