נחל תלם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים לפי ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 40#הצבעה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:חילים צועדים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חיילים מאבטחים טיול בנחל תלם]]
'''נחל תלם''' (גם: '''נחל נְצִיב''') הוא [[ואדי]] היורד מהרי [[חלחול]] לכיוון מערב, אחד מיובליו של [[נחל גוברין]], הנשפך מאוחר יותר ל[[נחל לכיש]].

שמו העברי הרשמי של הנחל כמצוין במפות, הוא "נחל נציב", ובהמשכוכשמה של העיר ה[[מקרא|מקראית]] [[נציב (עיר מקראית)|נציב]], המזוהה עם "ח'רבת נציב" הסמוכה לנחל. ב[[שפלת יהודה]] מתחבר הנחל ל"נחל גוברין", אך. ככל הנראה מכיוון שהוכר על ידי מטייליו הבודדים בכינויו הערבי, נשכח השם העברי ו"הוצמד" לו שם עברי חדש - ע"ש היישוב היהודי הקרוב ביותר, [[תלם]]. שמו הערבי הוא "ואדי זרקא" (הכחול) שפירושו בסלנג הוא "הרבה מים". הירידה לנחל היא מכביש [[חברון]]-[[חלחול]] (הסגור היום לתנועת ישראלים) או מ[[התנחלות]] [[תלם]], בדרום [[הרי חברון]] על [[כביש 35|כביש "חוצה יהודה"]]. הנחל ידוע ב[[מעיין|מעיינות]] שבו ובבוסתני ה[[פרי|פירות]]. ניתן לצפות בו בשרידי [[חורש ים-תיכוני]] ובעצי [[חרוב]]. לאורך הערוץ [[טרסה|טרסות]] נטועות עצי [[זית]] וכרמי [[גפן|גפנים]]. בוואדי מצויה "שמורת יער אל קוף" ולאחריה "מערת טור-צפא", הגדולה ביותר מבין ה[[מערה|מערות]] במורדות המערביים של ההר בישראל.
 
מוצאו של הנחל בחלקה הדרומי של העיירה חלחול, והוא תחום מצפון על ידי אגן הניקוז של [[נחל האלה]], ומדרום על ידי אגן הניקוז של [[נחל גוברין]]. על ה[[שלוחה]] המפרידה בין נחל תלם לנחל גוברין עובר [[כביש 35]]. נחל תלם נשפך לנחל גוברין מערבית ל[[תרקומיא]].
שורה 7 ⟵ 9:
 
==שמורת יער אל קוף==
הוואדי מתחבר אל "ואדי אל-קוף", היורד מ[[אלוני ממרא]] מצפון ל[[חברון]]. בדרך קולט נחלים נוספים. בהמשכו מכונה [[הנחל "נחל גוברין]]", שהוא אחד מיובלי [[נחל לכיש]].{{הערה|1=עוד על הוואדי: '''ספי בן יוסף'''}}. המשכו של הוואדי עובר ב"שמורת יער אל קוף". ה[[שמורת טבע|שמורה]] ניטעה בשנת [[1927]] בתקופת [[המנדט הבריטי]] על ידי מחלקת הנטיעות הממשלתית. השטח המקורי של היער היה 1,000 דונם. מחלקת הייעור של ממשלת [[ירדן]] הרחיבה את היער, ובשנת 1966 נטעה בצפונו עוד 900 דונם{{הערה|1=מקור:'''מנחם מרקוס - דוד עמית''' עמ' 239, כולל מסלול הטיול מ[[תלם]] למעיינות ואדי א-זרקא}}. בתחומי המשתלה נובעים שני מעיינות קטנים וכן ריכוז נדיר של צמחי [[חלמונית גדולה]]{{הערה|1= מקור: '''ספי בן יוסף''', עמ' 1201}}.
 
השמורה חוצה את כביש [[חברון]]-[[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]], שסלול על תוואי הדרך הרומית העתיקה מחברון ל[[אשקלון]].