מרטין לותר קינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמא שלך
שורה 32:
|הערות שוליים=
}}
[[קובץ:Martin Luther King Jr NYWTS.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרטין לותר קינג הבן]]
'''מרטין לותרבורגר קינג הבן''' (ב[[אנגלית]]: '''Martin Luther King, Jr'''; {{כ}}[[15 בינואר]] [[1929]] - [[4 באפריל]] [[1968]]) היה [[כומר]] [[נצרות בפטיסטית|בפטיסטי]] [[אמריקאים אפריקאים|אפרו-אמריקאי]], לוחם למען [[זכויות האדם]] של [[שחורים]] ב[[ארצות הברית]], [[הוגה דעות]] מרכזי של [[התנועה הפרוגרסיבית]], וזוכה [[פרס נובל לשלום]].
 
קינג הפך לפעיל זכויות אדם בשנת [[1955]], כאשר הוביל את [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]], והיה נשיאו הראשון של ארגון זכויות האדם [[התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית]]. בשנת [[1957]], בתפקיד זה, עמד קינג בראש פעולות מחאה לא-אלימות אך מתריסות ששיאן היה במרץ [[1963]] ב[[המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות|מצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות]] במהלכו נשא קינג את נאומו המפורסם "[[יש לי חלום]]", שבו ביסס את מעמדו כאחד מגדולי ה[[נואם|נואמים]] האמריקאיים. בהמשך הרחיב קינג את פעילותו הציבורית ונלחם נגד [[עוני]] ונגד [[מלחמת וייטנאם]].
שורה 39:
מאבקו חסר הפשרות הביא את קינג לעימות עם הממשל האמריקאי וזרועות אכיפת החוק האמריקאיות ובראשן [[FBI|לשכת החקירות הפדרלית]], שסוכניה עקבו אחריו, תיעדו את מעשיו, זימנו אותו לחקירות ואף הטרידו אותו במכתבי איום אנונימיים. קינג לא זכה לראות את השינוי שחוללו פעולותיו, הוא [[התנקשות פוליטית|נרצח]] ב[[מוטל]] שבעיר [[ממפיס]] על ידי מתנקש, [[ג'יימס ארל ריי]], ב-[[4 באפריל]] [[1968]]. הרצח הביא להתלקחות מהומות בערים רבות ב[[ארצות הברית]].
 
קינג היה מגדולי הדוגלים ב[[מאבק לא-אלים]]. בשנת [[1964]] קיבל את פרס נובל לשלום על מלחמתו חסרת הפשרות ב[[גזענות]], ולאחר מותו הוענקו לו [[מדליית הזהב של הקונגרס]] ו[[מדליית החירות הנשיאותית]]. לזכרו נחוג [[יום מרטין לותר קינג|יום מרטין בורגר קינג]] שהוא [[חג לאומי]] על פי חקיקה פדרלית בארצות הברית.
 
==תולדות חייו==
===ילדות, חינוך והשכלה===
מרטין לותרבורגר קינג נולד בשם '''מייקל קינג''' ל[[מרטין לותר קינג האב|מרטין קינג האב]], [[כומר]] [[בפטיזם|בפטיסטי]], ולאלברטה ויליאם קינג, ב-1929 ב[[אטלנטה]]{{הערה|[http://www.thekingcenter.org/upbringing-studies דף "חינוך ולימודים" בפרק הביוגרפיה באתר הרשמי של "מרכז קינג"]}}. בשנת 1934, בעקבות ביקור של האב בכנס העולמי החמישי של איחוד הכנסיות הבפטיסטיות שנערך באותה שנה ב[[ברלין]], שינה האב את שמו ואת שם בנו ל"מרטין לותר" לאות כבוד ל[[כומר]] ופרופסור לתאולוגיה [[גרמני]], [[מרטין לותר|מרטין]] , מייסד זרם [[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]]{{הערה|[http://www.german-way.com/famous-mlk-german.html סיפור שינוי השם באתר "הדרך הגרמנית"]}}. מרטין לותר קינג היה השני במניין הילדים במשפחה, לפניו נולדה קריסטין קינג פאריס ואחריו נולד האח הצעיר אלפרד דניאל ויליאמס קינג. סבא רבא של קינג מצד אביו היה אמריקאי ממוצא [[אירי]], ומ[[בדיקת סמני DNA|בדיקה גנטית]] שנערכה לצאצאיו עולה כי יש לו שורשים מאנשי המאנד מ[[סיירה ליאון]]{{הערה|[http://www.theroot.com/articles/culture/2011/01/africanancestrycom_reveals_roots_of_mlk_and_marcus_garvey.html]}}
{{הערה|[http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_king_james_albert_1864_1933/]}}.
 
עוד בילדותו התגלה מרטין לותר קינג הבן כמורד ספקן ובעל חשיבה מקורית, למרות החינוך הדתי שקיבל בביתו היה היחס הראשוני של קינג ל[[נצרות]] על גבול הספקנות והוא לא חשש מלהביע ספקות בטענות הדורשות אמונה עיוורת במעשי נסים והשגחה אלוהית והסתייג מהרגשנות שאפיינה את הדרשות של אביו. בגיל שש הלך קינג בעקבות אחותו ובלהט הרגע השתתף בטקס [[טבילה לנצרות]], צעד שלא מנע ממנו בגיל 13 להתכחש ל[[תחיית ישו]] במהלך שיעור ב[[בית ספר של יום ראשון]]. לאחר מכן סיפר קינג כי "ספקות החלו לצוץ בו ללא הפסקה". הוא למד בבית הספר התיכון על שם בוקר וושינגטון שב[[אטלנטה]] ובגיל 15, מבלי שסיים את חוק לימודיו באופן רשמי, התקבל ל[[מורהאוס קולג']] בו קיבל בשנת [[1948]] תואר [[בוגר אוניברסיטה]] ב[[סוציולוגיה]]. הוא המשיך את לימודיו בסמינר תאולוגי קרוזר ב[[פנסילבניה]] וסיים בשנת [[1951]] עם [[תואר ראשון]] ב[[תאולוגיה]] (Bachelor of Divinity). במהלך שנות לימודיו שינה קינג את השקפת עולמו, כאשר החל את לימודיו במורהאוס קולג' תכנן קריירה של רופא או עורך דין, אך בהשפעת בית הספר ובהכוונת מוריו הגיע למסקנה שדרך חיים המוכוונת על ידי השקפת עולם דתית יכולה להיות מכובדת מבחינה אינטלקטואלית ומספקת מבחינה רגשית. הוא ציין מאוחר יותר כי במהלך לימודיו הגיע למסקנה כי "ה[[תנ"ך]] מכיל אמיתות מרובות שאדם לא יכול להתכחש להן". שלב נוסף בהתגבשות תפיסת עולמו התרחש בעת לימודיו בסמינר קרוזר, שם עבר מהשפעת התפיסה הנוצרית הפונדמליסטית, אימץ את ההשקפה של הנצרות הליברלית והעמיק את הבנתו בכל הנוגע לדוקטרינות הנוצריות המרכזיות{{הערה|[http://www.tikkun.org/article.php/nov_dec_09_scofield King’s God: The Unknown Faith of Dr. Martin Luther King Jr.]}}.
 
בשנת [[1955]] קיבל תואר [[דוקטור]] בתאולוגיה על [[דיסרטציה]] שכותרתה "השוואת הקונספציה של האלוהים במחשבת של [[פאול טיליך]] ו[[הנרי נלסון וימן]]" (אנגלית: A Comparison of the Conceptions of God in the Thinking of Paul Tillich and Henry Nelson Wieman) חקירה שנערכה על ידי [[אוניברסיטת בוסטון]] באוקטובר [[1991]] קבעה כי חלקים ניכרים מהעבודה הם העתקה מעבודות של סטודנטים אחרים וכי קינג אשם בהתנהגות לא הולמת, עם זאת קבעה ועדת החקירה כי העבודה עצמה היא "בעלת ערך ותורמת לידע" על סמך קביעה זו לא נשלל מקינג תוארו האקדמי{{הערה|[[ניו יורק טיימס]] [http://www.nytimes.com/1991/10/11/us/boston-u-panel-finds-plagiarism-by-dr-king.html Boston U. Panel Finds Plagiarism by Dr. King] כתבה מיום 11 באוקטובר 1991}}.
שורה 54:
 
===התגייסות למאבק לזכויות לשחורים===
[[קובץ:Rosaparks.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רוזה פארקס לצידו של מרטין לותר קינג]]
 
בשנת [[1954]] התמנה קינג לכומר של [[הכנסייה הבפטיסטית]] של שדרת דקסטר ב[[מונטגומרי (אלבמה)|מונטגומרי]], [[אלבמה]]. בדצמבר [[1955]] בעקבות מעצרה של [[רוזה פארקס]], שסרבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, ולקראת פתיחת [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]], גייס א.ד. ניקסון, נשיא הסניף המקומי של [[האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים|NAACP]] במונטגומרי, את קינג לדובר האגודה. הכיסוי הרחב של החרם בתקשורת הפך את קינג לדמות פוליטית ששמה חרג מתחומי מדינת אלבמה ולמייצגה הבולט ביותר של התנועה לזכויות האזרח. במהלך החרם אף הושלכה פצצה על בית משפחתו של קינג והוא נעצר על ידי השלטונות.
שורה 60:
===התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית===
{{ערך מורחב|מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות}}
[[קובץ:Lyndon Johnson signing Civil Rights Act, July 2, 1964.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לינדון ג'ונסון]] חותם על זכויות האזרח. מאחוריו - [[מרטין לותר קינג|מרטין קינג]].]]
[[קובץ:Lyndon Johnson and Martin Luther King, Jr. - Voting Rights Act.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נשיא ארצות הברית [[לינדון ג'ונסון]] ומנהיגי [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]], [[מרטין לותר קינג|מרטין קינג]] ו[[רוזה פארקס]] במעמד חתימת חוק זכות ההצבעה.]]
בשנת [[1957]] מרטין לותר קינג, [[ראלף אברנטי]] ומנהיגים נוספים של ארגוני זכויות אדם ייסדו את ארגון '''"התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית"''' (אנגלית: Southern Christian Leadership Conference) הידוע גם בראשי התיבות: SCLC. הארגון שם לעצמו למטרה לרתום כוחם הציבורי של הכנסיות המאחדות פעילות של אפרו-אמריקאים ליצירת מרכז כובד מוסרי ולנהל מאבק ללא אלימות נגד הפרת זכויות אדם ונגד גזענות, מרטין לותר קינג עמד בראש הארגון עד ליום מותו. הטקטיקה שבחר קינג שילבה הפגנות ללא שימוש באלימות שהופנו נגד מערכת חוקי האפליה הגזעית בדרום ארצות הברית, ואלו זכו להד תקשורתי רחב. קינג השתמש בעניין הציבורי ויזם כיסוי תקשורתי שתיעד את חיי היום יום של קהילות אפרו אמריקאיות תחת עול האפליה וההפרדה, הוא פעל לשפוך אור על האלימות שהופנתה כלפי פעילים למען זכויות האדם מצד המתנגדים ושליחיהם, פעילות ארגון SCLC העלתה לסדר היום הציבורי את נושא זכויות האדם, והגיעה לשיאה עם חקיקת [[חוק זכויות האזרח (1964)]] שאסר לחייב הפרדה גזעית בבתי הספר, בדיור או ב[[תעסוקה]].
 
