כריכת מזונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , ויקיזציה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
מבחינה מעשית, התוצאה היא שמזונות ילדים תלויים בזריזות כל אחד מהצדדים, מי מהם שיגיע ראשון לאחד ממוקדי התביעה (בית הדין או בית המשפט) יכריע היכן יידון התיק.
 
עם זאת, בשנת 1969 בר"ע 120/69 '''שרגאי נ' שרגאי''' נקבעה הלכה כי לא ניתן לכרוך מזונות בבית הדין הרבני, כלומר, ניתן היה לתבוע אותם אך ורק בבית משפטהמשפט המחוזי (בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו רק ב1995).
התפתחות אפשרית קיימת בפסק-דין שניתן לאחרונה בג"צ 5933/14 '''פלונית נ' פלוני''' שם קבע השופט ניל הנדל שהלכת שרגאי מבוטלת שכן, תביעת המזונות בבית המשפט היא תביעה של '''הילד''' ואמנם הדיון בבית הדין הוא בין ההורים, לכן אין מניעה לבצע את שניהם. עם זאת, בדיון נוסף של אותו מקרה (דנג"ץ 6454/14), השופט [[אשר גרוניס]] אמר שלא זו הייתה כוונתו ושההלכה נותרה בעינה.