אורי ידין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{תמונה להחלפה}}
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב, \1
שורה 10:
 
== קריירה משפטית ==
ב-1934 עמד בהצלחה במבחן שלטונות המנדט לקבלת רישיון [[עורך דין]]. התמחה שנתיים בעריכת דין ולאחר מכן פתח משרד עצמאי. כמשפטן פעיל נמנה עם מנסחי [[מגילת העצמאות]], אם כי חלק מהצעותיו הושמטו ונגנזו מהנוסח הסופי. עם קום המדינה עבד ב[[פרקליטות המדינה]] במשך כשנה וב-1949 סיים את תפקידו. זמן קצר לאחר מכן נענה להצעתו של [[פנחס רוזן]] ומונה למנהל הראשון של מחלקת החקיקה ב[[משרד המשפטים]].{{הערה|יורם שחר, [http://www.tau.ac.il/law/likhovski/Between%20Two%20Worlds.doc המשפט המנדטורי ומורשתו], 13 }} הוא היה אחראי לטיוטה הסופית של [[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], כמו כן תרם לפיתוח העקרונות המשפטיים של שורה של חוקים, כגון [[חוק השבות]], [[חוק הירושה]], חוק היחיד והמשפחה, [[חוק ניירות ערך]]. מימיו הראשונים בתפקיד הוביל מאבק להחלפת שיטת "[[המשפט המקובל]]", שהייתה נהוגה בארץ בתקופת [[המנדט הבריטי]].{{הערה|יורם שחר, "יומנו של אורי ידין", '''[[עיוני משפט]]''' טז, 552 (1992)}} נטל חלק מרכזי בתהליך עיצוב מערכת הנורמות המשפטיות במדינת ישראל הצעירה, אותו תיעד נאמנה ביומנו האישי בשנים 1951-1948,{{הערה|אהרן ברק וטנה שפניץ (עורכים) ספר אורי ידין: האיש ופועלו כרכים א' וב' 17–62 (תל- אביב: בורסי, תש"ן)}} עליו חתם במילים המפורסמות "והחוק – חוק!". ב-1958 מונה למשנה ל{{ה|יועץ המשפטי לממשלה}}, בתקופת כהונתו של [[חיים כהן]]. ב[[שנות ה-60]] היה פעיל ביישום רפורמות חוקתיות נרחבות במשפט הישראלי ליצירת השיטה שכונתה על ידיו כ"מערכת משפט מעורבת, שבה מתערבבים יסודות של משפט מקובל עם יסודות של "[[משפט קונטיננטלי|המשפט הקונטיננטלי]]".{{הערה|J. Dainow, Judicial Lawmaking in Israel, The Role of Judicial Decisions and Doctrine in Civil Law and Mixed Jurisdictions, 296 (New Orleans, 1974)}} אורי ידין היה אחראי על כתיבת [[קודקס אזרחי]], שיאגד את כל החקיקה הישראלית במהלך השנים 1985-1968. טיוטת הקודקס עליה שקד עד ימיו האחרונים הושלמה אחרי פטירתו על ידי עובדי משרד המשפטים (כולל [[אהרון ברק]] ו[[מיגל דויטש]]). בשנת 2011 הונחה על שולחן הכנסת "[[הצעת חוק דיני ממונות]]" שכללה את 996 סעיפי הקודקס האזרחי ועברה [[קריאה ראשונה]].{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/595/595.pdf הצעת חוק דיני ממונות התשע"א-2011], ה"ח הממשלה 595, 15 ביוני 2011}}
 
== יחסו כלפי "הכרזת העצמאות" ==
שורה 23:
לדברי פרופ' [[יורם שחר]] מהאוניברסיטה העברית,
{{ציטוט|תוכן=להבנת מקומו של ידין במשפט הישראלי חשוב להבין, כי שיטה זו שאנו דבקים בה אינה השיטה היחידה האפשרית... השיטה, כך נראה, גברה עליו והוא חזר והסתגר בבית-המלאכה, על-מנת לנסות להפוך את השיטה מתוכה. להערכתי, לא הצליח להפוך, אך המוצרים שהוציא מתחת ידיו בתקופה הגדולה של עבודתו מעמידים אותו בשורה הראשונה של בוני המשפט הישראלי{{הערה|יורם שחר, "הטיוטות המוקדמות של הכרזת העצמאות", '''[[עיוני משפט]]''' כו 537, 539 (2003)}}}}
[[יעקב מירון]], ראש המחלקה לענייני ערבים במשרד המשפטים, טען כי ידין השתמש במשפט העברי במטרה לקדם את עקרונות המשפט הגרמני במערכת המשפט הישראלית. {{הערה|(Yaakov Meron, “Le Droit Allemand en Israel",Revue International de Droit Compare 43, 127 (1991.}}
 
== ספריו (מבחר) ==