שיא נוסף היה חקיקת [[חוק זכות ההצבעה (1965)]], שנתן לרשויות הפדרליות כלים לאכיפת [[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית]], שכבר עיגן חוקתית את איסור האפליה במתן זכות בחירה על רקע גזעי ב-[[1870]]. החוק הוצג על ידי הנשיא [[לינדון ב. ג'ונסון]] בנאומו ב-[[17 במרץ]] 1965, עבר ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] ב-[[26 במאי]], למחרת סיומה של צעדת מחאה בת ארבעה ימים בהנהגת מרטין לותר קינג ו-25,000 צועדים מסלמה (Selma) ל[[מונטגומרי (אלבמה)|מונטגומרי]], ואושר על ידי [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] ב-[[2 באוגוסט]].
 
סוכנות ה-[[FBI]] עקבה אחרי פעילי התאחדות ההנהגה הדרומית נוצרית על פי הוראה ישירה מ[[רוברט קנדי]], [[התובע הכללי של ארצות הברית]]. האזנות סתר בוצעו החל מסתיו [[1963]] על רקע חשש לא מבוסס כי פעילים [[קומוניזם|קומוניסטים]] חדרו לשורות הארגון ועלולים להשתמש בו לצורכי תעמולה והסתה מאידך ולפגוע בניסיונות הממשלה הפדרלית לקדם את חוקי זכויות האדם. ניסיון בוטה יותר נעשה מצד ה-FBI בהוראת [[ג'ון אדגר הובר]], להשתמש במידע אישי שנאסף בשנות המעקב אחרי מרטין לותר קינג על מנת להכפישו, כדי שהציבור האפרו-אמריקני, הרואה בו מנהיג, ימאס בו.
 
במהלך פעילותו של קינג באגודה לזכויות האזרח נמתחה עליו ביקורת גם מצד קבוצות מיליטנטיות של פעילים אפרו-אמריקאים, הקולנית שבהן [[אומת האסלאם]] ו[[מלקולם אקס]] שדגל בהפרדה של השחורים והלבנים באמריקה, ובכך היה חלוק בדעתו עם מרטין לותר קינג שהטיף למען [[אינטגרציה גזעית]]. מתנגד ויריב רעיוני נוסף היה [[סטוקלי קרמייקל]] שטען כי התרבות האפריקאית אמריקאית היא ייחודית וכי רעיון האינטגרציה יפגע בכך.
 
ביום [[20 בספטמבר]] [[1958]] נדקר מרטין לותר קינג בחזהו על ידי איזולה קארי (אנגלית: Izola Curry) בחנות ספרי ברובע [[הארלם]] בעיר [[ניו יורק]], התוקפת - ככל הנראה מעורערת בנפשה - חשדה שמרטין לותר קינג קושר כנגדה{{הערה|אתר אוניברסיטת סטנפורד [http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_curry_izola_ware_1916/ Curry, Izola Ware (1916- )]}}. בעקבות הפציעה בילה קינג כמה שבועות בבית חולים.
 
בשנת [[1959]] פרסם קינג ספר קצר בשם "מידות האדם" (אנגלית: The Measure of A Man){{הערה|Martin Luther King jr. The Measure of a Man Fortress Press; Philadelphia 1959}} בספר נכללה דרשתו המפורסמת "מהו אדם?" (אנגלית: "What is Man?") ובה דיון בצורך האנושי באהבת האלוהים וביקורת על אי צדק חברתי ואפליה בחברה המערבית{{הערה|[http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/encyclopedia/encyclopedia/enc_the_measure_of_man_1959/ Measure of a Man, The (1959)]}}.
שורה 82:
===מערכת בירמינגהם===
{{ערך מורחב|מערכת בירמינגהם}}
מרטין לותר קינג הגדיר את העיר [[ברמינגהאם (אלבמה)|ברמינגהאם]] שב[[אלבמה]] "העיר המופרדת ביותר בארצות הברית". בעיר שבה חיו כ 350,000 תושבים מתוכם 60% לבנים לא היו כל נושאי משרות ציבוריות מקרב התושבים האפרו-אמריקאים. האבטלה הקשה ותנאי האפליה הביאו את היחסים הבין גזעיים בעיר לכלל עימות אלים שכלל שימוש בנשק חם ומטעני חבלה. ניסיון של איגודי זכויות אדם לפעול דרך ערוצים משפטיים נתקלו בחומה בצורה של גזענות.
בשנת [[1963]] נרצחו ארבע ילדות אפרו-אמריקאיות בהתקפת טרור על ידי מטען נפץ שהונח ברחוב הכנסייה הבפטיסטית. האירוע הונצח על ידי ה[[משורר]] השחור [[דדלי רנדל]], בשיר "הבלדה של ברמינגהאם"{{הערה|1=* [http://www.ctadams.com/dudleyrandall4.html הבלדה על ברמינגהאם (אנגלית)], מאת דדלי רנדל.}}, ועל ידי [[סקסופון|סקסופוניסט]] ה[[ג'אז]] [[ג'ון קולטריין]], בשיר "אלבמה".
 
מנהיג התנועה התנועה לזכויות האזרח בברמינגהאם [[פרד שאטלסוורת']] הזמין את מרטין לותר קינג ואת פעילי SCLC להגיע לעיר כדי לסייע במאבק ב[[הפרדה גזעית|הפרדה הגזעית]]. ארגונים אלו החלו במתקפה מרוכזת על חוקי ההפרדה שכונתה בשם "פרויקט C" (קיצור של Confrontation - עימות). במהלך החודשים אפריל ומאי [[1963]] נקטו המפגינים צעדי מחאה שכללו תהלוכות ושביתות. ה[[משטרה]] פעלה בברוטליות מרובה, תוך שימוש ב[[גז מדמיע]] וב[[כלב]]י תקיפה, ו[[כלא|עצרה]] למעלה מ-3,000 איש, רבים מהם קטינים. נקודת המפנה לטובת המפגינים אירעה כאשר תלמידי בית ספר יצאו לרחובות במהלך שכונה "מסע הצלב של הילדים" ועורר מחלוקת אך גם הטה את הכף בדעת הקהל בארצות הברית ובעולם המערבי. בתחילת חודש מאי הגיעה העיר לכדי קריסה כלכלית, עסקים נסגרו והתשתית העירונית חדלה מלתפקד. ביום [[8 במאי]] הגיעו בעלי העסקים להסכמה עם נציגות המפגינים וב-[[10 במאי]] הודיע מרטין לותר קינג כי הסכמה הושגה עם הרשות המקומית על הפסקת ההפרדה בעיר בתוך 90 יום. ביום [[11 במאי]] הרסה פצצה את '''מלון גסטון''' שבו שהה מרטין לותר קינג בעת המערכה ופצצה אחרת גרמה נזק לבית אחיו.
 
במהלך המערכה נעצר מרטין לותר קינג, אירוע כליאה מספר 13 מתוך 29 בסך הכל בקריירה. הכליאה הפכה לכלי במאבק הציבורי בעוד תומכיו פונים לתקשורת ואף לנשיא ארצות הברית תוך גרימת מבוכה לרשויות המקומיות. קינג ניצל את זמנו בכלא וכתב את המנשר המפורסם [[מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם]], שנכתב על בדלי נייר ושוליים של עיתונים. החיבור היה תשובה ישירה לאנשי כמורה לבנים שהאשימו את קינג בהסתה למרדנות ודרשו ממנו לנהל את המאבק באמצעים משפטיים. ה"מכתב" כלל את עיקרי אמונתו ודעותיו של קינג. בתגובה לביקורת קבע קינג כי השבר של הגזענות הוא עמוק, הצורך בשינוי דחוף והמערכת מחופרת בעמדתה, קינג טוען כי חירות אינה ניתנת במתנה על ידי הצד המדכא אלא המדוכא חייב לדרוש את חירותו. קינג מציין כי [[מסיבת התה של בוסטון]] הייתה למעשה צעד של מרדנות אזרחית ואף מרחיק לכת וקובע כי מעשיה של [[המפלגה הנאצית]] ב[[גרמניה]] נעשו בחסות החוק. קינג ממשיך ומתאר את החברה "הלבנה" העומדת מול המפגינים:{{הערה| [http://mlk-kpp01.stanford.edu/index.php/resources/article/annotated_letter_from_birmingham/ “Letter From Birmingham Jail”]}}
 
