תוכנית אימוני האוויר של חבר העמים הבריטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: נורווגי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1חודשי\2
שורה 7:
במהרה הוברר שלא ניתן יהיה לערוך בבריטניה את הכשרתם של כל אנשי צוות האוויר הדרושים. שטח המדינה היה קטן והמרחב האווירי שלה מצומצם מכדי שניתן יהיה להקים ולהפעיל בה [[שדה תעופה|שדות תעופה]] ובסיסי אימונים במספר מספיק מבלי להפריע לפעילות האווירית המבצעית (ולפחות מבלי לגרום לפגיעה קשה בענף ה[[חקלאות]] עקב תפיסת שטחי גידול). בנוסף היה צפוי שפעילות האויב תגרום לשיבוש קשה בפעילות האימונים של אנשי צוותות האוויר. לפיכך הועלה הרעיון ליזום תוכנית לאימון חלק מאנשי צוות האוויר הדרושים במדינות הדומיניונים.
 
מגעים בין ממשלת בריטניה לבין ממשלות קנדה, אוסטרליה וניו זילנד הובילו לשיחות בין משלחות מטעמן, שנערכו בקנדה בחדשיבחודשי המלחמה הראשונים. הן הבשילו ב-[[17 בדצמבר]] [[1939]] לכלל חתימת הסכם על אימוני אוויר, שזכה לכינוי "הסכם ריוורדייל" (על שם הנציג הבריטי הראשי לשיחות, הלורד ריוורדייל).
 
עיקרי ההסכם שהושג היו אלה: