הגה גובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 5:
 
==מאפיינים==
מטוסים נבנים עם [[מרכז מסה|מרכז כובד]] קבוע, ומערכות הדלק מתוכננות במיוחד כדי לא לשנות אותו. הגורם שמשתנה תוך כדי טיסה הוא מרכז העילוי, שכן הוא תלוי ב[[מהירות אווירית|מהירות האוויר]] וב[[זווית התקפה|זווית ההתקפה]]. כדי לאפשר יציבות וניהוג בציר העלרוד יש לאזןלייצר מומנט נוסף המאזן את מרכזהמומנט שיוצר העילוי, הראשי הפועל דרך הכנפיים יחסית לציר העובר דרך מרכז הכובד של המטוס. זאת משיגים באמצעות הגה הגובה, משטח המותקן בזנב המטוס או בחרטומו, שתפקידו להגביר או להקטין את [[כוח עילוי|כוח העילוי]] בקצה בו הוא ממוקם.
. למרות שהוא קטן יחסית ל[[כנף (תעופה)|כנף]], מיקומו בקצה המטוס מאפשרמעניק לו ליצור[[יתרון מכני]] על פני כנפי המטוס, ויש לו זרוע מומנט מספיק עילויארוכה כדי להשיגלאזן את המטוס ולהשיג את הייצוב הדרוש. ולבצעזנב המטוס (והגה הגובה המותקן בו) והכנפיים הראשיות פועלות אם כן כמו שתי משקולות משני צידי [[מאזניים]], המאזנות זו את ניהוגזו.
 
במטוסים בעלי כנף אחת שלמה, ללא הגה גובה, ישנה תופעה של אי יציבות בעת עלרוד. כל הפרעה מסוגלת להביא ל"הרמת אף" מסוכנת (עליית חרטום המטוס ביחס לזנבו), ובגלל זווית ההתקפה הגבוהה שנוצרת וחוסר משטח ניהוג אופקי מרכז העילוי עובר לכיוון חרטומו של המטוס. כתוצאה מכך המטוס ממשיך "להרים אף" וחוזר חלילה עד שהכנף מאבדת עילוי והמטוס מגיע למצב של [[הזדקרות]]. הגה גובה מונע מצב זה הן בגלל ההתנגדות הפסיבית שהמשטח יוצר, והן בגלל ניהוג הטייס או [[מערכת בקרת טיסה|מערכות ההיגוי]] המתערבים כדי לרסן את המטוס בעלרוד.