{{ציטוטון|אני כמעט הגעתי למסקנה שאבן הנגף הגדולה ביותר העומדת מול הכושי במהלכו לקראת חופש איננה הגזענים או ה[[קו קלוקס קלאן]] אלא האדם הלבן המתון שמאמין בסדר יותר מאשר בצדק, המעדיף שלום שלילי שמהותו היא העדר של מתיחות על שלום חיובי שבו שורר הצדק. אדם שאומר תדיר: "אני מסכים אתך על המטרה שאתה רוצה להשיג אך אני לא מסכים עם דרכך הישירה" אדם שבהתנשאות מאמין כי הוא יכול לקבוע את לוח הזמנים לחירותו של אדם אחר, אדם שחי בתפיסת זמן מהאגדות ומייעץ לכושי להמתין לעונה נוחה יותר}}
שורה 100:
[[קובץ:March on Washington edit.jpg|ממוזער|עשרות אלפי הצועדים מתארגנים לטקס. צילום מראש [[אנדרטת לינקולן]], לאורך [[בריכת ההשתקפות]]]]
{{ערך מורחב||ערכים = [[המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות]], [[יש לי חלום]]}}
[[קובץ:Martin Luther King - March on Washington.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מרטין לותר קינג|מרטין קינג]] נואם את הנאום "[[יש לי חלום]]".]]
[[קובץ:USMC-09611.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרטין לותר קינג ב[[אנדרטת לינקולן]] במהלך "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה ושוויון", [[28 באוגוסט]] [[1963]], עת נשא את נאומו "'''[[יש לי חלום]]'''" (ברקע: [[אנדרטת וושינגטון]]).]]
המצעד הגדול לוושינגטון נערך ביום [[28 באוגוסט]] [[1963]] ואורגן על ידי שישה ארגוני זכויות אדם שנקראו גם "The big six" ("ששת הגדולים"). בראש ההתארגנות ניצב [[א. פיליפ רנדולף]], פעיל [[איגוד מקצועי|איגודי עובדים]] ונשיאם של ארגוני עובדים אפרו-אמריקאים. לצידו פעלו מרטין לותר קינג כנציג ארגון ה SCLC. המצעד, נקודת שיא בפעילות ארגוני זכויות האדם נועד בראש וראשונה להפגין נגד גזענות, הפגנת תמיכה בממשל קנדי ובצעד פורץ-הדרך של הנשיא לקידום חוק זכויות האזרח. עם זאת, כל הארגונים הסכימו שעליה להיות דוגמה ל[[אי-אלימות]]. לקראת המצעד הגיעו מפגינים ל[[וושינגטון די. סי.]] ב-2,000 [[אוטובוס]]ים מיוחדים, 21 [[רכבת|רכבות]] ייעודיות ו-10 קווי [[תעופה]] [[חכירה|חכורים]], זאת בנוסף למפגינים שהגיעו ברבבות מכוניות וכלי [[תחבורה ציבורית]] סדירים{{הערה|1=[http://www.crmvet.org/tim/tim63b.htm#1963mow באתר "ותיקי זכויות האדם"]}}. לאחר התארגנות ארוכה של הקהל הרחב והמוזמנים למרגלות אנדרטת לינקולן ושם נאמו מנהיגי המצעד, "ששת הגדולים". הנואם האחרון היה מארגן המצעד, רנדולף, ולפניו נשא מרטין לותר קינג את נאומו "יש לי חלום". פרק הנאומים הסתיים בנגינת נעימת "[[We Shall Overcome]]" ב[[עוגב]] ושירתה של [[ג'ואן באאז]].
 
ההשפעה על הצועדים, בעיקר אלו שלא השתתפו קודם לכן בהפגנות, הייתה עמוקה. אפרו-אמריקאים רבים שהגיעו למצעד כתוצאה מהשתייכות לכנסיות ולאיגודי עובדים, נרתעו מה[[אלימות משטרתית|אלימות המשטרתית]] והגזענית ומייצוגים התקשורתיים של הפגנות, לא הביעו מחאה ציבורית פומבית ולא היו חלק מהתארגנות כלל-ארצית קודם לכן. עבור רבים מהם נחשבה הצעידה, בסולידריות יחד עם רבבות כמותם, לאירוע משמעותי מבחינת ההגדרה העצמית והכבוד העצמי{{הערה|1=[http://www.crmvet.org/tim/tim63b.htm#1963mowmjf הפרק על השפעת המצעד באתר ותיקי זכויות האדם]}}. עבור רבים מצופי הטלוויזיה הלבנים היה המצעד חשיפה ראשונה של תנועת זכויות האזרח הלא-אלימה והזדמנות ראשונה לשמוע דוברים אפרו-ואמריקאים רהוטים. נאומו של מרטין לותר קינג הפך להיות היהלום בכתר המצעד וסמל למאבק עבור זכויות האדם בארצות ברית ומחוץ לה. תיאור המצעד והשפעת הנאום{{הערה|[http://www.smithsonianmag.com/arts-culture/dream-speech.html Dream Assignment] כתבה באתר ה[[סמית'סוניאן]] אוגוסט 2033 נקרא ביום 22.4.2013}}
 
{{ציטוטון|יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: 'אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים'. יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם.}}
שורה 111:
 
===פרס נובל לשלום===
ביום [[14 באוקטובר]] 1964, בגיל 35, קיבל מרטין לותר קינג את [[פרס נובל לשלום]] " על הובלת התנגדות לא אלימה במאבק כנגד אפליה גזעית בארצות הברית". קינג הוא הגבר הצעיר ביותר שזוכה בפרס. את סכום הזכייה כ 54,000 דולר השווים היום כ 400,000 דולר הוא תרם במלואם לתנועה למען שוויון זכויות. בנאום קבלת הפרס חזר קינג בעוצמה על עיקרי אמונתו:
{{הערה|[http://www.todayifoundout.com/index.php/2013/01/martin-luther-king-jr-facts/#iAO2iZ8dXsc8w0lA.99 Interesting Dr. Martin Luther King Jr. Facts ] נקרא ביום 7.5.13}}
 
שורה 118:
===המצעד מסלמה למונטגומרי===
{{ערך מורחב|המצעדים מסלמה למונטגומרי}}
במרץ [[1965]] אירגן מרטין לותר קינג וארגון ה-SCLC, בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם מקומיים ב[[אלבמה]], שלושה מצעדי מחאה מהעיר [[סלמה (אלבמה)|סלמה]] לבירת המדינה [[מונטגומרי (אלבמה)|מונטגומרי]]. הצועדים מחו על סירוב רשויות המדינה לתת זכות הצבעה לאפרו-אמריקאים. החל מינואר 1965 יזם ה-SCLC מסע תעמולה להסב את תשומת לב האומה האמריקאית להפרת זכויות הצבעה באלבמה, תושבים אפרו-אמריקאים ניסו להירשם להצבעה אך נאסרו על ידי המשטרה. במקביל נקטו השלטונות האזרחיים בצעדי ענישה כלכליים כנגד הקהילות האפרו-אמריקאיות.
 
במצעד הראשון, השתתפו 600 איש. במהלכו תקפו שוטרים מאלבמה באלימות רבה את הצועדים, התמונות שפרסמה המדיה, של מפגינים מוכים עד זוב דם, ללא אלימות מצדם. יצרו הד חיובי, שהוכיחה את האסטרטגיה של המארגנים, לצעדות ללא אלימות. ב-25 במרץ במצעד השלישי שנערך באישור משפטי, כבר צעדו מעל 25 אלף איש, במהלכו נשא קינג, נאום המפורסם בשם "עד מתי, עוד מעט" בו הוא קרא למאזינים להתאזר בסבלנות כי המהפך בפתח.
 
===המערכה בשיקגו===
בשנת [[1966]] החליטו מנהיגי תנועות המחאה האפרו-אמריקניות להפנות את המאמץ אל צפון ארצות הברית, העיר [[שיקגו]] נבחרה כמוקד פעולות המחאה כנגד אפליית משפחות אפרו-אמריקאיות בפרויקטים של דיור ציבורי, נערכו מספר מצעדים בשכונות של העיר שיקגו ובהם מצעד בשכונת [[מרקט פארק]] נתקלו באלימות קשה מצד תושבי השכונות שתקפו את המפגינים בכלי נשק קרים ובהשלכת חפצים שונים. אי היכולת לרסן את האלימות והחשש מקורבנות בנפש הביאו את מרטין לותר קינג להפסיק את פעולות המחאה.
 
הכישלון המוחלט של הפעולות בשיקגו הביאו את מרטין לותר קינג לצומת רעיונית, הוא נאלץ להתמודד עם טענות מתנגדיו מבית שטענו כי הגזענות והאפליה בארצות הברית עמוקה יותר מהשתקפותה בחוק או בחוקה האמריקאית, וכי ביטול תקנות או חוקים מפלים לא יביא לשינוי שורשי האפליה.
 
===המאבק במלחמת וייטנאם===
{{ערך מורחב|מלחמת וייטנאם}}
 
סך כל פעולות המחאה, והכישלון פוקח העיניים בשיקגו, הביא את מרטין לותר קינג לקשור את הכוחות העיקריים במערכת הפוליטית האמריקאית למכלול אחד והוא קשר את ה[[קפיטליזם]] והניצול הכלכלי עם גזענות ועם מכלול מערכת יחסי החוץ שלארצות הברית בה ראה מרטין לותר קינג התממשות של [[אימפריאליזם]] מודרני. הוא הגיע למסקנה כי על ארצות הברית לצאת חוצץ כנגד 3 מרכיבים אלו במהותה הפוליטית על מנת להביא את השינוי באפליה ובחתירה למימוש דמותה הדמוקרטית{{הערה|אייל נווה. ארצות הברית דמוקרטיה בהתהוות מתמדת. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 2007 עמוד 294}}. בכך הפך מרטין לותר קינג ממנהיג תנועת רפורמה למהפכן שקרא תיגר על החוגים הליברל-דמוקרטים בארצות הברית.
 
