סימפוניה מס' 103 (דרדור התוף) של היידן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ה-\1 |
||
שורה 22:
פרקי הסימפוניה הם:
*1.אדג'יו-אלגרו קון-ספיריטו – הפרק פותח, כאמור, בפתיחה איטית עם טרמולו שקט בטימפני. אפקט הפתיחה בטרמולו אינו מקרי; ידוע לנו שבאותה עת, לקראת ביצוע של מוזיקה סימפונית, נהג נגן הטימפני "לבדוק" את תופי הדוד לקראת הביצוע. בחלק מן הביצועים ההיסטוריים של סימפוניה זו, מקליטים גם את "בדיקת הכלים" הזו שמובילה היישר אל פתיחת הסימפוניה. לאחר הטרמולו נכנסים כלי הבאס של התזמורת במוטיב איטי, המזכיר לחלק מן השומעים את [[מזמור גרגוריאני|מזמור]] ה-
*2. אנדנטה פיו-טוסטו אלגרטו – הפרק האיטי בדו מינור הוא בצורת וריאציות כפולות. הוא הפרק המינורי היחיד בכל הסט השני של סימפוניות לונדון, והוא כתוב ללא הקלרינטים. אופיו של הנושא המינורי הוא קודר מאוד, ואילו הנושא המז'ורי שובבי, ולעתים פומפוזי. הווריאציות עצמן הן ססגוניות מאוד, ומופיעים בהן קטעי סולו רבים ב[[כלי נשיפה|כלי הנשיפה]], וגם קטע סולו [[וירטואוזי]] וארוך מאוד לכינור שהוא וריאציה בפני עצמה. לנושא המינורי עצמו יש גוון מודאלי, מאחר שמופיעה בו [[מרווח (מוזיקה)|טרצה]] מוגדלת בין צליל הטרצה והקוורטה, שיוצרים [[דיסוננס]] חריף. זהו אינו מהלך מפתיע כל כך, בהתחשב בכך שנטען כי נושא זה הוא בעצם שיר עם קרואטי אותו היידן הכיר.
|