הדרך המתומנת הנאצלת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:
[[קובץ: A person copying out the Heart Sutra in Mandarin, Singapore - 20141111.png|שמאל|ממוזער|240 פיקסלים|העתקת כתבים בודהיסטים בסינית]]
הדרך המתומנת האצילה ([[סנסקריט]]: אריה-שתּאנגו מארגה '''आर्याष्टाङ्गो मार्गो''', [[פאלי]]: '''אריו אתנגיקו מגו''') היא אחד העקרונות המרכזיים בתורתו של [[גאוטמה בודהה]], אשר תיאר אותה כדרך המובילה לסיום הסבל ([[דוקהה]]) ולהשגת הארה עצמית. הדרך המתומנת משמשת להשיג תובנות לגבי הטבע האמיתי של התופעות (או המציאות) ולהיפטר מתאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. היא הרביעית מבין [[ארבע האמיתות האצילות]] של הבודהה, והיא ידועה גם בתור "הדרך האמצעית" או "הנתיב האמצעי".
שורה 8 ⟵ 9:
==מקור==
על פי דיונים שהשתמרו ב{{ה|קאנון הפאלי}} של זרם הטהרוואדה וב[[אגאמות]]{{הערה|1=אגאמות הן סוג של סוטרות שהשתמרו במסורת המהאיאנה הסינית ומשויכות לזרמי הבודהיזם הראשונים, פירוש המילה אגאמה הוא "מילה סודית" או "מילה מוצפנת"}}, הדרך המתומנת האצילה חזרה ונתגלתה על ידי גאוטמה בודהה במהלך חיפושו אחר [[הארה]]. הכתובים מתארים נתיב קדום ש[[בודהה (מושג)|בודהות]] קודמים יישמו והלכו לאורו. הדרך המתומנת האצילה היא טכניקה שמטרתה להוביל את מקיימיה להארה ולשחרור. הבודהה לימד את הדרך לתלמידיו כך שגם הם יוכלו ללכת בנתיבה.
{{ציטוט|תוכן=
יש הבדלים זעירים ביישום הדרך המתומנת האצילה בין זרם בודהיסטי אחד למשנהו. כל זרם בודהיסטי טוען ליישום הדרך בצורה המתאימה ביותר להתפתחות תלמידיה.
שורה 45 ⟵ 47:
במהאיאנה בודהיזם צורת הצגה זו נקראת "שלוש ההכשרות הטובות יותר": התנהלות מוסרית טובה יותר, ריכוז טוב יותר וחוכמה טובה יותר. "טוב יותר" מתייחס כאן לעובדה שמשתמשים בהכשרות שהובאו כאן, שמטרתן להביא לשחרור ולהארה, מתוך רצון ל[[ויתור]] ול[[בודהיצ'יטה]].
==היישום==▼
על פי הנזיר ביקהו והמלומד [[ואלפולה ראהולה]], על החלקים של הדרך המתומנת האצילה {{ציטוטון|להתפתח פחות או יותר בו זמנית, וככל המתאפשר על פי יכולת ההכלה של היחיד. הם כולם קשורים זה בזה וכל אחד מהם מסייע לטיפוח האחרים}}. ביקהו בודהי מסביר כי "עם מידה מסוימת של התקדמות, כל שמונת החלקים יכולים להיות נוכחים במקביל, כאשר כל אחד מהם תומך באחר. אולם עד לנקודה זו לא ניתן להימנע מחשיפה של הדרך בשלבים"{{הערה|שם=accesstoinsight.org|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/bodhi/waytoend.html |title=The Noble Eightfold Path: The Way to the End of Suffering|accessdate=2008-05-06|publisher=Buddhist Publication Society |last=Bhikkhu Bodhi}}}}▼
על פי הקאנונים ה[[הקאנון הפאלי|פאלי]] ו[[קאנון המהיאנה הסיני|הסיני]], הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון ומודעות נכונה משמשים כתומכים וכתנאים נדרשים ליישום ריכוז נכון. הגעה להבנה נכונה היא השלב הראשון, והיא גם הפתח לכלל הדרך המתומנת האצילה{{הערה|שם=קטריסקה|{{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.117.than.html| כותרת = Maha-cattarisaka| תאריך_וידוא =2008-05-06| מפרסם = Access to Insight|הכותב = Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_049.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 189 (中阿含雙品 聖道經第三)| תאריך_וידוא =2008-10-27| מפרסם = Cbeta}}}}. על המיישם לנסות להבין קודם את העקרונות של הבנה נכונה. מרגע שהושגה הבנה נכונה, היא תעודד ותהיה מקור השראה להתהוות כוונה נכונה במיישם. כוונה נכונה תוביל לדיבור נכון. דיבור נכון יוביל לפעולה נכונה. פעולה נכונה תוביל לאורח חיים נכון. אורח חיים נכון יוביל למאמץ נכון. מאמץ נכון יוביל למודעות נכונה{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/nanamoli/wheel377.html| כותרת = The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary| תאריך_וידוא =2008-05-06| מפרסם = Buddhist Publication Society|הכותב = Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_002.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, Sutra 9 (中阿含七法品七車經第九)| תאריך_וידוא =2008-10-27| מפרסם = Cbeta}}}}. המיישם חייב להוציא לפועל מאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה{{הערה|שם=קטריסקה}}. מודעות נכונה משמשת להישאר על בסיס קבוע בהבנה הנכונה. הדבר יסייע למיישם לרסן תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות.▼