ביום [[4 באפריל]] [[1967]] הופיע מרטין לותר קינג בכנסיית ריברסייד שבעיר ניו-יורק ונשא את נאומו [[מעבר לוייטנאם: זמן לשבור את השתיקה]]. בנאום זה שטח מרטין לותר קינג נקודת השקפה שחרגה מעבר למוסכמות התקופה והציב את עצמו כמתנגד למלחמת וייטנאם אבל גם לתפיסת העולם האמריקאית. הוא העלה טענה כי ארצות הברית חותרת לכבוש את וייטנאם במטרה להפוך אותה לשטח חסות - מושבה - אמריקאית, ועשה חיבור ישיר בין המלחמה ומדיניות של אפליה בארצות הברית{{הערה|אתר "חלומות משותפים" [http://www.commondreams.org/views04/0115-13.htm הטקסט המלא של הנאום באנגלית], נקרא ביום 27.4.2013 }} הוא קרא לעריכת בדק-בית מוסר ושינוי. איש הרוח האפרו-אמריקאי [[טרוויס סמיילי]] טען בתוכנית תעודה של ערוץ [[PBS]] כי הנאום היה לא רק השנוי ביותר במחלוקת מנאומיו של מרטין לותר קינג אלא גם הנאום שכתיבתו הייתה הקשה ביותר{{הערה|1=[http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=125355148 The Story Of King's 'Beyond Vietnam' Speech] }}.
 
{{ציטוטון|אנו חייבים לנוע מאי-החלטה לפעולה, אנו חייבים למצוא דרכים חדשות ולדבר על שלום בויאטנם וצדק ברחבי העולם המתפתח - עולם שגובל בדלתנו. אם לא נפעל אנו ניגרר במורד מסדרון הזמן הארוך האפל והמבייש ששמור לאלו שהחזיקו בכוח בלי חמלה עוצמה ללא מוסר וחוזק-יד ללא ראות }}
 
נאום זה ואלו שבאו אחריו הרחיקו את מרטין לותר קינג מתוך ההסכמה הלאומית הרחבה ושם אותו בשוליים הרדיקליים של הפוליטיקה האמריקאית, תומכיו ובני בריתו מקרב האזרחים, מנהיגי ארגוני פועלים ואנשי הרוח הלבנים שלא תמכו בעמדותיו אלו ניתקו איתו קשר ואף כתבו כנגדו באופן אישי בעיתונים ואמצעי תקשורת מרכזיים. המגזין [[LIFE]] תיאר את הנאום "הסתה דמגוגית שנשמעת כאילו נכתבה עבור רדיו האנוי" והעיתון [[וושינגטון פוסט]] כתב כי קינג צמצם את התועלת שבו עבור המטרה שלמענה פעל, המולדת שלו ואנשיו"{{הערה|מסה על הנאום [http://www.washingtonpost.com/blogs/therootdc/post/martin-luther-king-jr-made-our-nation-uncomfortable/2011/10/16/gIQA78NPoL_blog.html Martin Luther King Jr. made our nation uncomfortable] באתר עיתון וושינגטון פוסט מאוקטובר 2011.}}
 
פעולות המחאה נגד מלחמת וייאטנם של מרטין לותר קינג נעשו תכופות יותר וכללו דפוסי מחאה ששימשו את המפגינים כנגד האפליה. ביום [[25 במרץ]] 1967 הוביל קינג מצעד מחאה כנגד המלחמה בעיר שיקגו. ביום [[14 באפריל]] נשא קינג נאום שעיקרו פוליטי, הוא יצא ממסגרת ה[[פואטיקה|פואטית]] עמוסת הסמלים של נאום '''מעבר לוייטנאם''' ואמר מפורשות את שעל ליבו:
 
{{ציטוטון|המשימה הקשה ביותר אך לא פחות חשובה היא לדבר אם אלו שהגדרנו כאוייב, מה על [[וייטקונג|החזית הלאומית לשחרור דרום וייטנאם]] הקבוצה לה אנו קוראים VC או קומוניסטים, מה הם חושבים עלינו באמריקה כאשר הם מבינים שאנו איפשרנו את הדיכוי והאכזריות של [[נו דין דיים|דיים]]... מה הם חושבים על התמיכה שלנו באלימות שהובילה אותם למרוד? איך הם יכולים להאמין ביושרה שלנו כאשר אנחנו מדברים על "התוקפנות מצפון" כאילו אין גורמים חשובים יותר לפרוץ המלחמה? איך הם יכולים לבטוח בנו בעוד אנחנו שופכים כל כלי נשק חדש וקטלני אל תוך ארצם? אין ספק כי בני בריתנו דחפו אותם לכדי אלימות. אנחנו חייבים להבין כי תכניות ההרס המחושבות שלנו מגמדות את מעשיהם הגדולים"}}
 
למחרת היום צעדו 400,000 פעילים כנגד המלחמה ובהם מרטין לותר קינג מ[[סנטרל פארק]] ל[[בניין האומות המאוחדות]] בניו יורק באותו יום צעדה קורטה סקוט קינג, אשתו במצעד מקביל ובו 100,000 מפגינים בעיר [[סן פרנסיסקו]]. ביום [[16 באפריל]] נשא קינג את נאומו המפורסם '''"מדוע אני מתנגד למלחמה בווייטנאם"''' (אנגלית:Why I Oppose the War in Vietnam ), על נאום זה זכה קינג בשנת [[1970]], לאחר מותו, בפרס ה[[גראמי]] על ה'''"אלבום הטוב ביותר של המילה המדוברת"''' (אנגלית:Best Spoken Word Album) השמור לנאומים מוקלטים{{הערה|[http://www.afsc.net/PDFFiles/MLKonWarPeace.pdf קטעים מבחרים מתוך הנאום]}}.
 
{{ציטוטון|...באמונה זו נוכל להחיש את בואו של היום בו נוכל בכל העולם לשלב ידיים ולשיר את שיר ה[[גוספל]] של הכושים "חופשי סוף סוף, השבח לאל הגדול אנחנו חופשיים סוף-סוף" באמונה זו אנחנו נשיר אז ואנחנו מתכוננים לשיר אותו היום. וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. אני לא יודע מה אתכם אבל אני לא אלמד עוד מלחמה}}
 
מעורבותו של מרטין לותר קינג חברו [[ג'יימס ביבל]] וארגון ה-SCLC הלכה והעמיקה במקביל לפעילות של קבוצות אחרות כגון [[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]], הציבור האפרו-אמריקאי נרתע תחילה מהצטרפות לתנועת המחאה בגלל נאמנות לנשיא לינדון ג'ונסון שנתפס כמוביל רפורמות חברתיות אך התמשכות המלחמה והתנגדות לגיוס שהשפיע במיוחד על קהילות מוחלשות חברתית הביאו את הציבור האפרו-אמריקאי למחות כנגד מלחמת וייטנאם - לעתים קרובות בקבוצות בהם פעלו אפרו אמריקאים בלבד ולצד או בנפרד מקבוצות מחאה "לבנות" או כלל-אמריקאיות.
 
===המערכה למען העניים===
 
המאבק הציבור האחרון של מרטין לותר קינג קרם עור וגידים בתחילת שנת [[1968]] וזכה לשם המערכה למען העניים (אנגלית: Poor People's Campaign) המחאה כוונה לאפליה וחוסר צדק על בסיס כלכלי וללא קשר לגזע או צבע עור, קינג יצא למסע גיוס תמיכה ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס צבא רב גזעי של עניים. קבוצה [[אמורפי]]ת זו לא תפסה את עצמה כבעלת מאפיינים ייחודיים ולא הוגדרה עד שנשיא ג'ונסון הכריז בשנת [[1964]] על מדיניות של מלחמה בעוני, ספירת האוכלוסין שנערכה בארצות הברית בשנת [[1960]] קבעה כי 35 מליון אמריקאים חיים מתחת ל[[קו העוני]]. בעת שמרטין לותר קינג החליט על המערכה למען העניים הייתה "המלחמה בעוני" כישלון פוליטי שנזנח על ידי יוזמיו בין היתר משום שתשומת הלב הוקדשה למלחמה בוייטנאם, על פי חזונו של קינג הייתה המערכה למען העניים להביא את בעיית העוני אל קדמת הבמה הציבורית ולהביא לפתרון כלל אמריקאי שכלל חבילת סיוע שבה הבטחה לתעסוקה, [[הבטחת הכנסה]], ופרויקטים של דיור לבעלי הכנסות נמוכות. לצורך השגת מטרות אלו יזם קינג מצעד של אמריקאים מהמעמדות הכלכליים הנמוכים אל וושינגטון על מנת ליצור לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות ולהציג את הצורך הדחוף בפתרון.
 
{{ציטוטון|אנחנו נבוא בעגלות רתומות לפרדות, כלי רכב ישנים וכל כלי תחבורה שאנשים יכולים להשיג. אנשים יבואו לוושינגטון ויישבו במרכז הרחוב אם יש צורך ויאמרו "אנחנו פה, אנחנו עניים, אין לנו כסף, אתם הבאתם אותנו לכך... ואנו באנו לכאן ונישאר עד שתעשו משהו בעניין}}{{הערה|[http://www.thenation.com/article/dr-martin-luther-kings-economics-through-jobs-freedom# Dr. Martin Luther King's Economics: Through Jobs, Freedom]}}
 
יוזמת המערכה למען העניים הייתה שנויה במחלוקת, הרעיון של המאבק על רקע של מעמדות כלכליים ומנהיגותו של מרטין לותר קינג היו בגדר [[סדין אדום]] עבור אזרחים אמריקאיים רבים. גם בתוך ארגון הSCLC קמו מתנגדים ליוזמה, הבולט בהם [[ביירד רסטין]] ממנהיגי הציבור האפרו אמריקאי, טען כי מטרות המערכה היו מעומעמות והדרישות לא מציאותיות, על רקע קביעות אלו הוא הביע את החשש כי בסיכומו של דבר המערכה תיכשל ויגבר הלחץ על השכבות החלשות והציבור האפרו-אמריקאי.
 
