נהר כבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , הגהה, סקריפט החלפות (לעתים, ייתכן)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''נהר כברכְּבָר''' הייתההיה [[תעלת מים]] מלאכותית, או מערכת תעלות, שנבנתה ב[[בבל]] באלףב{{ה|אלף הראשון לפנה"ס}} למטרות [[השקיה]] ותחבורה. תוואי התעלה איננו ידוע כיום בוודאות וקיימת מחלוקת בין חוקרים בנושא זה.
 
שמה של התעלה הופיעמופיע לראשונה במקראב{{ה|מקרא}} כנהר שעל גדותיו גרו [[גלות בבל|גולי יהודה בבבל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|א|א}}}} {{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|ג|טו}}}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מג|ג}}}}{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|י}}}}. ייתכן שלנהר זה התכוונו גם הפסוקים בתהילים קל"ז - "על נהרות בבל, שם ישבנו, גם בכינו..."{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קלז}}}}.
 
מהמאה ה-19 התגלו תעודות בבליות רבות המזכירות את נהר כבר בשם '''Naru-Kabari''', אשר משמעותו בבלית היא '''הנהר הגדול'''. משתמע שמדובר בתעלה מלאכותית או במערכת של תעלות שמקורה בנהר הפרת, והיא נמשכת לאורך מאות קילומטרים, דרך וליד העיר [[ניפור]], דרום מזרחית ל[[בבל]] הבירה.
 
בחפירותב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] שביצעה משלחת ארכאולוגית מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]] באזור העיר העתיקה [[ניפור]], נמצאו תעודות המתייחסות לנהר כבר ועל בסיסם ניסו אנשי המשלחת לאתר את שרידיה של התעלה בחורבות העיר. לטענתם, סימני [[כתב יתדות|כתב היתדות]] ששימשו לכתוב את המושג Nar-Kabari, היוו גם יצוג אידיוגרמי[[אידאוגרמה|אידאוגרמי]] למושג, '''הפרת של ניפור'''. כלומר, המקבילה של נהר הפרת, בעיר ניפור. על בסיס זה העריכו שמה שנראה כמו שרידים של תעלה או נהר גדול שעבר במרכזה של העיר. רוחבה של התעלה היה להערכתם לפחות 20 מטר ועומקה לעתים 5-6 מטרים. תוואי תעלה זו שגילו התחיל מנהר הפרת צפונית לעיר בבל, המשיך דרום מזרחה לעיר ניפור ובסופו התחבר מחדש לנהר הפרת באזור העיר [[ארך|אורוכ]]{{הערה|[http://searchformecca.com/downloads/explorationsinbi00hilp.pdf Hilprecht H.'''Explorations of bible lands,'''Holms and Co., 1903 pp. 412-413]}}. תעלה זו מוכרת גם מתקופות מאוחרות יותר כ[[שאט אנ-ניל]] {{אנ|Shatt en-Nil}}. עם זאת, בתעודות אחרות צוין נהר כבר כתעלה שעברה ליד העיר ולא בתוכה. לא ברור, אם כן מה היה בדיוק מיקומה של התעלה באזור ניפור או אם כינויה התייחס למערכת שלך תעלות שעברו הן בתוך העיר והן לידה לכיוון דרום מזרח.
 
ב[[תעודות אל יהודו]], המתוארכות לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, ועוסקות בחיי היום-יום של [[גלות בבל|גולי יהודה בבבל]], נמצאו גם התייחסויות ל-Naru-Kabari כמקום חתימת כמה מהן{{הערה|פיליפ ווקוסבוביץ, '''על נהרות בבל''', הוצאת [[מוזיאון ארצות המקרא]], 2015, עמ' 100}}. חוקרי תעודות אלה מעריכים שרובן נכתבו באזור מרחב העיר ניפור (ודרומה לה) וייתכן שגם זו עדות למקומו של נהר כבר, באזור התיישבות הגולים היהודאים.