רצח תינוקות בנות – הבדלי גרסאות

 

== סין ==

ב[[היסטוריה של סין]], הנוהג של רצח תינוקות ממין נקבה קיים כבר במשך 2,000 שנים. עם הגעתם של [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות|נוצרים]] בסוף [[המאה ה-16]], גילו המיסיונרים כי רצח תינוקות בנות מתבצע באזורים אלה כדבר שבשגרה. תינוקות נצפו כשהם מושלכים לנהרות או לערימות אשפה. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], המסיונר ה[[איטלקים|איטלקי]] [[מטאו ריצ'י]] דיווח על התרחשות אירועים כאלה בכמה מ[[מחוזות סין העממית|מחוזות סין]], ולדבריו הסיבה העיקרית לזה הייתה [[עוני]].

 

 

ה[[קונפוציאניזם]], דתה הרשמית של סין עד אמצע [[המאה ה-20]], תרם גם הוא להתפתחות התופעה, ולכל הפחות לשימור המצב הקיים. הדגש המיוחד על עקרונות כמו נאמנות ו[[כיבוד אב ואם]], והצבת המבוגרים מעל הצעירים (בשל חכמתם ונסיונם), הובילו במידה מסוימת להפחתת ערכם של תינוקות, והתייחסות אליהם כאל יצורים לא מפותחים מספיק. בנוסף, הדגש הקונפוציאני על חשיבות המשפחה הוביל להגדלת ה[[נדוניה]], וממילא הוביל לכך שיהיה הרבה יותר יקר לגדל ילדה מאשר ילד, מה שגרם למשפחות רבות להרגיש שהם אינם יכולות להרשות לעצמן בנות רבות.

התפיסה הקונפוציאנית של שמירה על הזכר במשפחה, והעדפתו כיורש וכדור הבא, השפיעה גם היא עמוקות על התודעה הסינית. בתקופות השושלתיות היה נהוג שנשים יעברו לגור אצל הבעל לאחר ה[[נישואים|נישואין]], ולכן הן לא הועילו לגרעין המשפחתי בטווח הארוך. גם הכסף שהוצא על חינוכה של הבת, כמו גם הנדוניה שהביאה איתה, יצא מן המשפחה ו"יאבד". העיקרון ה[[משפחה|פטרי-לוקאלי]] הזה יצר העדפה ברורה לבנים זכרים, וכפועל יוצא הפך את החברה הסינית כולה ל[[פטריארכיה|פטריארכלית]]. כיום נדידת הבנות אחרי הנישואין כבר איננה מקובלת, אך ההבניה של האשה כנחותה עדיין מקובעת בחברה הסינית מכוח המסורת הזו.