===ההתנקשות בחייו===
{{ערך מורחב|רצח מרטין לותר קינג}}
[[קובץ:Lorraine Motel 02 15 MAR 2012.jpg|ממוזער|מוטל לוריין, תמונה משנת 2012]]
[[קובץ:The Lorraine Motel, site of the Martin Luther King assassination and the National Civil Rights Museum..jpg|ממוזער|מוטל לוריין. המקום שוחזר לרגע האירוע וזר עגול מסמן את מקום עמידתו של מרטין לותר קינג. תמונה משנת 2012]]
ביום [[29 במרץ]] 1968 יצא קינג לעיר [[ממפיס]] שבמדינת [[טנסי]] להצטרף למחאת פועלי התברואה אפרו-אמריקאים של העיר ששבתו מיום [[12 במרץ]] במטרה לשפר את תנאי העסקתם ולהשוותם לפועלי תברואה לבנים. הוא התאכסן בחדר 306 ב[[המוזיאון הלאומי לזכויות אדם|מוטל לוריין]]. ביום [[3 באפריל]] נשא קינג נאום [[הייתי על פסגת ההר]] (אנגלית: I've Been to the Mountaintop) בכנסיית [[מסון טמפל]] של הקהילה ה[[פנטקוסטליזם|פנטקוסטית]] האפרו אמריקאית. בנאום שבראיה לאחור נראה נבואי הוא אמר:
 
{{ציטוטון|אני לא יודע מה יקרה עכשיו, ימים קשים עומדים לבוא. אבל לי זה לא משנה, אני הייתי על פסגת ההר ולא אכפת לי. כמו כל אחד אני רוצה לחיות חיים ארוכים, אריכות ימים חשובה היא, אבל אני לא מודאג בעניין זה עכשיו, אני רק רוצה לעשות את דבר האלוהים והוא הרשה לי לעלות על פסגת ההר. משם ראיתי את הארץ המובטחת, ייתכן ולא אגיע לשם אתכם אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו כאנשים נגיע לארץ המובטחת. אני כל כך מאושר הלילה, דבר איננו מדאיג אותי, איש איננו מפחיד אותי, עיניי חזו בתפארת בואו של האל}}{{הערה|1=[http://youtu.be/pD_aDoD7b6M] מרטין לותר קינג - הנאום האחרון (מתורגם) באתר יו טיוב}}
 
ביום [[4 באפריל]] בשעה 18:01 נורה מרטין לותר קינג בעת שעמד על מרפסת הקומה השנייה של המוטל. הכדור פגע בו בלחי הימנית שבר את הלסת ונע בגופו עד שנעצר בכתפו. חברו למאבק של קינג, אברנטי היה בחדר בעת האירוע, שמע את הירייה וכאשר יצא מהחדר מצא את קינג שכוב על הרצפה מתבוסס בדמו. ההתנקשות יצרה מהומה רבתי במלון, לוריין ביילי אשתו של בעל המלון, יצאה במרוצה לחצר ראתה את גופתו של קינג, התמוטטה ומתה מהתקף לב{{הערה|כתבה בעיתון טיים מיום 31.3.13 [http://www.time.com/time/specials/2007/article/0,28804,1726656_1726689_1726462,00.html Martin Luther King: An Assassination Remembered]}}. קינג נלקח לבית החולים '''סנט ג'וזף''' שם נקבע מותו בשעה 19:05.
 
מעבר לכביש ממול למוטל לוריין ובסמוך לבית הארחה בו שהה הרוצח עמדה תחנת [[כיבוי אש]] ובה הוצבו שוטרים שעקבו אחרי מעשיו של מרטין לותר קינג. לאחר השמע הירייה ועם הפגיעה יצאו השוטרים למקום האירוע והיו הראשונים לתת עזרה ראשונה לקינג שגסס מפצעיו.
 
====לוויה====
[[קובץ:The Tomb of Dr. Martin Luther King, Jr. and Coretta Scott King in Atlanta, Georgia.jpg|ממוזער|קברם של בני הזוג קינג במרכז קינג, אטלנטה ג'ורגיה]]
נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון הכריז על יום [[7 באפריל]] כיום אבל לאומי, ויומיים לאחר מכן, ביום [[9 באפריל]] נערכה הלוויה בעיר [[אטלנטה]], תחילה בטקס מצומצם ובו נכחו 1,300 מוזמנים, בטקס הושמע נאומו של מרטין לותר קינג "Drum Major" שנישא על ידו ביום [[4 בפברואר]] 1968 ובו הוא ביקש שבהלווייתו לא יזכירו את תאריו והכיבודים להם זכה וביקש כי יזכירו כי הוא "האכיל את הרעבים, הלביש את העירומים, היה צודק בשאלת המלחמה אהב ושירת את האנושות. הטקס הסתיים כאשר הזמרת [[מהליה ג'קסון]] שרה את השיר [[קח את ידי, אלי היקר]] (אנגלית:Take My Hand, Precious Lord).
 
לאחר מכן עבר ארונו של קינג על גבי עגלה פשוטה רתומה ל[[פרד]]ות בפני קהל של עשרות אלפים בתהלוכה של 3.5 מייל עד לקולג' מורהאוס ומשם נלקח הארון לבית הקברות המקומי (שבו היו קבורים בעיקר מתים ממוצא אפרו-אמריקאי), בשנת [[1977]] הוצא הארון והועבר לקבר מפואר ברחבה של מרכז קינג.
שורה 180:
 
====חקירה, מעצר ומשפטו של הרוצח====
חקירת ה-FBI איתרה עדי ראיה לאירוע בבית הארחה ולאחר מכן את כלי הנשק ששימש את הרוצח, החוקרים הצליחו לבסוף לזהות את החשוד ברצח אסיר נמלט בשם [[ג'יימס ארל ריי]] שנעצר ב-[[8 ביוני]] [[1968]], בנמל התעופה [[לונדון הית'רו]] שב[[לונדון]] כשניסה לעזוב את [[הממלכה המאוחדת]] עם [[דרכון]] [[קנדה|קנדי]] מזויף על שם רמון ג'ורג' סנייד. ריי הוסגר במהירות למדינת טנסי והואשם ברצח מרטין לותר קינג. הוא הודה ברצח ב-[[10 במרץ]] [[1969]], (על אף שהכחיש את ההודאה לאחר שלושה ימים), משהועמד למשפט הודה ריי כי הוא הרוצח, בעצת בא כוחו. ההודאה הצילה את ריי מ[[גזר דין מוות]] ונגזרו עליו 99 שנות מאסר. מאז החליף ריי מספר עורכי דין במאמץ לבטל את הרשעתו, במהלך הזמן מסר ריי מספר גרסאות מעורפלות בנוגע לחלקו ברצח, הוא טען כי הוא לא ירה במרטין לותר קינג והוסיף כי הוא היה מעורב ברצח באופן לא ישיר, לטענתו בראש הקנוניה עמד אדם ששמו "ראול"{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/2010/09/24/us/24kershaw.html?_r=0 Jack Kershaw Is Dead at 96; Challenged Conviction in King’s Death]}}.
 
====תאוריית קשר====
מעשה הרצח וסימני השאלה שנותרו - לכאורה - סביב נסיבותיו ובעיקר העוינות של ממשלת ארצות הברית וסוכנויות פדרליות שניהלו מערכה עיקשת כנגד מרטין לותר קינג הביאו להתפתחות [[תאוריית קשר]] שעיקרה הטענה כי ריי היה שותף זוטר במזימה לרצוח את מרטין לותר קינג שבראשה עומדים אלמונים או גופים ממשלתיים.
 
בשנת [[1977]] נפגש דקסטר סקוט קינג, בנו של מרטין לותר קינג, עם ריי ולאחר מכן הביע תמיכה פומבית בדרישתו של ריי למשפט חוזר. שנתיים לאחר מכן תבעה קורטה סקוט קינג את '''ללויד ג'וארס''' בבית משפט אזרחי, על חלקו לכאורה ברצח מרטין לותר קינג, על פי דברי ג'וארס הוא קיבל 100,000 דולר על מנת לתכנן ולהוציא לפועל את רציחתו של קינג. חבר המושבעים מצא את ג'וארס ו"קונספירטורים אלמונים" וכן "סוכנויות ממשלתיות" כחלק מהמזימה לרצוח את קינג{{הערה|[http://www.nytimes.com/1999/12/10/us/dr-king-s-slaying-finally-draws-a-jury-verdict-but-to-little-effect.html Dr. King's Slaying Finally Draws A Jury Verdict, but to Little Effect]}}.
בשנת [[2000]] ניהל משרד המשפטים של ארצות הברית חקירה על טענותיו וחלקו של ג'וארס ברצח אך לא נמצאו ראיות התומכות בטענות תאוריית קשר.
 
בספטמבר [[1976]] מינה בית הנבחרים האמריקני, ועדה לחקירת מותם של קנדי וקינג בראשות חבר [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] לואיס סטוקס מ[[אוהיו]], הוועדה כללה שמונה חברי בית הנבחרים. וחולקה לשתי תת-ועדות. האחת חקרה את רצח קנדי והשנייה את רציחתו של מרטין לותר קינג דו"ח ממצאי הוועדה פורסם ב-[[29 במרץ]] [[1979]]. באשר למרטין לותר קינג, הסיקה הוועדה כי רציחתו הייתה מיריה אחת מרובהו של [[ג'יימס ארל ריי]], ושקיימת "אפשרות" שהרצח היה כתוצאה מקשר פלילי, על אף שאף סוכנות של הממשלה של ארצות הברית אינה מעורבת בקשר זה{{הערה|[http://www.archives.gov/research/jfk/select-committee-report/ דו"ח ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות]}}.
 
==מורשת רעיונית ועמדות פוליטיות==
מרכז חייו ומקור שורשיו הרעיוניים של מרטין לותר קינג הייתה הדת ה[[נצרות|נוצרית]], וככומר של הכנסייה הבפטיסטית היו כתבי הקודש הן ה[[תנ"ך]] ו[[הברית החדשה]] המקור להשקפת עולמו והמקור לדרשותיו. הוא נהג לשלב ציטוטים מכתבי הקודש באסיפות דתיות, דרשות בכנסייה והופעות ציבוריות. מעיון בכתביו עולה כי מצוות [[ואהבת לרעך כמוך]] ומקבילתה "אהוב את אויבך" משמשות כציר מרכזי בהגותו ואבן בוחן לפיה שפט את הסובבים אותו. מצוות ואהבת לרעך כמוך מוזכרת פעמים מספר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], כך, למשל, ב{{ה|בשורה על פי מתי}} היא בעלת משקל זהה ל[[עשרת הדיברות]] וב{{ה|בשורה על פי מרקוס}} היא מוצגת כמצווה השנייה במעלה לצווי הנוצרי "ואהבת את ה' אלוהיך" - מצווה המוזכרת אף היא רבות בדברי מרטין לותר קינג - כתפיסת עולם פרטית ומקור כוח פנימי.
 
