אינטליגנציה רגשית – הבדלי גרסאות

למעשה, על פי לאנדי (2005) טרם הוכח כי לאינטליגנציה רגשית יכולת ניבוי להצלחה בלימודים ובעבודה, מעבר לניבוי שניתן להשיג כבר באמצעות [[מנת משכל|מבחני IQ]] ו[[מבחני אישיות]]. לאנדי גורס כי במחקרים בהם נמצאה תוספת משמעותית ליכולת הניבוי, הסיבה לכך היא בעיה ב[[מערך מחקר|מערך המחקר]] – המחקרים הללו משווים את יכולת הניבוי של אינטליגנציה רגשית לזו של מדדי אינטליגנציה או מדדי אישיות, ואף פעם לא לשניהם במקביל.

 

 

מחקרים שבדקו אינטליגנציה רגשית וביצועים במילוי דרישות תפקיד בעבודה מראים ממצאים מעורבים: בחלק מהמחקרים נמצא קשר חיובי ובחלקם לא נמצא קשר, או נמצא קשר שאינו עקבי. סקירת המחקרים הובילה את החוקרים קוטה ומיינרס (2006){{הערה|1=Cote, S. and Miners, C.T.H. (2006). Emotional intelligence, cognitive intelligence and job performance. Administrative Science Quarterly, 51(1), 1-28.}} להציע הצעה של מודל מפצה בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה קוגניטיבית, באופן שבו הקשר שבין ביצועים בעבודה לבין אינטליגנציה רגשית הופך לחיובי יותר ככל שרמת האינטליגנציה הקוגניטיבית של האדם יורדת. תוצאות המחקר שלהם הראו אכן כי קיים יחס מפצה: מועסקים עם IQ נמוך מבצעים טוב יותר ומעורבים בהתנהגות אזרחית כלפי הארגון בתדירות גבוהה יותר, ככל שה-EQ שלהם גבוה יותר.

מכל מקום, מחקר זה מראה כי ארגונים יכולים להצליח גם אם הם מושכים אליהם ומצליחים לשמור על מועסקים שהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. בנוסף, מחקר זה מראה כי מעבר לדיון לגבי הגדרת האינטליגנציה הרגשית ומקומה ביחס לאינטליגנציה הקוגניטיבית, יכולים להתקיים בין שני סוגי היכולות הללו קשרים מורכבים.

ישנה צפייה כי מחקר עתידי ימצא את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לקוגניטיבית.

 

==שיפור האינטליגנציה הרגשית==