מרגע שהתבססו התנאים התומכים והנדרשים, יכול המיישם לתרגל ריכוז נכון ביתר קלות. במהלך יישום הריכוז הנכון, יהיה עליו להיעזר במאמץ נכון ותודעה נכונה. כאשר נמצא המיישם במצב ריכוז, יהיה עליו לחקור ולבדוק את מסקנותיו לגבי ההבנה הנכונה. התוצאה תהיה היווצרות של ידע נכון אשר יחליש תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון.▼
==תבונה==
שורה 128 ⟵ 124:
# '''עסקי הרעל''': ייצור או מסחר בכל סוג של תוצר רעיל שנועד להרוג.
==
סָמָאדְהי מתורגמת מילולית כ"ריכוז", אך ניתן להבינה גם כמשמעת נפשית או התבוננות פנימית. ניתן להשיגה דרך אימון במודעות מוגבהת, המביאה את הרוגע וההתאספות הדרושות על מנת לפתח חוכמה אמיתית על ידי התנסות ישירה.{{הערה|שם=accesstoinsight.org}}
===מאמץ נכון===
שורה 198 ⟵ 194:
{{ציטוט | תוכן= המבורך אמר: "ומהם, נזיריי, ריכוז נכון אציל עם תמוכותיו והתנאים המקדימים לו? כל אחדות דעת המצוידת בשבעת המרכיבים הללו - הבנה נכונה, חשיבה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון ומודעות נכונה - נקראת ריכוז נכון אציל עם תמוכותיו והתנאים המקדימים לו. | מקור = מָָהָָא-צָָ'טָָּרִיסָָקָָה סוּטָּה}}
▲==היישום ==
▲על פי הנזיר ביקהו והמלומד [[ואלפולה ראהולה]], על החלקים של הדרך המתומנת האצילה
ידע נכון משמעו ראיית דברים כפי שהם באמת בהתנסות ישירה, לא כפי שהם נראים וגם לא כפי שהמיישם מעוניין שהם ייראו. הגורם העשירי, שחרור נכון, הוא תוצאה של ידע נכון.{{הערה|1={{Cite web|url=http://buddhanet.net/budsas/ebud/ebmed059.htm|title=Deep Insight|accessdate=2009-03-23|publisher=BuddhaSasana|last=Ajahn Brahmavamso}}}}▼
▲על פי הקאנונים ה[[הקאנון הפאלי|פאלי]] ו[[קאנון המהיאנה הסיני|הסיני]], הבנה נכונה, כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון ומודעות נכונה משמשים כתומכים וכתנאים נדרשים ליישום ריכוז נכון. הגעה להבנה נכונה היא השלב הראשון, והיא גם הפתח לכלל הדרך המתומנת האצילה{{הערה|שם=קטריסקה|{{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.117.than.html| כותרת = Maha-cattarisaka| תאריך_וידוא =2008-05-06| מפרסם = Access to Insight|הכותב = Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_049.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 189 (中阿含雙品 聖道經第三)| תאריך_וידוא =2008-10-27| מפרסם = Cbeta}}}}. על המיישם לנסות להבין קודם את העקרונות של הבנה נכונה. מרגע שהושגה הבנה נכונה, היא תעודד ותהיה מקור השראה להתהוות כוונה נכונה במיישם. כוונה נכונה תוביל לדיבור נכון. דיבור נכון יוביל לפעולה נכונה. פעולה נכונה תוביל לאורח חיים נכון. אורח חיים נכון יוביל למאמץ נכון. מאמץ נכון יוביל למודעות נכונה{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.accesstoinsight.org/lib/authors/nanamoli/wheel377.html| כותרת = The Discourse on Right View: The Sammaditthi Sutta and its Commentary| תאריך_וידוא =2008-05-06| מפרסם = Buddhist Publication Society|הכותב = Bhikkhu Ñanamoli & Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה| {{קישור כללי| כתובת = http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_002.htm| כותרת = Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, Sutra 9 (中阿含七法品七車經第九)| תאריך_וידוא =2008-10-27| מפרסם = Cbeta}}}}. המיישם חייב להוציא לפועל מאמץ נכון על מנת לנטוש את ההבנה השגויה ולהיכנס להבנה נכונה{{הערה|שם=קטריסקה}}. מודעות נכונה משמשת להישאר על בסיס קבוע בהבנה הנכונה. הדבר יסייע למיישם לרסן תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות.