{{ציטוטון|אני מאמין בקיומו של כוח יוצר ביקום הזה – כוח שהוא הבסיס והמהות של כל המציאות, ושאין להסבירו במונחים מטריאליסטיים. ההיסטוריה, בסופו של דבר, מונחית בידי הרוח, ולא בידי החומר... כאשר אין לקהילה הנהגה אלוהית, כאשר אין לה סדר מוסרי מוחלט, אין לה גם שום עקרונות קבועים ובלתי משתנים; לפיכך כמעט כל דבר – כוח, אלימות, רצח, שקר – הוא אמצעי מוצדק כדי להגיע אל "הארץ המובטחת". רלטיביזם מהסוג הזה מעורר בי תיעוב.}}{{הערה|מרטין לותר קינג – אוטוביוגרפיה, עורך: קלייבורן קרסון, בהוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 30}}
שורה 198:
 
===אי אלימות===
שמו של מרטין לותר קינג, וגרעין מפעלו נקשרו לרעיון ה[[אי-אלימות]], הבסיס לפילוסופיה זו הייתה אמונתו הנוצרית וקינג הושפע וראה עצמו כממשיך דרכם של [[ריינהולד ניבור]] ו[[פאול טיליך]] שפעלו בתחילת [[המאה העשרים]] בארצות הברית על מנת לקשר את האמונה הנוצרית עם הפוליטיקה, הדיפלומטיה והריאליה של המציאות המודרנית בת זמננו. תרומה מיוחדת תרם ניבור לתיזה בדבר 'מלחמה צודקת'. קינג קיבל את השראה והשפעה נוספת מ[[הנרי דייוויד תורו]], תורו האמין כי קיים מושג צדק טהור, המשותף לכל בני האדם. על-פי תורו, הצדק נובע מהימנעות מתוקפנות ומכפייה, במובנם האלים. תורו גורס, כי האדם צריך לשאוף לעשיית צדק ולהימנע ממעשי עוול וקיפוח, כגון שיעבוד זולתו לעבדות, קינג קרא כסטודנט את הספר [[אי-ציות אזרחי]] מאת תורו והושפע מההטפה שלא לשתף פעולה עם מערכות הנתפסות כמבוססות על כפירה ורוע.
 
השפעה נוספת, מחוץ לתחומי עולמו הנוצרי והאמריקאי קיבל קינג מ[[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|מהטמה גנדי]] - מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את [[תנועת העצמאות ההודית]] במאבקה נגד שלטון [[האימפריה הבריטית]]. גנדי הפך לסמל ההתנגדות הלא-אלימה בזכות הגייתה ויישומה של ה[[סאטיאגרהא]] - פילוסופיה הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה - דבר שהוביל לעצמאות הודו ועורר השראה לתנועות שונות למען זכויות אדם ולחופש ברחבי העולם. בשנת [[1959]] ערך קינג מסע של [[עליה לרגל]] ל[[הודו]] ממנו חזר לארצות הברית עם השראה והבנה מעמיקה על שורשי הפילוסופיה של התנגדות ללא אלימות ומקומה במאבק האפרו אמריקאי לשוויון זכויות בארצות הברית. בראיון רדיו ששודר בערב היום האחרון של קינג על אדמת הודו הוא אמר: "מאז שהגעתי להודו, התחזקה אמונתי - עתה יותר מתמיד - שהדרך של התנגדות ללא אלימות היא הנשק החזק ביותר העומד לרשות המדוכאים במאבקם להשיג צדק וכבוד אנושי"{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=TU_HozbJSC8C&pg=PA269&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Martin Luther King (Jr.), Peter Holloran. The Papers of Martin Luther King, Jr.: Threshold of a New Decade, January 1959-December 1960. University of California Press, 2005 page 269]}}.
שורה 208:
 
===יחס ליהדות ומדינת ישראל===
תנועת המחאה וזכויות האדם האפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג בדרכו, המפורסם שבהם היה הרב [[אברהם יהושע השל]] שפעל למען השגת שוויון לשחורים באמריקה ורקם ידידות עמוקה עם מרטין לותר קינג. תמונה מפורסמת מ-1965, שבה נראה השל צועד יד ביד עם קינג בהפגנה הגדולה בסלמה, הפכה לסמל לשיתוף הפעולה האפשרי בין יהודים לשחורים בארצות הברית. השל אמר לאחר אותה הפגנה שחש כי רגליו הצועדות "מתפללות", קינג נרצח ימים ספורים לפני שעמד לחגוג את [[ליל הסדר]] בביתו של השל. קינג אמר על השל:
 
{{ציטוטון|אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלוונטיים לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה}}{{הערה|'''אלוהים מאמין באדם''', ריינהולד ניבור, עמ' 8}}.
שורה 214:
על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. הוא צידד בזכות הקיום של מדינת ישראל ותמך בישראל בעת הקרבות של [[מלחמת ששת הימים]] תוך שהוא קורא לפתיחת משא ומתן על מנת לסיים את מעשי האיבה. במספר מקרים מתועדים עמד קינג חוצץ{{הערה|Sundquist, Eric J. (2005). Strangers in the land: Blacks, Jews, post-Holocaust America. Cambridge, MA: Harvard University Press, p. 110}} כנגד קריאות אנטישמיות ואנטי ציוניות שהפכו לשכיחות בקרב תנועות [[הכוח השחור]] כגון [[אומת האסלאם]] ומנהיגיה ש[[הליגה נגד השמצה]], [[הקונגרס היהודי האמריקאי]] וארגונים נוספים, יהודיים ולא-יהודיים, וכן אקדמאים רבים, רואים בו ארגון [[אנטישמי]], בהתבסס על התבטאויות מנהיגיו ובהם [[לואיס פרחאן]].
 
מקרה מיוחד הוא [[מכתב לידיד אנטי ציוני]] המיוחס למרטין לותר קינג ובו מובאת בשמו מסה לפיה אנטי ציונות ו[[אנטישמיות]] הן גישות המשיקות אחת לשנייה וכי אנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה. קטעים מטקסט זה צוטטו מספר פעמים על ידי פוליטיקאים ישראלים ופרו ציונים.
 
{{ציטוטון|אתה מצהיר, ידידי שאתה לא שונא יהודים, וכי אתה רק אנטי-ציוני. אני אומר האמת הברורה כפסגת ההרים ומהדהדת דרך העמקים של ארץ האלוהים הירוקה: כאשר אנשים מותחים ביקורת על הציונות הם מתכוונים ליהדות - זו האמת של אלוהים}}{{הערה|[http://web.archive.org/web/20031211052106/http://www.mideasttruth.com/mlk.html טקסט הנאום, באתר ארכיב האינטרנט]}}
 
מחקרים הראו כי מקורו של הציטוט איננו ברור וכי ככל הנראה מדובר בטקסט שלא נכתב ולא נאמר על ידי מרטין לותר קינג. ההיסטוריון [[אריק סנדקוויסט]] שחקר את תולדות הקשר בין ארגונים יהודים לבין תנועת המחאה האפרו-אמריקאית בכלל ומרטין לותר קינג קובע{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=5y8zhmn-q4QC&pg=PA109&hl=en Sundquist, Eric J. (2005). Strangers in the land: Blacks, Jews, post-Holocaust America. Cambridge, MA: Harvard University Press, p. 110.]}} כי הטקסט איננו של מרטין לותר קינג אך מתבסס על אירוע מתועד בו קטע מרטין לותר קינג סטודנט אנטישמי ואמר לו "אל תאמר דברי אלו, כאשר אנשים מותחים ביקורת על ציונים הם מתכוונים ליהודים, דבריך הם אנטישמיים"{{הערה|על הציטוט והוויכוח שניצת לאחרונה בנוגע לו[http://www.martinkramer.org/sandbox/2012/03/in-the-words-of-martin-luther-king/ In the words of Martin Luther King…] בבלוג של [[מרטין קרמר]].}}.
 
[[ארכיון המדינה]] חשף מסמכים מהם עולה כי החל משנת [[1962]] ניסו נציגים של ממשלת ישראל ושל ה[[הסתדרות]] להזמין את קינג לביקור רשמי או רשמי למחצה בישראל אך אף על פי שקינג הביע נכונות ורצון בוטל הביקור המתוכנן כל פעם. בנובמבר [[1964]], משהוכרזה זכייתו של מרטין לותר קינג בפרס נובל לשלום, ובטרם יצא ל[[אוסלו]], נפגש [[אבא אבן]] עם קינג בוושינגטון בנובמבר 1964 והזמינו לביקור בישראל. במרץ 1965 הזמין [[אברהם הרמן]], שגריר ישראל בוושינגטון את קינג לביקור רשמי "בכל עת שיחפוץ". בדצמבר 1965 נפגש הכומר קינג לשיחה עם שמעון ילון, קונסול כללי של ישראל באטלנטה. בתחילת פגישתם ציין קינג שמזה ארבע שנים יש לו "הזמנה פתוחה" לבקר בישראל והביע את תקוותו שיוכל לבקר בישראל במחצית הראשונה של 1966 אולם גם מועד זה חלף מבלי שקינג יבקר בישראל{{הערה|1=[http://www.archives.gov.il/NR/exeres/381D79FA-B3FF-4BA0-9FA0-365C84F6EB51,frameless.htm?NRMODE=Published 45 שנים לרצח מרטין לותר קינג: מבחר תעודות על קשריו של הכומר קינג עם מדינת ישראל והניסיונות להביאו לביקור בארץ] האתר [[ארכיון המדינה]] נקרא ביום 4.5.13}}. ככל הנראה רצה קינג לבקר בישראל כ[[עולה רגל]] וחלק מקבוצה גדולה ללא זיקה או הצהרה פוליטית, הוא רצה לשאת דרשה על [[הר הזיתים]] אז חלק מירושלים תחת שלטון [[ממלכת ירדן|הממלכה הירדנית]] ומשם להמשיך לאתרים קדושים לנצרות בישראל. לאחר מלחמת ששת הימים השתנה המצב הפוליטי וקינג חשש מהשלכות ביקור ב[[ירושלים המזרחית]] על חברים מהקהילה האפרו-אמריקאית שהחלו להביע בקול עמדות אנטי-ישראליות בוטות.
 
