יהושע אנגלמן – הבדלי גרסאות

לימדיהושע אנגלמן ידוע בגישתו הפתוחה והמכילה בלימוד ה[[תורה]] לצד הקפדה על שמירה על ה[[הלכה]]. הוא איננו רואה את עצמו כ[[פוסק]] ודוגל בחשיבה עצמאית וחיפוש בכל תחומי ה[[יהדות]]- החל בחיפוש רוחני וכלה בבירור הלכתי. את הכשרתו הרבנית החל בגיל 17 אז למד ב[[ישיבת שאגת אריה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] יחד עם דמויות חשובות כמו הרב טל, ראש ישיבת "[[ישיבת תורת החיים|תורת החיים"]]. לאחר שלמד בישיבת שאגת אריה עבר ללמוד ב[[ישיבת הכותל]] שם התחבר לחבורת תלמידים מצומצמת (בתוכה ניתן לציין את ה[[דוב זינגר|רב דוב זינגר]], ראש ישיבת [[ישיבת עתניאלמקור חיים|מקור חיים]] ו[[שמעון דויטש]] מנהל "[[חברותא (תוכנית לימוד)|חברותא]]") שהתקרבה ל[[שמעון גרשון רוזנברג|רב שג"ר]]. לאחר מספר שנים בהם למד בישיבת הכותל החל לשמש כ"מגיד שיעור" ובהמשך הפך ל[[ר"מ]] נערץ ב[[ישיבת עתניאל]]. במהלך עיסוקו כר"מ בישיבת עותניאל סירב לקבל שכר כדי לקיים את אזהרת חכמים שלא להתפרנס מ[[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד תורה]], ובכדי להתפרנס הקים חברה בשם "ברק" לניקוי חלונות. כמו כן, לימד הרב אנגלמן ב[[ישיבת שיח יצחק]], וכן בבתי מדרש אורתודוקסים-פלורליסטיים כמו "חברותא" ו"[[קולות (ארגון חברתי)|קולות]]". בין השנים 1998-2000 שימש כרב קהילת [[קהילת יקר|יקר]] בלונדון. לאחר מכן הקים עם הרב [[מיקי רוזן]] את קהילת יקר ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://www.yakar.org/yakarTA/show.asp?id=29877 אודות יקר], אתר בית כנסת יקר}}, קהילה שהצליחה להכיל אנשים מכל גווני החברה הישראלית והיוותה בית חם ללימוד תורה וחיפוש רוחני, שם שימש כרב עד שנת 2012 אז החליט לעזוב בעקבות רצונו להתמקד ביצירה הגותית ומוסיקלית. שיעוריו עוסקים ב[[תלמוד]], [[חסידות]] ו[[קבלה]], עם פרשנות פסיכולוגית פילוסופית. עד שנת [[2012]] נמנה הרבבנוסף, אנגלמן עםעוסק הנהלתגם "[[שומריבטיפול משפטפסיכותרפי -דבר רבניםהמשפיע למעןרבות זכויותעל האדם]]"{{הערה|[http://www.charedim.net/news/2012/04/30/%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D/צורת רשימתהלימוד חברי ההנהלה בעבר]}}. עוסק גם בטיפול פסיכותרפישלו. התגורר בעבר ב[[תקוע]], ביישוב [[כליל]] שבגליל המערבי ובתל אביב, וכיום מתגורר בירושלים.

אנגלמן נמנה עם חלוצי היוצרים ב[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]] הישראלית העכשווית, כשהחל להקליט את יצירותיו עוד בתחילת שנות ה-90 בירושלים. הטקסטים אותם הוא בוחר להלחין לקוחים מן ה[[תנ"ך]], מקורות [[חז"ל|חז"ל,]] תפילות, משוררי [[ימי הביניים]] כגון [[יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]] ו[[שלמה אבן גבירול|אבן גבירול]] ומשוררים מן העת החדשה ביניהם [[רחל המשוררת|רחל]] ו[[נתן אלתרמן]], משוררים אשר ביצירותיהם ניתן למצוא נגיעה בקודש. הלחנים שלו מתייחסים גם למקורות אותם מיעטו מלחינים אחרים להלחין, דבר המציב אותו כפרשן מוסיקאי ייחודי בנוף המוסיקה היהודית. המוזיקה שלו היא מלודית ושקטה לרוב, וניכרת בה השפעה של ניגונים חסידיים דוגמת ניגוני [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ו[[חב"ד]] מחד, ומאידך של אמנים כגון [[לאונרד כהן]] ו[[פינק פלויד]], ויש אף המכנים אותו "לאונרד כהן של המוסיקה החסידית". בהפקת ועיבוד אלבומיו השתתפו מוסיקאים מן השורה הראשונה בישראל ביניהם [[אנדרה היידו]], [[עוזי חיטמן]], [[יהושע רוכמן]], [[רומן קונצמן]], ו[[אוהד אפרתי]]. בין לחניו הידועים ניתן למנות שירים דוגמת "[[שחר אבקשך]]", "[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|מזמור לדוד]]", לצד שירים שטרם הקליט ("לא-ל אשר שבת" לדוגמה). שיריו מושרים בשולחן השבת בקרב משפחות דתיות רבות (לדוגמא, השיר "[[על אהבתך]]", שיר שנשכח עד שזכה להלחנתו), בתפילות. כמו כן, לחנים רבים שלו זכו לתהודה רחבה בעת ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]]. בין שירים אלו ניתן לציין את השיר "ואני בה' אצפה".