גולד קוסט – הבדלי גרסאות

|כתובית=קו הרקיע של גולד קואוסט -– 2012

'''גולד קואוסט''' (ב[[אנגלית]]: '''Gold Coast''') היא עיר חוף בדרום-מזרח מדינת [[קווינסלנד]] שב[[אוסטרליה]]. העיר שוכנת במרחק 94 ק"מ מדרום לבירת המדינה [[בריזביין]]. אוכלוסייתה מנתה 507,642 תושבים במפקד 2011,{{הערה|1=[http://www.censusdata.abs.gov.au/census_services/getproduct/census/2011/quickstat/309?opendocument&navpos=220 גולד קואוסט במפקד 2011]}} מה שהופך אותה לעיר השנייה בגודלה במדינה, העיר השישית בגודלה בכל אוסטרליה, והעיר הגדולה ביותר באוסטרליה שאינה עיר בירה של אחת המדינות. העיר גם מהווה את מרכזו של המטרופולין הגדול ביותר באוסטרליה המשתרע על פני יותר ממדינה אחת. המטרופולין שלה כולל את העיר [[טוויד הידס]] שב[[ניו סאות' ויילס]] ויחד עם המטרופולין של בריזביין היא יוצרת רצף של אזור אורבני שבו מתגוררים מעל 3שלושה מיליון תושבים.

מקור שמה של העיר שנוי במחלוקת. השם '''גולד קואוסט''' ("חוף הזהב") ניתן לה כנראה על ידי יזמי נדל"ן אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. ההתיישבות האירופאית הראשונה בדרום-מזרח קווינסלנד הייתה [[מושבת עונשין|מושבת העונשין]] ברדקליף (Redcliffe). האזור בו שוכנת היום גולד קואוסט נותר בלתי מיושב עד ל-[[1823]]. באמצע המאה ה-19 משך פנים הארץ את המתיישביםאתהמתיישבים. ב-[[1875]] הוקמה סאות'פורט (Southport); (כיום אחד מפרברימ[[פרבר]]י גולד קואוסט) וזכתה במוניטין של אתר נופש מבודד ששימש את אנשי המעמד הגבוה של בריזביין.

גולד קואוסט התפתחה באופן משמעותי לאחר הקמתו של אתר הנופש [[סרפרז פרדייז]] בסוף שנות העשרים של המאה ה-20. האזור שגשג בשנותב[[שנות השמונים]] וכיום העיר היא יעד תיירותי מוביל בזכות האקלים ה[[סובטרופי]] שלה, חופי [[גלישת גלים|גלישת הגלים]] שבה, מערכת התעלות הבנויה בה, קו הרקיע הגבוה שלה, [[פארק שעשועים|פארקי השעשועים]] הפועלים בה, חיי הלילה שלה והעורף שלה המתאפיין ב[[יער גשם|יערות גשם]]. גולד קואוסט אמורה לארח את [[משחקי חבר העמים הבריטי]] ב-[[2018]].

ההיסטוריה של גולד קואוסט מתחילה בהתיישבותם של ה[[אבוריג'ינים]] לפני כ-23,000 שנים. באזור ישבו כמה שבטים שהתפרנסו מצידמ[[ציד]], מ[[דיג]] ולקטומלקט. עם הגעתם של המתיישבים האירופאים השתלבו האבוריג'ינים במרקם הכלכלי של האזור כשהם עובדים בענפי החקלאותה[[חקלאות]], הדיג, שליית הצדפיםה[[צדפים]], היערנותה[[יערנות]], וגידול הסוכרה[[סוכר]]. חלק מהאבוריג'ינים הועסקו בעבודות משק בית באחוזותיהם של המתיישבים העשירים.

בשנת [[1885]] בנה מושל קווינסלנד בית קיט על גבעה מצפון לסאות'פורט ואזור החוף הפך להיות אתר נופש פופולרי בקרב עשירי בריזביין. הדרך בין בריזביין לסאות'פורט הייתה משובשת ורצופה במעברי נחלים וההגעה לאזור הייתה קלה יותר בדרך הים. בשנת [[1889]] נסללה למקום [[מסילת ברזל]] והוקמו לאורך החוף בתי הארחה ובתיו[[בית מלון|בתי מלון]] רבים.

במהלך המאה ה-19 עלו ספינות רבות באזור על שירטון. הידועה מבניהן הייתה הספינה "הנסיך הסקוטי" (The Scottish Prince) שנשאה מטען של [[ויסקי]], [[פשתן]] וסחורות שונות וטבעה ב-[[1887]]. כיום הספינה מכוסה אלמוגים והיא מהווה מקום מקלט לאוכולוסייתלאכולוסיית בעלי חיים ימיים מגווונתמגוונת.

עד אמצע שנות העשרים של המאה העשרים גדלה האוכלוסייה הקבועה של האזור בהדרגה, אז נסלל כביש החוף בין בריזביין לבין סאות'פורט ונבנו בתי מלון נוספים. הקפיצה הגדולה של ענף התיירותה[[תיירות]] באזור החלה.