הקלטות סתר של ה FBI חושפות חשש של קינג שביקור בישראל עלול להציב אותו בין הפטיש לסדן, בשיחה בין קינג לאחד מיועציו '''סטנלי לוויטן''' שנערכה ביום [[24 ביולי]] 1967 אמר קינג כי הוא חושש כי הוא "ייקלע למצב בו הוא ארור אם אני אומר משהוא אחד ואהיה ארור אם אגיד שלא משנה מה אני אומר, ואני כבר ניצב מול ביקורת קשה כולל פרו-ערבית" ובשיחה אחרת אמר: "אני חושש שאם אלך העולם הערבי ואיתו [[אפריקה]] ו[[אסיה]] יפרש את הצעד כהסכמה עם על מה שישראל עשתה, ולי יש שאלות וספקות". בספטמבר 67 ביטל קינג את נסיעתו מתוך תקווה לעלות לרגל במועד מאוחר יותר. מותו מיריית מתנקש קטעה גם תוכניות אלו{{הערה|[http://www.martinkramer.org/sandbox/2013/01/why-martin-luther-king-never-visited-israel/ Why Martin Luther King never visited Israel] מדוע קינג לא ביקר בישראל בבלוג של מרטין קרמר נקרא ביום 4.5.13}}.
שורה 227:
[[קובץ:LutherKing street Jerusalem.JPG|שמאל|200px|ממוזער| הרחוב [[שמות רחובות בישראל|הקרוי על שמו]] בירושלים]]
קינג מהווה סמל למאבק עיקש, שנשא פירות, למען זכויות האדם.
בארצות הברית, מקום הולדתו פעולתו ומותו של מרטין לותר קינג קראו פרנסי 730 ערים רחובות על שמו, הגדיל לעשות מחוז קינג שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]] שבמקור נקרא על שם אדם אחר ובשנת [[1986]] "הוקדש" לזכרו של מרטין לותר קינג ושינה את סמלו ודגלו שכיום מופיעים עליהם פניו של מרטין לותר קינג.
 
מרטין לותר קינג הוכר כ[[מרטיר]] בכנסייה ה[[אוונגליזם|אוונגליסטית-לותרניתנית]] של ארצות הברית ויום ה-[[15 בינואר]] הוקדש לו. הכנסייה האפיסקופלית של ארצות הברית הכירה בו כמרטיר והקדישה לו את יום ה-[[4 באפריל]].
 
===האתר ההיסטורי הלאומי מרטין לותר קינג===
[[קובץ:MLK's Boyhood home.jpg|ממוזער|בית ילדותו של מרטין לותר קינג]]
באוקטובר [[1980]] הכריז משרד הפנים של ארצות הברית על מספר מבנים סביב בית ילדותו של מרטין לותר קינג באטלנטה כאתר היסטורי לאומי. באתר נכללת גם כנסיית אבנעזר בה פעלו קינג ואביו ככמרים. ליד המבנים ההיסטוריים הוקם מרכז מבקרים ובו מוזיאון המתעד את ההיסטוריה של תנועת זכויות האזרח וחלקו של קינג במפעלה. בבנין ששימש בעבר כתחנת כיבוי אש נמצא מוזיאון קטן המתעד את תהליך האינטגרציה של מכבי האש של אטלנטה וכן חנות מתנות. בסמוך נטוע גן ורדים הקרוי על שם נאומו המפורסם של קינג "יש לי חלום" ובו אנדרטה לזכרו של מהטמה גנדי, ממוריו הרוחניים של קינג, "שדרת התהילה של לוחמי זכויות האדם" מעלה את זכרם של לוחמים למען זכויות אדם ברחבי העולם.
 
גולת הכותרת באתר הוא [[מרכז מרטין לותר קינג לשינוי חברתי ללא אלימות|מרכז מרטין קינג לשינוי חברתי ללא אלימות]] (אנגלית: Martin Luther King Jr. Center for Nonviolent Social Change) שהוקם במקור על ידי קורטה קינג במרתף בית הזוג שנה לאחר הרצח, בשנת [[1981]] הועתק המרכז למבנה מפואר בסמוך לבית הילדות של קינג. בשנת [[1977]] הוקם באתר [[מאוזולאום]] למרטין לותר קינג ושרידיו הועברו לאליו ממקום קבורתו המקורי בממפיס. המרכז הוא נכס פרטי בניהול משפחת קינג הנמצא בתוך תחומי האתר הלאומי, ומעמדו היה ועדיין נמצא במחלוקת בין צאצאיו של קינג.
 
באתר מתנהלים טקסים רבי משתתפים ביום מרטין לותר קינג ובהם פוליטיקאים ואנשי רוח מארצות הברית, טקסים נוספים נערכים במהלך חודש פברואר שהוכרז כ"חודש ההיסטוריה של השחורים" וביום הרצחו של מרטין לותר קינג.
 
===יום מרטין לותר קינג===
{{הפניה לערך מורחב|יום מרטין לותר קינג}}
[[קובץ:Ronald Reagan Martin Luther King Day signing.gif|200px|ממוזער|רונלד רייגן חותם על הצו הנשיאותי לקביעת יום מרטין לותר קינג. לידו עומדת קורטה סקוט קינג.]]
ביום ה-2 בנובמבר [[1983]] חתם הנשיא [[רונלד רייגן]] על צו נשיאותי וקבע כי החל מיום ה-[[20 בינואר]] [[1986]] יצויין בכל שנה יום לזכרו של מרטין לותר קינג וייקרא על שמו. צו נוסף נחתם על ידי הנשיא [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש]] בשנת [[1992]] שקבע כי יום מרטין לותר קינג יצויין כל שנה ביום שני השלישי בחודש ינואר{{הערה|1=[http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=47329 Proclamation 6401 - Martin Luther King, Jr., Federal Holiday, 1992]}}.
 
<gallery>
שורה 249:
</gallery>
 
===האנדרטה לזכר מרטין לותר קינג===
[[קובץ:Martin Luther King Jr, National Memorial, Gerald Ratto.jpg|ממוזער|דגם של האנדרטה לזכר מרטין לותר קינג.]]
לאחר עשרים שנה של תכנון, חילוקי דעות ועיכובים נפתחה [[אנדרטת מרטין לותר קינג|אנדרטת מרטין קינג]] ביום ה-22 באוגוסט 2011 באזור הצמוד לאזור [[המול]] - ה[[שדרה]] המרכזית של העיר [[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ב[[ארצות הברית]].
 
האנדרטה היא ביטוי ויזואלי למשפט מתוך הנאום "יש לי חלום": '''"בזכות אמונה זו נוכל לחצוב מתוך הר הייאוש אבן של תקווה."'''{{הערה|"With this faith we will be able to hew out of the mountain of despair a stone of hope."}}. פתח הכניסה למתחם האנדרטה הוא מעבר בין שני סלעי [[גרניט]] גדולים, המסמלים את הר היאוש. מעבר להם משתרעת רחבת האנדרטה, שבמרכזה ניצב גוש גרניט לבן בגובה של 9.1 [[מטר]]ים, הוא '''אבן התקווה'''. דמותו של קינג, המשקיף כביכול לעבר האופק עומדת בסמוך. משני עבריו של פתח הכניסה לרחבה מתמשכים שני כתלי גרניט המתקשתים כסהר, נחקקו בהם ארבע עשרה אימרות מתוך נאומים ודרשות שנשא קינג ודברים שכתב. בצד האנדרטה הוקם גם מרכז מבקרים המשויך אליה.
שורה 258:
===קורטה קינג===
[[קובץ:Tombstone for Martin Luther King & Coretta Scott King at MLK Historic Site in Atlanta.JPG|ממוזער|מצבה לזכר בני הזוג קינג במרכז קינג שבאטלנטה.]]
[[קובץ:Martin Luther King Jr NYWTS 5.jpg|ממוזער|מרטין לותר קינג ואשתו קורטה, תמונה משנת 1964]]
בשנת [[1953]] התחתן קינג עם [[קורטה סקוט קינג]], (אנגלית: Coretta Scott King). החתונה נערכה על המדשאה של הורי הכלה ואת הטקס ניהל אבי החתן, במהלך הטקס השמיטה קורטה את השבועה לציית לבעלה מהטקסט - צעד שגם כיום נחשב ליוצא דופן. לבני הזוג נולדו 4 ילדים. קורטה המשיכה את פועלו של בעלה לאחר הירצחו, היא הפכה לפעילה מרכזית בתנועה לשוויון זכויות נשים והתנועה לזכויות [[להט"ב]]. בשנת [[1968]] ייסדה קורטה את "מרכז קינג למען שינוי חברתי ללא אלימות", (אנגלית: King Center for Nonviolent Social Change) מרכז מחקר אקדמי לקידום זכרו ומורשתו של מרטין לותר קינג. היא נפטרה ביום 30 בינואר [[2006]], במרכז רפואי אלטרנטיבי ב[[מקסיקו]], סיבת המוות העיקרית נקבעה ככשל נשימתי שנבע מקריסת מערכות בגין בעיות בריאות קשות ובהן [[סרטן השחלות]] וסדרה של אירועי [[שבץ מוחי]]. היא נקברה בטקס רב משתתפים ביום 7 בפברואר 2006 בכנסיית '''המסיון של הלידה מחדש''' במדינת [[ג'ורג'יה]].
 