▲מרגע שהתבססו התנאים התומכים והנדרשים, יכול המיישם לתרגל ריכוז נכון ביתר קלות. במהלך יישום הריכוז הנכון, יהיה עליו להיעזר במאמץ נכון ותודעה נכונה. כאשר נמצא המיישם במצב ריכוז, יהיה עליו לחקור ולבדוק את מסקנותיו לגבי ההבנה הנכונה. התוצאה תהיה היווצרות של ידע נכון אשר יחליש תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. הגורם האחרון והסופי שיתהווה הוא שחרור נכון.
▲ידע נכון משמעו ראיית דברים כפי שהם באמת בהתנסות ישירה, לא כפי שהם נראים וגם לא כפי שהמיישם מעוניין שהם ייראו.
שני הגורמים הללו הם התוצאה הסופית של יישום נכון של הדרך המתומנת האצילה, אשר נוצרים בעת יישום של ריכוז נכון. הידע הנכון נוצר ראשון, שם מתהווה התובנה העמוקה לתוך המציאות הבסיסית. האחרון להתהוות הוא השחרור הנכון, שם מתרחשת ההארה והמיישם מגיע לשיא היישום.
==הדרך המתומנת האצילה
בין עקרונות הבודהיזם לבין גישות פסיכולוגיות שונות יש לפעמים קירבה. אחת מהן היא הפסיכולוגיה הקוגנטיבית שמטרתה לשנות את דרכי חשיבתו של האדם כדי להגביר את אושרו.
במאמרו "בודהיזם פוגש מדע מערבי" מסביר גיי ווטסון:
{{ציטוט|תוכן=הבודהיזם תמיד עסק בהרגשות, רגשות, תחושות והכרה. הבודהה מצביע על גורמים הכרתיים כמו גם רגשיים כגורמים לסבל. הסיבה הרגשית היא תשוקה והיפוכה, הסלידה. הגורם ההכרתי הוא הבורות ביחס לדרך בה דברים קורים במציאות, או ל[[שלושת סימני הקיום]]: כל הדברים הינם לא-מספקים, לא-קבועים, וחסרי עצמיות ממשית.|מקור=[http://www.parkridgecenter.org/Page483.html Buddhism Meets Western Science] {{כ}} (2001)}}
שורה 228 ⟵ 231:
==סבל והיצמדות==
לפי דברי גאוטמה בודהה, הסבל נגרם כתוצאה מהיצמדות לדברים גשמיים, ששתי פניה הן השתוקקות ([[טנהא]]) ודחייה. מאחר שכל התופעות הן בנות-חלוף, ארעיות, נתונות לשינוי בלתי-פוסק - תכונה הנקראת בבודהיזם "אניצ'ה" - האדם המפתח השתוקקות בנוגע אליהם נדון לסבל.
"התופעות" יכולות להיות גשמיות מאוד: כגון ממון, תחושות, טעמים, מצב בריאותי, אנשים אחרים, וכדומה, או גשמיות פחות, כגון: [[מעמד חברתי]], [[דימוי עצמי]], ואפילו התקוה הבסיסית להמשכיות או לסיום החיים. גם הדרך עצמה, נחשבת לדבר שהצמדות אליו אינה עולה בקנה אחד עם הדרך - בשיחה על משל הנחש מתוך [[הקאנון הפאלי]] משווה הבודהה את הדרך לרפסודה אשר משמשת לחצית הנהר, אבל חסרת תועלת משהנהר נחצה. כך גם מה שהוא מלמד נועד כדי להגיע למטרה, ומשהמטרה הושגה, אין ערך לאחיזה בדרך. ==ראו גם==
| |||