חוסר אונים נרכש – הבדלי גרסאות

התאוריה מניחה כי בחלק גדול ממצבי הלחץ האדם תופס את עצמו במידה מסוימת כחסר שליטה, או חסר אונים בלשון התאוריה, שהרי אילו הייתה לו שליטה מלאה באירועים הוא לא היה גורם לעצמו אירוע שלילי. התאוריה ממשיכה ושואלת, מה תהיה ההשפעה של תחושת חוסר האונים שנחוותה במצב הלחץ על הסתגלותו של האדם בעתיד, באילו מקרים תחושת חוסר האונים תמשיך ללוות את האדם לאחר שהסתיים מצב הלחץ, וכיצד היא תשפיע על מצב רוחו ועל תפקודו.

במחקרו של [[מרטין סליגמן]] על למידה אצל [[כלב]]ים: הניחואחד כלביםהכלבים הונח בדגם של [[תיבת סקינר]], שחובר לכלובאל כלוב נוסף ובו כלב שקיבלשני. הכלב השני קיבל [[חיזוק שלילי]] בצורה של [[שוק חשמלי]], אך לא בהתאם לפעולותיו-הוא, אלא על פי תגובותיו של הכלב בכלוב הראשון לניסויי למידה סטנדרטיים. מודל הניסוי יצר בעבורכלומר, הכלב מקבוצת הניסוי מצבהיה נתון במצב של חוסר שליטה מוחלט על הופעתו או אי הופעתו של השוק החשמלי. הכלבים בקבוצת ניסוי זו גילו התנהגות של [[דיכאון קליני]], [[אדישות]] ופעילות נמוכה, וחלקם אף נמנעו מאכילה ומשתייה. התנהגות שהמשיכהזו המשיכה זמן רב לאחר גמר הניסוי.

תופעה זו נוצרת מתהליך המזין ומעצים את עצמו. כאשר [[תלמיד]] נכשל בלימודיו מסיבה כלשהי הוא עלול להטיל ספק ביכולות הלמידה שלו. כתוצאה מכך הוא יראה את ההצלחה בלימודים כאירוע בלתי נשלט. אמונה זו מובילה ל[[תסכול]] וירידה ב[[הנעה|מוטיבציה]] להשקעת המאמץ הנחוץ למילוי משימות לימודיות. הוויתור על המאמץ והיעדר ההתמדה עלוליים להוביל לכישלונות נוספים, אשר יחזקו את אותן האמונות השליליות של התלמיד לגבי יכולתו להצליח{{הערה|שם=מדברים}}.