===יחסים מחוץ לנישואים===
חיי משפחת קינג היו חשופים לציבור לכל אורך הקריירה הציבורית האינטנסיבית של מרטין לותר קינג ובני משפחתו שאף הם בחרו בקריירה ציבורית. משהציב עצמו כלוחם בממסד ולוחם כנגד הסדר הישן הפך מרטין לותר קינג למטרה עבור סוכנויות לאכיפת חוק, גופים אלו ובראשם ה-[[FBI]] ניהלו מערכה של מעקב, הפעלת סוכנים ואיסוף מידע כולל האזנות סתר. הם תיעדו גם את חיי המשפחה וחייו הפרטיים של קינג. על פי מסמכים שחלקם נחשף לציבור תועדו מקרים רבים בהם קיים מרטין לותר קינג מערכות יחסים מחוץ לנישואים{{הערה|כתבה מיום 29.12.08 באתר [[CNN]] {{כ}}[http://edition.cnn.com/2008/US/03/31/mlk.fbi.conspiracy/index.html FBI tracked King's every move] נקרא ביום 24.4.13}}. חברו לדרך ראלף אברנטי כתב באוטוביוגרפיה שלו "והחומות נפלו" כי למרטין לותר קינג הייתה חולשה לנשים וכי למרות זאת הבינו כולם כי הוא מאמין באיסור התנ"כי על [[ניאוף]], אך הוא פשוט לא יכול היה לעמוד בפני הפיתוי. בראיון הוא הוסיף כי אף על פי שמרטין לותר קינג היה "רודף שמלות" היו מעשיו בגדר התקשרות רגשית ולא מינית{{הערה|1=תמליל הראיון [http://web.archive.org/web/20071211111242/http://www.booknotes.org/Transcript/index_print.asp?ProgramID=1442 October 29, 1989 And the Walls Came Tumbling Down by Rev. Ralph David Abernathy]באתר ארכיון האינטרנט נקרא ביום 24.4.13}}.
 
לעומת זאת, ההיסטוריון האמריקאי [[דויד גארו]] שמחקריו וספריו עוסקים במרטין לותר קינג ותנועת המחאה כתב כי מרטין לותר קינג ניהל לפחות מערכת יחסים משמעותית אחת מחוץ לנישואים עם אישה אותה הוא פגש לעתים קרובות, גארו מציין כי מערכת יחסים זו לא מנעה מקינג לקיים מערכות יחסים מיניות מזדמנות במהלך נסיעותיו ברחבי ארצות הברית, גארו מוסיף כי מרטין לותר קינג ראה במקרים אלו כאמצעי להורדת רמת החרדה והלחץ בו היה נתון, מאידך הוא נאלץ להתמודד עם רגשות אשמה וכאב שלעתים נדמה היה שמכריעים אותו. קורטה קינג שפרטי היחסים מחוץ למסגרת הנישואים של בעלה הובאו לידיעתה בין היתר על ידי ה-FBI, נאלצה לפתח גישה [[האסכולה הסטואית|סטואית]] למעשי בעלה. קורטה מצוטטת באחת מהביוגרפיות של מרטין לותר קינג באומרה כי למעשים אלו אין חשיבות, לאור "הרמה הגבוהה של יחסים", ששררו בין בני הזוג.
 
סוכנות ה-FBI שסוכניה אספו מידע על פעולותיו של מרטין לותר קינג ניסתה למנף את ממצאי פעולות המעקב על מנת לרסן את פעילותו הציבורית ומספר מכתבי איום אנונימיים נשלחו למרטין לותר קינג ובהם דרישה כי יפסיק את פעילותו הציבורית או שמעשיו ייחשפו בציבור. למרות מסע הלחצים סירב מרטין לותר קינג להיכנע לסחיטה.
 
===צאצאים===
שורה 273:
* '''יולנדה קינג''' (אנגלית: Yolanda King) נולדה [[17 בנובמבר]] 1955 ונפטרה [[15 במאי]] [[2007]] היא הייתה פעילת זכויות אדם שלא נישאה מעולם ולא הותירה אחריה צאצאים.
 
* '''[[מרטין לותר קינג השלישי|מרטין קינג השלישי]]''' (אנגלית: Martin Luther King III) נולד [[23 באוקטובר]] [[1957]] בנו הבכור של מרטין לותר קינג, עו"ד המתמחה בזכויות אדם. בשנת [[2006]] הוא נישא לבת זוגו ולהם ילדה אחת. בשנת [[1997]] נבחר מרטין לותר קינג השלישי לעמוד בראש '''התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית''' ארגון לזכויות אדם שנוסד על ידי אביו. זמן קצר לאחר בחירתו לתפקיד הוא נכנס לסדרת עימותים קשים עם שאר חברי הארגון, ביוני [[2001]] הודח מרטין לותר קינג השלישי מתפקידו על רקע שיתוק שאחז בארגון והוחזר לתפקיד שבוע לאחר מכן. הוא פרש מתפקידו בשנת [[2004]]. באפריל [[2006]] נבחר מרטין לותר קינג השלישי לתפקיד יו"ר ונשיא מרכז קינג.
 
* '''דקסטר סקוט קינג''' (אנגלית: Dexter Scott King) נולד [[30 בינואר]] [[1961]]. הוא פעיל זכויות אדם ובמאי [[סרט תיעודי|סרטי תעודה]]. הוא קיבל לידיו את ניהול מרכז קינג מאמו בשנת [[1989]] אך נאלץ לפרוש זמן קצר לאחר מכן בגין סכסוך עם בני משפחתו, בשנת [[1994]] הוא נטל לידיו את ניהול המרכז שהחל לדעוך ולאבד את משקלו כמרכז לזכויות אדם{{הערה|1=[http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9A06EFDC173DF935A15754C0A9679C8B63 A Civil Rights Group Suspends, Then Reinstates, Its President] ניו יורק טיימס, כתבה מיולי [[2001]]}}.
 
* '''ברניס אלברטין קינג''' נולדה ביום [[28 במרץ]] [[1963]] בתו הצעירה של מרטין לותר קינג. היא בעלת [[תואר שני]] בתאולוגיה, תואר ראשון ב[[משפטים]], וכומר בכנסייה הבפטיסטית. החל משנת באוקטובר 2009 היא נבחרה לתפקיד נשיאת '''התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית'''. מאבקים פנימיים בארגון מנעו ממנה מלפעול ובינואר [[2011]] היא פרשה מתפקיד זה. בינואר [[2012]] היא מונתה ליו"ר מרכז קינג לצד אחיה מרטין לותר קינג השלישי{{הערה|אתר מרכז קינג [http://www.thekingcenter.org/news/2012-01-bernice-king-appointed-new-ceo-king-center Bernice King named CEO of the King Center] פרסום מספטמבר 2012 נקרא 18.4.2013}}.
 
בשנת [[2008]] הגישו האחים תביעות ותביעות שכנגד, דקסטר קינג נתבע על ידי אחותו הצעירה ברניס ואחיו הבכור מרטין לותר קינג השלישי בטענה כי הוא [[מעילה|מעל]] בכספי ה[[עזבון]] של הוריהם, בתגובה הגיש דקסטר קינג תביעה על [[הפרת אמונים]] מצד ברניס ומרטין לותר קינג השלישי ושימוש לא ראוי בכספי המרכז. התביעות חשפו קרעים עמוקים בקרב צאצאי מרטין לותר קינג הבן ומאבקי כוח על מורשתו וכספים{{הערה|1=ניו יורק טיימס [http://www.nytimes.com/2009/09/15/us/15king.html?_r=0 Atlanta Judge Orders King Children to Discuss His Estate] כתבה מיום 14.9.2009}}. באוקטובר 2009 הוסדרו התביעות בהסכם מחוץ לכתלי בית המשפט{{הערה|כתבה מיום 13.10.2009 באתר [[CNN]]: {{כ}}[http://edition.cnn.com/2009/US/10/13/king.family/index.html#cnnSTCText King children resolve battle; 'We still always loved one another]}}.
 
<gallery>
שורה 298:
==לקריאה נוספת==
===ספרים בעברית===
* '''מרטין לותר קינג: אוטוביוגרפיה''', מאנגלית: דפנה לוי, ידיעות ספרים, 2008.
* רוג'ר ברנס, '''מרטין לותר קינג: ביוגרפיה''', מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי, עורך מדעי: [[אייל נווה]], [[רסלינג]], 2010.
 
===ספרים באנגלית===
שורה 313:
* Clayborne Carson, Martin Luther King, Jr. Research and Education Institute. The Martin Luther King, Jr., encyclopedia Greenwood Press, 2008. ISBN 031329440
</div>
===ספרים מאת מרטין לותר קינג===
 
<div class="mw-content-ltr">
שורה 334:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מרטין לותר קינג|ויקיטקסט=יש לי חלום|ויקישיתוף=Category:Martin Luther King|שם ויקישיתוף=מרטין לותר קינג}}
* [http://youtu.be/pD_aDoD7b6M מרטין לותר קינג - הנאום האחרון (מתורגם)] באתר [[יו טיוב]]
* [http://youtu.be/-gCyUbuyTJA מרטין לותר קינג - "מישהו הפיץ שקר" "אני שחור ואני יפה" (מתורגם)] באתר [[יו טיוב]]
* [http://www.snunit.k12.il/assassinations/martin.html מרטין לותר קינג], באתר "סנונית"
* אורי פז, [http://www.notes.co.il/uripaz/15996.asp מורשת מרטין לותר קינג ויחסו ליהודים] באתר '''פאזל'''
* [http://www.stanford.edu/group/King/frequentdocs/birmingham.pdf "מכתב מכלא בירמינגהאם" (באנגלית)]
* [http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2291737 הנאום '''יש לי חלום''' (טקסט בעברית)]
* [http://usinfo.state.gov/usa/infousa/facts/democrac/38.htm הנאום '''יש לי חלום''' (טקסט באנגלית)]
* [http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=1653625 פסקאות נבחרות מנאומיו וכתביו של מרטין לותר קינג, בתרגום לעברית]
* [http://www.americanrhetoric.com/top100speechesall.html הנאום '''יש לי חלום'''] בקובץ קול, להאזנה או צפיה בוידאו (Title No1)
* {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים" על {{שם הערך}} - תוכנית ראשונה|385404|401497|27 בספטמבר 2011}}