קלציטריול – הבדלי גרסאות

[[ויטמין D]] הוא ממקור יצור עצמי בעיקר (בעור) בהשפעתה של קרינת השמש- חשיפה קצרה לשמש מקבילה לצריכה של כ-200 יחידות ויטמין D. מרכיב ה- UVB בקרינת השמש פותח את טבעת B של מבנה הכולסטרול בתרכובת העורית ליצירת '''פרה ויטמין D'''. פרה ויטמין D עובר שינוי תרמי בהשפעתו של חום הגוף ל'''ויטמין D''', ומכאן ויטמין D חודר למחזור הדם ונישא על ידי גלובולין– vitamin D binding protein- אל הכבד. ב[[כבד]], עובר הוויטמין הידרוקסילציה, בעמדה 25, אלעל ידי אנזימים ציטוכרומיים בתהליך '''בלתי מבוקר'''. הנגזרת העיקרית הנוצרת, הקרויה '''קלצידיול''', (או 25 הידרוקסיויטמין D) היא הנגזרת העיקרית של ויטמין D במחזור הדם ובמאגרים השונים של הגוף. לצורך הפיכת הקלצידיול להורמון הפעיל, ה'''קלציטריול''', נחוצה פעולת הידרוקסילציה נוספת, המתרחשת ב[[כליה]].

ה'''קלצידיול''' מגיע לתאי אבובית ה'''כליה''' ונקשר לקולטן megalin בדופן תא [[האבובית המקורבת]]. לאחר אנדוציטוזיס של '''קלצידיול''' לתוך התא, ניתן לבצע פעולת הידרוקסילציה נוספת, על ידי האנזים 1 אלפא הידרוקסילאז, וכך מתקבל ההורמון הפעיל- '''קלציטריול'''. יצוין כי מלבד יצורו (העיקרי) בכליה, מיוצר קלציטריול גם ברקמות שאינן כלייתיות כגון רקמת עצם, מקרופאגים ואף לימפוציטים. עם זאת, יצורו ברקמות אלו אינו תורם לרמת קלציטריול גבוהה יותר בדם, ובאופן כללי אינו פעיל בוויסות המינרלים בגוף במצב תקין. עם זאת, כאשר קיימות מחלות שונות כגון מחלות גרנולומטיות או [[לימפומות]], מיוצר קלציטריול בעודף (בעיקר לימפומה מסוג B) וגורם לספיגה מופרזת של סידן במערכת העיכול, לתופעות של [[היפרקלצמיה]]- יתר סידן בדם, וכן הפרשה מוגברת של סידן לשתן, מכונה גם '''היפרקלצמיה משנית'''.