בדיחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מהותה של הבדיחה: תיקנתי שגיאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
HyperDoge (שיחה | תרומות)
בשורה 22 (לא כולל כותרות) הוספתי קישור ל"הומור"
שורה 25:
ההבחנה בין "אני" ל"אחר" מאפשרת לצופה או לשומע לחוות תחושה של רווחה, המעוגנת ביסודה בתחושת ההקלה כי הוא אינו מושא ההומור ואינו נפגע ממנו. כאשר ההבחנה אינה קיימת, או שישנה קרבה גדולה בין ה"אני" למושא ההומור, מידת הרווחה והשעשוע שחווה הצופה או השומע מתמעטים וגם ההנאה שלו מן ההומור מתמעטת.
 
דוגמה טיפוסית לכך יכולה לשמש בדיחות על מוצאם של אנשים, המשעשעות בעיקר אנשים שאינם ממוצא זה. גם מחזה כמו החלקה על קליפת [[בננה]] או נפילה ישעשעו בדרך כלל את הצופים במחזה, אך לא את המחליק או הנופל עצמו. פעמים רבות, עם זאת, עשוי הומור העוסק בקהילה מובחנת כלשהי לשעשע את חברי הקהילה, כאשר הם סבורים—בצדק או שלא בצדק—שהם מובחנים ממושאיו האמיתיים של ההומורה[[הומור]]. דוגמה לכך ניתן למצוא בעורכי דין התולים על קירות משרדיהם את איוריו של דוּמה הלועגים לעוסקים במקצוע, מתוך סברה שחיצי ההומור של דומה אינם פוגעים בהם דווקא.
 
התייחסות הומוריסטית לעקרון זה ישנה בסדרת הטלוויזיה "[[משפחת סימפסון]]": לאחר ש[[הומר סימפסון]] מאבד את רישיונו על [[נהיגה בשכרות]], הוא נאלץ לקבל קורס נהיגה מונעת ולראות תמונות מזעזעות של תאונות שנגרמו כתוצאה מאלכוהול. בעוד שהקהל הצופה מזועזע מהמראות, הומר פורץ ב[[צחוק]] ואומר "זה מצחיק כי זה לא אני" ("It's funny because it's not me").