חסידות צ'רנוביל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 44:
[[קובץ:Chernobil rabbis.jpg|ממוזער|אדמו"רי צ'רנוביל ורחמסטריווקא]]
בארץ ישראל היו בית כנסת של חסידות צ'רנוביל ב[[צפת]] כמו גם בתי כנסת של ענפים אחרים בשושלת כ[[חסידות מקארוב]], [[חסידות טריסק]] ו[[חסידות טאלנה]]. בשנת תרל"א נמנו חסידי צ'רנוביל בארץ ב-300 איש{{הערה|המליץ, כ"ה בכסלו
מספר אדמו"רים מ[[חסידות רחמסטריווקא]] עלו לארץ ישראל וכיהנו באדמו"רות בירושלים, אם כי לא פיתחו חצר. בשנת [[תשכ"ג]] פתח רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקא, השני)|יוחנן טברסקי]] מראחמסטריווקא את "[[ישיבת מאור עיניים]]"
במהלך השנים פתח רבי משולם זושא טברסקי, בנו של רבי חיים יצחק מלויעב, את חסידות צ'רנוביל מחדש. הוא נולד ב[[מוזיר]]. למד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] - [[חב"ד]]. הוכתר לאדמו"רות בחיי אביו, כשנפרד ממנו בשנת [[תרצ"ד]] ועלה לראשונה ל[[ארץ ישראל]], במעמד נכבדי הקהילה. בארץ ישראל נישא לבלומה בת רבי יעקב מרדכי ברנדוויין נכד אדמו"רי [[חסידות סטרטין|סטרטין]] והתגורר בירושלים. בשנת [[תשי"ט]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, רבי חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. רבי זושא עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. לאחר בואו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] לארץ ישראל, העביר לידיו את ראשות האיגוד צאנז.
| |||